סיכום עונת הפרסים ואוסקר 2015: הפתעה אמיתית

קולנוע
אחרי חודשים רבים של הימורים, וויכוחים, סרטים מצויינים וסרטים קצת פחות טובים - הגיע הטקס המסכם של עונת פרסים נפלאה והתגלה כטקס חביב במיוחד עם הפתעות שלא היו מזה שנים.

סיכום עונת הפרסים ואוסקר 2015: הפתעה אמיתית
סיכום עונת הפרסים ואוסקר 2015: הפתעה אמיתית

לפני שנגיע אל הטקס, נזכיר קצת את העונה הכללית. אם אודה באמת, עונת האוסקר הנוכחית הזכירה לי כמה שאני אוהב קולנוע. הרי אחרי הכל, ככל שרואים סרטים מתמכרים אליהם, הכמות גדלה והאיכות צונחת, ההתרגשות יורדת וההתלהבות איננה. האוסקר הזה גרם לי להתלהב מסרטים אחרי הרבה זמן שלא הצלחתי. הוא הזכיר לי מה זה להתחבר לדמויות, לאהוב אנשים, לאהוב סיפורים, לחוות צמרמורות וריגושים ואפילו לבכות לרגעים, דבר שהרבה זמן לא חוויתי מצפיה בסרטים. כבר כמעט שכחתי שהמטרה של הסרטים היא לגרום לי להרגיש משהו, והנה, מספר לא מבוטל של עונת הפרסים הנוכחית גרם לי להרגיש המון. וכאות תודה, נרחיב קצת על המעלות שבהם.

הסרט הטוב ביותר של עונת הפרסים (ושל 2014 בנוסף): טוב, אז ככה: אין סרטים גרועים בטקס הזה. אולי חוץ מ"צלף אמריקאי" אבל גם הוא לא סוף העולם. כולם יפים וכולם טובים, אבל יש שלושה שעלו על כולם, בניהם "משחק החיקוי", "עדיין אליס" ו"הולכת רחוק". שלושתם סרטים טובים מסוגם, מרגשים ומצליחים לשנות בנוסחאות הידועות. כמובן שגם "וויפלאש" או "מלון גרנד בודפשט" היו נהדרים, אבל אותם כבר ראיתי בתחילת השנה ולא בתקופה הנוכחית. לסרט השנה של 2014 בחרתי את "חיית הלילה", מותחן פילם נואר זרקורי בכיכובו של ג'ייק ג'ילנהול, אבל כמובן שהסרטים הטובים של השנה מגיעים אחריה לארצנו המוזנחת. "חיית הלילה", נכון לעכשיו, עדיין סרט נפלא אבל כבר לא סרט השנה שלי.



את רשימת סרטי השנה שלי אפשר בכלל למחוק, רוב הסרטים שם כבר מזמן אינם רלוונטים. בין הטובים שראיתי אחרי 2014 תמצאו את גורל, "קינגסמן: השירות החשאי", "סלמה" וכמובן רבים מהסרטים המדוברים של עונת האוסקר הנוכחית. אבל יש סרט שהתעלה מעל כולם. סרט שגרם לי לבכות כמו ילדה והעלה בי תחושות שלא ידעתי שקיימות. ואני כמובן מדבר על "עדיין אליס". כן, אני השונא סרטי דרמה לקקניים ורכרוכיים בחרתי כזה כסרט השנה שלי, אבל כנראה שיש סיבה. דמותה של אליס היא בין הדמויות האמינות שראיתי בקולנוע, היא כתובה כל כך טוב שהסרט מרגיש כמו ביוגרפיה על דמות קיימת. חיכיתי בסופו אפילו לכתוביות על הדמות, אבל לא: זו דמות בדיונית עם סיפור מטלטל. ג'וליאן מור עושה כאן את תפקיד חייה. אישה מוצלחת בגיל 50 מגלמת אשה מוצלחת בגיל 50 הנופלת במחלה איומה, מאמונות תפלות לא הייתי רוצה לקחת בזה חלק. קשה לראות אשה גדולה המזכירה דמויות שגדלת עליהן נופלת ומדרדרת, ללא עליות במחלה חסרת מרפא בלי שתוכל לטפל בעצמה. הדמעות שזלגו ממני בסופו מדברות בעד עצמן.

טקס אוסקר מפתיע. היה דבר כזה? מישהו זוכר אי פעם טקס בו לא ידענו מי יזכה בסרט הטוב ביותר? מישהו זוכר טקס בו הסרט החשוב לא זכה לעומת הסרט שבאמת טוב ברשימה, לפחות על פי הדעה הכוללת? אני לא זוכר. תזכרו את טקס האוסקר של 2015 - מדובר באחד מהטקסים היותר מפתיעים שהיו אי פעם. בסופו של יום, אם נבחן את כל הטקס על פי הופעותיו, בדיחותיו, נאומיו וכל השאר, היה טקס חביב. לא היה מוצלח במיוחד כמו השנה שעברה ולא היה משמים כמו לפני שנתיים. אני עדיין אעדיף לצפות בטקס גלובוס הזהב על פניו, אבל אחרי הכל, שירים של ליידי גאגא, בדיחות ילדותיות של ניל פטריק האריס (שהיה נחמד מאוד בסך הכל, מנחה טוב מאוד) והתרגשויות רבות בנאומים ובזכיות עשו את שלהם, והטקס לא היה משעמם אפילו לרגע. הקטע הטוב ביותר בטקס לדעתי היה הופעת החצי עירום המפתיע של ניל פטריק האריס. אבל אחרי שהתעסקנו בשטויות, נעבור לחלק החשוב באמת: הפרסים.



