סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
חדש בקולנוע
חדשות » קולנוע
קולנוע
טלוויזיה
מוזיקה
רכילות
טכנולוגיה
קטע וידאו
ביקורות

סיכום שנת 2014 בקולנוע: חלק ד'

יום שני, 05 בינואר 2015, 21:42Monday, 05 January 2015
שתף בפייסבוק


אחרי שלושה חלקים ארוכים, מפורטים ומעט טרחניים הגענו אל החלק החשוב ביותר - הסרטים הטובים ביותר של שנת 2014 בקולנוע על פי שלושת הכותבים בכל המישורים. אחלו לנו בהצלחה, יצאנו לדרך.

סיכום שנת 2014 בקולנוע: חלק ד'
סיכום שנת 2014 בקולנוע: חלק ד'

אז הנה! אחרי כל החלקים המתישים, החלוקות והפרסים, הגענו אל החלק החשוב ביותר - סרטי השנה של 2014. יש לי המון מילים להגיד על השנה הזו, אבל לפני שנגיע אליה, אני ארצה להתנצל בפני השכנה שלה, 2013, שהכפשתי והעלבתי אותה בשנה שעברה שלא בזכות. בשנה שעברה בסיכום השנה טענתי ששנת 2013 היא שנה סבירה ואפילו פחות, הכתרתי סרטים מוזרים כמו "הקריאה" ו"פסיפיק רים" לסרטי השנה, והנה, אחרי שצפייתי באמת בסרטים הטובים שבה הגעתי למסקנה שמדובר בשנה מופתית של ממש, שמכילה בחלקה כמה מהסרטים היותר טובים שראיתי אי פעם. הבעיה היא כזו: הסרטים הטובים של השנה מגיעים תמיד לארצנו בסופה או אחריה מטעמי הפצה שונים, וכך יוצא שאני רואה אותם כבר בשנה שאחריה. אני מהמקפידים היחידים על כך שכל סרט שייך לשנתו, לא משנה מתי הופץ בארץ. לכן, לפני שנעבור לחגיגות 2014, הנה כמה אזכורים ל2013 הנפלאה:

הסרט הטוב של השנה שעברה:

לאחר שחלפה לה שנת 2013, ראיתי כמה סרטים שריגשו אותי באופן חסר תקדים יחסית לשנה זו. בין היתר ראיתי את: "לשבור את הקרח" שהיה סרט אנימציה נוסטלגי, אינטלגנטי ומלא בקסם המכיל רבדים למבוגרים וילדים כאחד, אך בעיקר מתבלט בזכות הנשמה הגדולה שבו. "פילומנה" שהיה דרמה בריטית מופתית ומשובחת שמשוחקת נפלא ועוסקת בנושא חשוב מבלי להיות כבדה מידי. "אוגוסט מחוז אוסייג'" שפשוט סיפק עבורי בידור איכותי בסצנת סעודה משפחתית מלאה בצלחות שבורות ובבדיחות שקרעו אותי עד דמעות. "כחול הוא הצבע החם ביותר" שהוא כנראה אחד מסרטי הרומנטיקה האמינים והמרגשים שראיתי אי פעם. אבל מעל כולם בשורה התחתונה התבלט הסרט הזה:



"היא"

אם הייתי בלוג סרטים ישראלי טיפוסי, "היא" היה סרט השנה שלי. איזה שנה, שנים. אבל הוא יצא בארה"ב ב-2013, זכה בכל כך הרבה מועמדויות ובפרסים לשנת 2013, כל כך הרבה הכריזו עליו כסרט השנה של 2013 באתרי הסרטים שבחו''ל, כך שלי רק נותר להגיד שמדובר בסרט השנה של השנה שעברה. את כל מה שיש להגיד עלי כבר אמרו במשך שנה שלמה, אך מעבר להיותו אינטלגנטי, חכם, מקורי וכל השאר, מדובר בסרט הראשון שגרם לי להזיל דמעות מאז הסרט "האצ'יקו", והאמינו לי שזה אומר המון.

