לו בלום (ג'ייק ג'ילנהול) הוא צעיר שאפתן, שמוכן לעשות כל דבר כדי למצוא עבודה ולהצליח. הוא מגלה עולם אפל ומסוכן של עיתונאות פשע, שבו מצלמות וחדשות מתחרות על הסיפורים הכי דרמטיים ואלימים. לו מגייס צוות של צלמים עצמאיים שמתעדת תאונות דרכים ורציחות בעולם התחתון של לוס אנג'לס, ומתחיל לפעול כ"נייטקרולר" – לוכד הלילה, שמחפש הזדמנויות בכל אזעקת משטרה או תאונה כדי להביא את הסיפור הבא. הוא מתייחס לגופות הקורבנות לא רק כחלק מהסיפור, אלא גם במונחים כלכליים, מודד את ערכן בדולרים ומנסה למקסם את הרווחים מהחדשות שהוא מצליח להשיג.
הוא זוכה לתמיכה ממנהלת תחנת חדשות, שמבינה את הפוטנציאל המסחרי של הסיפורים שהוא מביא, אך ככל שלו מתעמק בעולם הזה, הוא מאבד את עצמו ואת הגבולות המוסריים שלו. הקו בין עיתונאי לבין פושע מטשטש, ולו הופך לכוכב של הסקופים החדשותיים החדשים, כשהוא מפעיל שיטות לא תמיד חוקיות וערמומיות כדי להשיג את הסיפורים הכי חמים. הסרט מתאר את המאבק של לו בלום לשמור על שליטה בעולם שבו התחרות על תשומת הלב הציבורית מחייבת אותו לחרוג מכללי המשחק המקובלים, ולהפוך לדמות אפלה שמאתגרת את ההגדרה של עיתונאי ואת גבולות האתיקה בעיתונות. הסרט מציג ביקורת נוקבת על תרבות הצריכה והמדיה המודרנית, שבה אירועים טראגיים הופכים למוצר בידור. דמותו של לו מדגימה כיצד השאיפה להצלחה יכולה להוביל לפגיעה באחרים ולשחיתות מוסרית, כשהוא מתעלם מהשלכות מעשיו ומנצל את חולשתם של קורבנותיו. בנוסף, הסרט מעלה שאלות על תפקידם של כלי התקשורת באיזון בין דיווח אמין לבין חיפוש אחר רייטינג, ומציג עולם שבו הגבולות בין אמת לשקר, בין עיתונאות לאנרכיה, מטושטשים. המשחק המבריק של ג'ייק ג'ילנהול, לצד הבימוי המדויק של דן גילרוי, יוצרים דרמה מותחת ומעוררת מחשבה, שהופכת את "חיית הלילה" לסרט משמעותי על הכוח, המוסר והאובססיה בעידן המודרני.