טוב, אז בסך הכל, מתוך ההימורים שלי (ראו בקישורים) טעיתי ב-7 מתוך 20, וזו בהחלט נפילה. אני בחיים לא טעיתי במספר כל כך מוגזם של טעויות, תמיד כיוונתי לראשם של האקדמיה. או שהשנה היה לי הימור גרוע במיוחד או שהאקדמיה שינתה במיוחד את שיטת החשיבה שלה, כי האוסקר השנה היה מאוד לא צפוי. אלו הזוכים הראשיים:

התסריט המעובד הטוב ביותר: "משחק החיקוי", גרהאם מור. באמונתי למרות שמדובר בסרט מעולה עם תסריט מעולה, "וויפלאש" היה צריך לזכות. התסריט של "וויפלאש" הוא בית ספר לתסריטאות, כל אלמנט קולנועי שצריך לדעת על תסריט מופיע שם באופן מובהק, אבל מסתבר שהאקדמיה אוהבת סיפורים יותר מרגשים, ואולי בצדק. "משחק החיקוי" הוא דבר ראשון תסריט מעובד באמת ולא סתם נדחף בכוח לקטגוריה כמו וויפלאש, הוא נכתב על ידי הומוסקסואל מוצהר שטען בנאומו שניסה להתאבד בגיל 16. ההישג שלמרות הקשיים הגיע להצלחה גדולה מרשים, והנאום הזה ללא ספק מהחשובים והטובים שהיו בטקס הזה, וזה שווה את הזכייה מבחינתי, גם אם ההימור שלי היה די מטופש.

התסריט המקורי הטוב ביותר: "בירדמן", אלחנדרו גונזלס איניאריטו. לפחות התבגרות לא זכה בקטגוריה הזאת, לא? התסריט של "בירדמן", לעומת פרטים אחרים בסרט, הוא מצויין. יש בו הרבה סאבטקסט ועומק נסתר על מהות הקולנוע, מהות האומנות ודמויות שנונות להפליא. אם היה קצר יותר ומתוזמן יותר טוב יכל להיות תסריט באמת נפלא, אבל בסופו של יום, אני בין היחידים שהימר נכון על קטגוריה זו (הרוב האמינו ש"מלון גרנד בודפשט" ייקח הפעם) ובסופו של דבר, אני מסופק. מה גם שהפרסים הנוספים שייקח בהמשך הפתיעו אותי לחלוטין.



הבמאי הטוב ביותר: אלחנדרו גונזלס איניאריטו, "בירדמן". בשלב ההוא בטקס, כולם היו מופתעים: איך האוסקר לא בחר בבמאי שהשקיע במשך 12 שנים והתשובה היא כזו: מסתבר שאת האוסקר זה לא מעניין. כפי שטענתי רבות לגבי "התבגרות", גם אם הסרט צולם בהשקעה חסרת תקדים, עדיין זה לא משנה את העובדה שעלילתית, קולנועית, הוא לא מדהים, ו"בירדמן" מהבחינה הזו טוב ממנו לחלוטין. "בירדמן" הוא סרט שצולם בשוט אחד. הוא סרט עם שחקנים מצויינים שצולם בשוט אחד. הוא סרט שיש בו עלילה, דמויות, ובידור מאוד פתוח לקהל הרחב למרות שמצולם בשוט אחד. כל אלו, ללא ספק, הישגים מדהימים של במאי יצירתי להחריד.

השחקן הטוב ביותר: אדי רדמיין, "התיאוריה של הכל". בסופו של יום, אפשר להגיד שמגיע לו. הוא אומנם לא מספיק מוכשר כמו בנדיקט קמברבאץ', ולא מספיק מנוסה ואמין כמו מייקל קיטון, אבל לשחק אדם עם ניוון שרירים זה דבר שכמעט בלתי אפשרי לגרום לו להיראות אמין במאה אחוז, והוא הצליח. לצערי שאר הסרט לא מספיק טוב כמו הופעתו, אבל כנראה שזה לא משנה. הנאום של אדי רדמיין הוא בין המוזרים והמטורללים שראיתי אי פעם באוסקר, מה זו ההתרגשות הזו? הוא קצת יצא מפרופורציות, אבל אנחנו סולחים.

