אין כמו אמא

בלה (ארבלה אוליוויה כלרק) היא ילדה בת שמונה שחיה בבית שבו מתנהלים מתחים ומריבות בין הוריה. בתוך האווירה המתוחה הזו, בלה מתמודדת עם תחושה של בדידות וחוסר ביטחון. יום אחד, מתוך הארון בחדרה, מופיעה ישות מסתורית שמתחילה להשפיע על חייה בצורה מטרידה. בלה מכנה את הישות הזו "אמא אחרת" (ג'סיקה צ'סטיין), דמות שנראית דומה לאמה אך שונה ומאיימת. הישות הזו לא רק שמפריעה לשלוותה של בלה, אלא גם מסכנת את יציבות המשפחה כולה. ככל שהזמן עובר, "אמא אחרת" מגלמת איום ממשי שמערער את הקשר בין בלה להוריה ומכניס את כולם למצב של סכנה וחוסר ודאות. בלה מוצאת את עצמה נאלצת להתמודד עם הפחדים הפנימיים שלה ועם הכוחות האפלים שמגיעים מתוך הבית שלה, במאבק שיכול לשנות את גורלה ואת עתיד משפחתה. הסרט מציג את המאבק בין הילדה לישות הזרה, כשהקווים בין אמת לדמיון מטושטשים והמציאות הופכת לבלתי צפויה ומאיימת. בהדרגה, בלה לומדת שהישות "אמא אחרת" אינה רק דמות מאיימת אלא מייצגת את הפחדים והכאב שהיא חווה בבית. אמה האמיתית, שמגולמת על ידי דיצ'ן לקמן, נאבקת לשמור על המשפחה למרות הקשיים, בעוד האיום שמגיע מהארון מחייב את בלה למצוא אומץ פנימי. במהלך הסרט, בלה מקבלת עזרה מדמויות נוספות כמו טוני (תרוויס נלסון) וקלי (קרי דימכולנגן), שמנסים להבין את מה שקורה ולהגן עליה. במקביל, האווירה מתוחה הופכת למורכבת יותר, כשהקונפליקטים בתוך הבית מתערבבים עם האלמנטים העל-טבעיים. הבימוי של רוב סבג' מצליח לשלב מתח פסיכולוגי עם אלמנטים של אימה, והמשחק של ג'סיקה צ'סטיין מוסיף עומק לישות המסתורית. בסופו של דבר, הסרט מדגיש את החשיבות של תקשורת, אהבה וגבולות בריאים בתוך המשפחה, כשהילדה מתמודדת עם הפחדים שלה ועם האתגרים שמגיעים מהפנים ומהחוץ.