לפני שנדבר על בחירותי לסרטי השנה, שני הכתבים השותפים באתר, MaxFrad ו-Bobo ישתפו אותנו בסרטי השנה שלהם בחלקנו האחרון. קבלו אותם:

סרט השנה של BOBO: "שומרי הגלקסיה"



אולי בגלל ההייפ המטורף, שסחף אותי (ובצדק), אולי בגלל הפס-קול הכי מגניב, ארוז בקסטה ומחובר לווקמן ואולי בכלל, בגלל ווין דיזל בתוך עץ חביב, באטיסטה בתפקיד ענק ומבדר, בראדלי קופר בתור רקון, זואי סלדנה בצבע ירוק וכריס פראט עם קוביות בבטן, וכמובן שלל דמויות מדליקות, שמציתות את הדימיון. אולי בגלל כל אלו ובגלל שלא הפסקנו להנות מסרטי קומיקס של "מארוול" ואפילו קיבלנו הקפצה של רף ההנאה בפרויקט האחרון והשאפתני שלהם. ההומור העצמי, במציאת השחקנים הכל כך נכונים וההפתעה הגדולה שציפתה לחובבי הקולנוע, ארוזה בתוך חבילת איכות, שנשלחה לחלל החיצון והתעטפה בשלל אפקטים נהדרים ומעל הכל החיבור, הכל כך טבעי, עם פס הקול לכדור הארץ חזרה. רק לאחרונה צפיתי בסרט ומאז כבר שמעתי את פס הקול של הסרט לפחות עשר פעמים, תווית נוספת של איכות וסימון "וי" נוסף ברשימה המצוינת של הסרט. אולי הוא לא הכי מקורי, אולי הוא לא אמור להיות הכי הכי מכולם, אבל הסרט, שעונה על כל הציפיות ולא מצליח להתרסק גם אחרי נהר המילים הטובות שנשפכו ושנשמעו לכיוונו מכל עבר הוא סרט השנה מבחינתי.


סרט השנה של MaxFrad: "ההוביט: קרב חמשת הצבאות"



קשה לומר מה הביא אותי להחליט על הסרט הבא כסרט השנה שלי. אולי זה המיאוס מעומס סרטי הקומיקס שיצאו השנה, ולא "שומרי הגלקסיה", "קפטן אמריקה: חייל החורף" או "ספיידרמן המופלא 2" אינם סרטי השנה שלי. יותר מכל זה, סרט שמגיע דווקא לקראת סוף השנה ושמערך השיווק שלי התחיל לעבוד שעות נוספות רק בחודש וחצי האחרון והוא אינו אלא הסרט המסכם של טרילוגיית "ההוביט", יש בו קרב בסדר גודל ענק, דרמה שמצליחה להזכיר את זו של "שר הטבעות" ומוזיקה כתובה לעילא. עבורי זהו סרט השנה, כי הכל הולך לפי החתימה. מה גם שסביר מאוד שזהו הסרט האחרון המהווה עיבוד לספרי טולקין וסיפורי הארץ התיכונה.

אז אחרי שהצגנו את דעות ידידי הכתבים, כיצד הייתה בעיני שנת 2014? מבחינת הכמות - מדובר בשנה מופתית. אני לא זוכר שהייתה שנה לאחרונה שהכילה כל כך הרבה סרטים טובים (אבל כל כך הרבה!). מבחינת האיכות אודה באמת ואגיד שלא היה סרט שגרם לי לצאת מגדרי, לחשוב עליו בלילות ולדבר עליו בימים. לא היה פלא קולנועי כמו "כח משיכה", פלא רגשי כמו "היא", פלא יצירתי כמו "כנס העתידנים" או סתם פלא של קסם נעורים כמו "העולם על-פי דנקן". היו סרטים טובים, בהחלט, אבל לא כאלה שהתעלו לדרגות הגבוהות מבחינתי.

