כמעט אנושיים

מיטשל (פלאניגן) וג'ורג' (טוביי) בני עשרים שכמו כל בני גילם אוהבים לעשות בלגן בעיר, לשחק ביליארד, בנות ולשתות ליטרים של בירה. מיטשל עובד בבית החולים כמנקה, בחור נאה, נינוח ומצליח עם בנות. עד כאן הכל נראה די "משעמם" ורגיל, נכון? אך (כמו בכל דבר יש את המושג הזה-אך), מיטשל מחזיק בסוד נחמד - הוא ערפד. חברו של מיטשל, ג'ורג' עובד באותו בית החולים כשרת. ג'ורג'י בוי חנון. ג'ורג' נפרד בצער רב מאהבת חייו, הוא היה חייב לעזוב לפני שהיא תגלה שכל פעם שיש ירח מלא, הוא מגדל אוזניים ארוכות, שיער על הגב והופך להיות אדם-זאב. מיטשל וג'ורג' מחליטים שהם רוצים להיות חופשיים ולחיות כמו שהם אוהבים להתענג על בירה, פיצה, לרבוץ מול הטלויזיה. הם רק רוצים להיות "נורמלים" להיות אנושיים.