השחקנית הטובה ביותר: ג'וליאן מור, "עדיין אליס" באופן אישי לדעתי זו בושה שהסרט מועמד רק לקטגוריה זו, אבל אפשר להבין את האוסקר בנקודה הזו, כי ללא הופעת המשחק של ג'וליאן מור כנראה שהסרט היה פחות טוב. "עדיין אליס" הוא אחד מהסרטים היותר מרגשים שראיתי. ג'וליאן מור היא אחת השחקניות האמינות והמוצלחות שקיימות בהוליווד, ואחרי שנים של נסיונות, האוסקר המדובר הוא בעיני מובן מאליו. נאומה על הזכייה, היה לא מקורי במיוחד, אבל מרגש נורא. אני אוהב אותה.



הסרט הטוב ביותר: "בירדמן". רק רגע בבקשה. צריך להסתכל בתגובות ברשת, באינטרנט, בהימורים הכלליים ובמבט הבמאים המקבילים כדי להבין את מה שהיה פה: "בירדמן", סרט הזוי ומטורלל, לא לקקני ולא אמריקאי להחריד, זכה באוסקר. אני לא ממעריציו הגדולים של הסרט, אבל זה ללא ספק אחד מהפרסים הכי לא צפויים שהיו באוסקר אי פעם. "התבגרות" הוא כל מה שהאוסקר אוהבת, סרט עדין ומרגש המתאר את התרבות האמריקאית בהערצה ומספר את סיפור חייו של כל אדם מתבגר ברחבי ארצות הברית, אבל לא הפעם. לאוסקר נמאס לתת את הפרסים לסרטים הכי חשובים והכי חמודים, והחליטו ללכת על בחירה מכובדת, חצופה וראויה, "בירדמן" הוא הסרט הטוב ביותר השנה. אפשר להגיד שאני הייתי בעדו, עם כל האהבה להתבגרות אי אפשר להימנע מהעובדה שהוא לא הצליח באמת לרגש אותי במהלך הצפייה, והרגיש לי די בנאלי ברובו, לעומת "בירדמן" שהרגיש אחר, חצוף וכזה שצריך לראות כמה פעמים כדי להבין את ערכו. אף מהמר שפוי לא צפה את התוצאה הזאת, ומסתבר שהאוסקר סידר את כולנו. בשבילי "וויפלאש" הוא הזוכה האמתי, אבל עם הפתעה שכזו בסוף הטקס אי אפשר שלא לסלוח לאוסקר הפעם, ולציין אותם לטובה.

אז אחרי כל החודשים הארוכים, הסרטים המעולים והשחקנים הנהדרים שנחשפו אל עיננו, כעת, כל שנותר הוא לחכות לטקס האוסקר ה-88 אשר יגיע בשנה הבאה, בתקווה שיהיה צפוי פחות, אם זה בכלל אפשרי. אחרי 3 כוסות קפה וקיסמים רבים בעיניים, הגיע הזמן להירגע מההפתעה וללכת לישון איזו שינה טובה. הנה שאר המועמדים הפחות חשובים שזכו בטקס, עם הסימון X על יד אלו שטעיתי בהימורם:

התסריט המעובד הטוב ביותר: גרהאם מור, "משחק החיקוי". X
התסריט המקורי הטוב ביותר: אלחנדרו גונזלס איניאריטו "בירדמן".
פס-הקול הטוב ביותר: מלון גרנד בודפשט. X
השיר הטוב ביותר: Glory ("סלמה").
הסרט התיעודי הטוב ביותר: "אזרח רביעי".
עריכה: "וויפלאש".
צילום: "בירדמן".
עיצוב אמנותי: "מלון גרנד בודפשט".
סרט האנימציה הטוב ביותר: "6 גיבורים". X
סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר: "סעודה" (דיסני).
האפקטים הויזואלים הטובים ביותר: "בין כוכבים".
שחקנית המשנה הטובה ביותר: פטרישה ארקט ("התבגרות").
עריכת סאונד: "צלף אמריקאי". X
מיקס סאונד: "וויפלאש". X
הסרט הדוקומנטרי הקצר הטוב ביותר: "קריסס הוט ליין".
הסרט הקצר הטוב ביותר: "שיחת הטלפון" (אנגליה).
הסרט הזר הטוב ביותר: "אידה" (פולין). X
איפור ועיצוב שיער: "מלון גרנד בודפשט".
עיצוב התלבושות הטוב ביותר: "מלון גרנד בודפשט".
שחקן המשנה הטוב ביותר: ג.ק. סימונס ("וויפלאש").

קישורים נוספים:

סיכום גלובוס הזהב -
http://www.sratim.co.il/viewnew s.php?id=1819

המועמדים לאוסקר -
http://www.sratim.co.il/viewnew s.php?id=1823

הימורים לאוסקר -
http://www.sratim.co.il/viewnew s.php?id=1824

אוסקר: אוטוטו זה מתחיל (של BoBo) -
http://www.sratim.co.il/viewnew s.php?id=1850

סיכום שנת 2014 בקולנוע -
http://www.sratim.co.il/viewnew s.php?id=1812
סיכום המבקר
10/
5.5
תגובות
כתוב תגובה ותהיה הראשון להגיב על סיכום עונת הפרסים ואוסקר 2015: הפתעה אמיתית
סרטים בקולנוע