כמה סרטים טובים שיצאו השנה שראויים לשבח: "התבגרות", "כוכב הקופים: השחר", "הפשיטה 2", "אשמת הכוכבים", "נוח", "רכבת הקרח", "מיתה טובה", "באבאדוק", "פרנק", "איש מבוקש מאוד", "קסם לאור ירח" ו"קפטן אמריקה: חייל החורף". כל אלו היו לא רעים בכלל, אך לא מספיק כדי להגיע אל הרשימה הסופית;


סרטי השנה:

עכשיו, לסוף. כשאני מחפש את "סרט השנה" של שנת 2014, אני לא מחפש סרט מיוחד או יוצא דופן, אלא פשוט סרט שיגרום לי להרגיש, לתפעל, להביע הזדהות או לחשוב עליו בחלומותיי בלילות הרטובים. הנה הסרטים שכמעט הצליחו במשימה זו:

"ההוביט: קרב חמשת הצבאות" - אין הרבה סופרלטיבים שאוכל להגיד על הסרט הזה, מלבד העובדה שהוא הצליח להחזיר אותי לימי הארץ התיכונה ונוסטלגיית הילדות "שר הטבעות" ברגעיו האחרונים, כי אין מה לעשות - אי אפשר להתווכח עם הצמרמורת.

"אשמת הכוכבים" - סרט רומנטיקה טוב? שמצליח לרגש מבלי להיות קיטשי? זה כנראה חלום. הדיאלוגים בסרט הזה מציאותיים וחדים כאילו נכתבו על ידי חנוך דאום, שני השחקנים הראשיים מוכשרים ברמה אינסופית, הבימוי כאן עדין ולא מתחנף והסרט למרות מסגרתו עמוסת הקלישאות הצליח לגרום לסיפור חייהם של שני הנערים לרגש ולטלטל. מסתבר שזה אפשרי.



"גט" - ויויאן היא אשה מסורבת גט שרק רוצה לצאת מחומות הדת האפלות, אך בעלה חוסם אותה מחופשיותה. הסרט "גט" הוא יצירה קולנועית מפעימה: הוא משוחק נהדר, מצולם ביצירתיות ומצליח לרתק ולהסעיר למרות הסצינות המתרחשות בחדר אחד.



"ערבים רוקדים: זהות שאולה" - חלומו של כל אזרח ישראלי, מציאות בה ערבים וישראלים יכולים לחיות יחדיו מבלי שהאחד או השני יסבול, מציאות בה מבינים שגם האחר בן אדם ואף צד אינו רשע. אין שום מגמתיות בסרט הזה, גם הישראלים גזענים וגם הערבים פרימיטיביים ואלימים, ועם זאת, הנוער החדש והליברלי יכול להציל את המצב באהבת אדם כאדם ולא כגזע אותו הוא מייצג.

"אקס מן: העתיד שהיה" - המסר של סדרת ה"אקס מן" המיתולוגית הייתה: לא משנה כמה אתה מוזר, שונה או אחר, אין בזה דבר רע. "אקס מן" תמיד התעסקה במקום בו בני נוער נמצאים בשולי החברה בגלל חוסר ההשתלבות שבהם, והסרט החדש החזיר בי כמו באגרוף את הנוסטלגיה המרגשת של הסדרה, עם הדמויות הישנות והמלבבות, עלילה אינטליגנטית ואקשן סוחף.

"אפס ביחסי אנוש" - הסרט שהצליח להדאיג אותי לגבי משחקי השולה מוקשים של דאנה איבגי הוא כנראה אחד הסרטים הישראלים הטובים שיצאו אי פעם. מדהימה הדרך בה טליה לביא מצליחה ליצור סרט שעוסק בנושאים כל כך שוליים וחסרי חשיבות ועם זאת כל כך מלאי משמעות, ומשחקת על הגבול בין ההנאה מחיים פשוטים לתסכול מחיים ריקניים. לא כיף להיות חלק לא חשוב במערכת. כל כך מצחיק, ועם זאת, כל כך כואב.



"מלון גרנד בודפסט" - זה נראה כאילו ווס אנדרסון רצה ליצור סרט אנימציה ובטעות צילם אותו. הסרט הזה כל כך מדוייק, יפהפה ואסתטי מבחינת השוטים הבובתיים, התפאורה הצבעונית והצילום הישר והסימטרי, על גבול האובססיבי שכל חובב קולנוע אומנותי וסימנטוגרפי חייב לראות לפני מותו. מלבד הקולנוע המרשים יש בסרט זה שתי דמויות סרקסטיות וחמודות להפליא, סיפור הרפתקאות מלא באדרנלין ולא תמצאו כאן שנייה אחת משעממת. תענוג.

"רובר" - אין ספק שלא מדובר בסרט שמתאים לכל אדם אלא לחובבי קולנוע מיטיבי לכת בנשמתם, אבל עבור מי שמוכן לשאת עליו את האתגר הזה מחכה אחד הסרטים האמנותיים המרתקים והמדכאים שיצאו בשנים האחרונות. מערבון עתידני בעולם של עוני ופשע בו אדם מיזנטרופ (גיא פירס) שרכבו נגנב על ידי שני פושעים נוסע עם אחד מקרובם (רוברט פטינסון) למצוא את רכושו ולנקום בגזלנים, ובדרך למדים השניים הרבה מסקנות אודות יחסי אחים, החיים ומה שבניהם. מלבד העובדה שפירס ופטינסון מתגלים כאן כשני שחקנים ממזרים שראויים לאוסקר, מדובר כאן בסרט טעון כאב שבא לפרוק ולדמם המון מהרוע שבמין האנושי, ועל הדרך לספר סיפור מרגש שהותיר אותי המום.



"וויפלאש" - אינני מתעניין בתיפוף, בג'אז או בסיפורי מורים ותלמידים, והנה, "וויפלאש" הוא מהסרטים היותר מרתקים שיצאו השנה. כל סולו תיפוף בסרט הזה אינטנסיבי יותר מכל סצנת אקשן שתראו אי פעם, היחסים בין המורה האלים המרושע וחסר הרחמים (ג'יי קיי סימונס) לתלמיד התמים (מיילס טלר) לא מותירים רגע למנוחה והסרט כולו ככולו מסחרר ומעורר תחושות באופן בלתי צפוי בעליל. "וויפלאש" הוא סרט שתדונו עם שותפכם לצפייה שעות אחריו האם הסרט מעודד את התנהגות המורה או מתנגד לה, האם המורה ניסה לפגוע ולנקום בתלמיד או לעזור לו, וסרט שפשוט מעורר מחשבה, מעורר דיון, ובעיקר מעורר רגשות. הסרט הזה כמעט היה סרט השנה, ויש אפילו גרסה כתובה בה הוא סרט השנה, אבל האינטנסיביות החולנית שבו הופכת אותו לדי קשה ולא נעים לצפייה, מה שהקשה עלי להכתירו בקלות.

כל אלו היו סרטים נפלאים אחד לאחד שאשמח לראות שוב, אבל אף אחד מהם לא הצליח באמת להגיע לפסגה המבוקשת;

סרט השנה של 2014 על פי אתר "סרטים" הוא:



"חיית הלילה"

אז כן, אני בעמדת מיעוט פה. יהיו האנשים שיגידו שהוא "נחמד וזהו". יהיו האנשים שיגידו ש"היה טוב אבל חסר להם משהו". למזלי לא היה חסר לי כלום: "חיית הלילה" הוא הסרט הכי קרוב לתיאור "יצירת מופת" שיצא השנה. זה לא מובן מאליו: מדובר בסרט שצולם בתקופת זמן מאוד קצרה, הופק בתקציב מאוד נמוך והתבסס על הופעת משחק מבריקה של ג'ייק ג'ילנהול שהרזה ונהפך לשלד-אדם בשביל סרט זה, אבל כל אלו היו שווים. לו בלום הוא הדמות החולנית והמבריקה ביותר שראיתי בקולנוע בשנים האחרונות, הופעת המשחק של ג'ילנהיל היא עוצרת נשימה ואולי הטובה שלו עד כה, החשיפה העלילתית לעולם התקשורת מעוררת שיח ומחשבה רבה על הדרך בה העולם האפל ההוא מתנהל, ובגדול, מדובר בסרט פשוט מסעיר. הוא מותח באופן מורט עצבים, הוא מצחיק בהומור שחור ואפלולי, הוא מרתק בעלילתו המקורית והחכמה, ומעל הכל הוא סרט שגרם לי להרגיש, להתעוות, לפחד ובסופו אני יכול להבטיח שעמדה לי דמעה בעיני. ג'ילנהול עוד ייחשב לאחד הגדולים בעתידנו הקרוב. בשבילי מדובר בסרט ששואף לשלמות בקולנוע ההוליוודי.


זהו, זה נגמר: אלו הסרטים הטובים ביותר שיצאו בשנת 2014, מכל הדעות, מכל הסוגים. או שלא? כפי שציינתי בתחילת כתבה זו: הסרטים הטובים של השנה בדרך כלל יוצאים אך ורק אחריה בארצנו, בעקבות האוסקר, עונות הפרסים וסתם סרטים זרים שמופצים באיחורים לא אופנתיים. בהמשך עוד אמורים לצאת: "בירדמן" (קומדיה פסיכודלית המצולמת בשוט אחד), "אל תוך היער" (מחזמר הוליוודי), "לא נשבר" (סרט מלחמה בבימויה של אנג'לינה ג'ולי) ועוד. איך נוכל לסכם את כל אלו, ומה נעשה אם אחד מהם יתגלה כסרט השנה במקום "חיית הלילה"? פשוט מאוד: בעונת האוסקרים הקרובה יתפרסמו כאן כתבות רבות, הימורים וסיכומים רבים שיחוגו סביב סרטים אלו. במידה ותשתנה הרשימה אשתדל לעדכן זאת בסיכום הסופי של טקס האוסקר 2014, שכנראה הולך להיות הטקס הכי פחות צפוי מאז... וואו, זה היה מזמן. מודה לכם מקרב לב, אני הייתי revigoren, שתהיה לכם שנה של חלומות, ריגושים והמון סרטים.
קישורים רלוונטים
גט
גט (2014)
רובר
רובר (2014)
היא
היא (2013)
חדשות בנושאים דומים
"קנדימן": חוזר לחלק ממתקים, קרסים ודבורים יום שבת, 25 בספטמבר 2021, 10:59
"פגע וברח": איך אומרים "פאודה" באנגלית? יום שני, 23 באוגוסט 2021, 10:00
"מילקשייק אבק שריפה": יורה, שותה ובקושי מזיזה את הגבה יום שלישי, 03 באוגוסט 2021, 07:11
"מלחמת המחר": לא לדחיינים יום שלישי, 20 ביולי 2021, 15:39
סרט חדש על הארץ התיכונה? יום שלישי, 19 בינואר 2021, 09:37


תגובות

שתף:
תגובה



שלח

לא נמצאו תגובות
"מחיר החיים": כמה זה עולה לנו?
"מחיר החיים": כמה זה עולה לנו?
איך אפשר לכמת חיי אדם? ובכן, תנו לאמריקא...
"משפחת אדמס 2": בואו לא נמשיך לטרילוגיה. שוב
"משפחת אדמס 2": בואו לא נמשיך לטרילוגיה. שוב
אחרי הקאמבק המצויר והנהדר שהתרחש לפני שנ...
"אנקאנטו": דיסני שוב עושים את זה. בענק
"אנקאנטו": דיסני שוב עושים את זה. בענק
הסרט החדש של דיסני הוא בדיוק מה שאתם ויל...
"מכסחי השדים: החיים שאחרי": בחזרה לאייטיז
"מכסחי השדים: החיים שאחרי": בחזרה לאייטיז
37 שנים אחרי יציאת הסרט המקורי, בבימויו ...
"הצלף": ממשיך לקבל משכורת
"הצלף": ממשיך לקבל משכורת
ליאם ניסן ממשיך לטפח את הפרק הנוכחי והמא...
"בית גוצ'י": לא זוהר כמו שחשבתם
"בית גוצ'י": לא זוהר כמו שחשבתם
דרמת הבגידות, האופנה, השחיתות וערימות הכ...
"מחשמלת": הרעיון ניסה לחשמל, אבל הפיוז כבר שרוף
"מחשמלת": הרעיון ניסה לחשמל, אבל הפיוז כבר שרוף
קייט בקינסייל חוזרת לחלטר בענק, בסרט שלא...
"קליפורד הכלב האדום הגדול": חמוד וצפוי...כצפוי
"קליפורד הכלב האדום הגדול": חמוד וצפוי...כצפוי
העיבוד החדש, הלייב אקשני והאדום במיוחד ל...
"נטפליקסים": מומלצי נובמבר
"נטפליקסים": מומלצי נובמבר
נובמבר הגדול של נטפליקס מביא איתו שניים ...
"אתמול בלילה בסוהו": עוד אדגר רייט, בבקשה
"אתמול בלילה בסוהו": עוד אדגר רייט, בבקשה
הבמאי הכל כך ורסטילי ומקורי מפנה את המשא...
"נטפליקסים": מומלצי אוקטובר
"נטפליקסים": מומלצי אוקטובר
אוקטובר עבר לו וחלף כבר מזמן, אבל את ההש...
"הקופסה השחורה": הקול שבראש
"הקופסה השחורה": הקול שבראש
פייר ניני שב לשתף פעולה עם יאן גוזלן ובי...
"תיק קוליני": חתיכת תיק קולני
"תיק קוליני": חתיכת תיק קולני
הסרט הגרמני הזה יצליח לערער אתכם, על אף ...
"משפחה מנצחת": וויל הי איז
"משפחה מנצחת": וויל הי איז
וויל סמית' שוב מצליח להסוות את הנסיך הפר...
סרטים בקולנוע
הכרוניקה הצרפתית של הליברטי, קנזס איבנינג סאן, המתרגמים, השליח האנגלי, מחיר החיים, נאום החתונה, אמהות מקבילות, משפחת אדמס 2, 100% זאב, אוון הנסן היקר, אנקאנטו, בית גוצ'י, הצלף, מכסחי השדים: החיים שאחרי, פריז, הרובע ה-13, תקווה, אין רשע בעולם, אתמול בלילה בסוהו, לילה שטוף שמש, מחשמלת, פחד, קליפורד הכלב האדום הגדול, האי של ברגמן, היורשת, הקופסה השחורה, זרים מושלמים, משפחה מנצחת, תיק קוליני, הקול האנושי, גיבור חייה, המיטות שלנו בוערות, הקול האנושי, הקרקס של טורו, חדשות רעות, יארה, נצחיים, האב, הדו-קרב האחרון, הלוחשת לפרחים, הבאג של רון, המערב הקרוע, חולית, סודות בחברה, תקועים בפריז, האלווין 2: הנקמה, ונום 2, מים שקטים, משלוח מסוכן, בעצמה, וונדי, טיטאן
בקרוב בקולנוע
לשיר 2, שעתו האחרונה של מר קול, בלתי נתפס, סיפור הפרברים, צל בענן, יד האלוהים, ספיידרמן: אין דרך הביתה, אלין, הבת האבודה, בשם האח, מישהו יאהב מישהו, אדם השחור, תמונת ניצחון, מטריקס התחייה, קינגס מן: ההתחלה, ליקריץ פיצה, אחוז דיבוק, אמהות אמיתיות, ממשלת ארה״ב נגד בילי הולידיי, סמטת הסיוטים, צעקה, סיראנו, 355, שיעורי פרסית, קדימה, קדימה, מורביוס, הבריחה מפרטוריה, בלפסט, בלק-פון, להתאהב בפיגארו, הספירה לאחור, מחוץ למפה, אמבולנס, הדוכס, אדומה אש, אחוזת דאונטון עידן חדש, ויהי בוקר, סוניק 2, עולם היורה: עולם חדש, באז שנות-אור, הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח, הארי פוטר ואבן החכמים

TOP 500
סטטיסטיקות
28,761 סרטים, 2,995 סדרות, 7,074 עונות, 120,219 פרקים, 397,034 אישים, 584,537 משתמשים, 267,264 הודעות, 28,968 ביקורות, 97,915 תמונות, 7,045 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2021