הסיפור מתרחש בשנות ה-90 ומבוסס על אירועים אמיתיים שחשפו את תעשיית הטבק האמריקאית. לואול ברגמן (אל פצ'ינו), מפיק תוכנית התחקירים "60 דקות", מקבל לידיו מידע מסעיר מפי ג'ף וויגנד (ראסל קרואו), חוקר לשעבר בתעשיית הטבק. וויגנד מחליט לסכן את הקריירה והפרטיות שלו כדי לחשוף את האמת האכזרית שמאחורי תעשיית הסיגריות – כיצד החברות מסתירות מידע על סיכוני הבריאות ומטשטשות את העובדות מול הציבור. ברגמן מתמודד עם לחצים כבדים מצד הנהלת הרשת, שמנסה למנוע את שידור התחקיר מחשש לתביעות משפטיות ולפגיעה כלכלית. וויגנד, מצדו, מתמודד עם איומים אישיים, אובדן פרנסה ואיומים משפטיים מצד מעסיקיו לשעבר, אך נחוש להמשיך ולהביא את האמת לאור. הסרט מתאר את המאבק המורכב בין האינטרסים הכלכליים לבין המחויבות לאמת, ואת הקונפליקט האתי שמלווה את ברגמן ואת וויגנד לאורך כל הדרך. למרות הקשיים, וויגנד נותן ראיון טלוויזיוני חשוב, אך התוכנית נדחית לשידור. ברגמן ממשיך במאבק משפטי ואתי כדי להבטיח שהתחקיר יגיע לצופים. העלילה חושפת את המורכבות של עולם התקשורת ושל תעשיית הטבק, ומדגישה את המחיר האישי והמקצועי של מי שבוחרים לחשוף את האמת. הסרט מציג דמויות אמיתיות במאבק על צדק, תוך התמודדות עם לחצים חברתיים וכלכליים אדירים, ומעלה שאלות קשות על אחריותם של העיתונאים והחברות הגדולות. בסופו של דבר, התחקיר שודר וזכה לתהודה רבה, והביא לחשיפת האמת על תעשיית הטבק בפני הציבור הרחב. הסרט מדגיש את חשיבות העיתונות החופשית ואת האומץ הנדרש לעמוד מול כוחות כלכליים חזקים. "המקור" זכה לשבחי הביקורת על משחקם של אל פצ'ינו וראסל קרואו, ועל הבימוי המדויק של מייקל מאן. הסרט מועמד לחמישה פרסי גלובוס הזהב, ביניהם בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. הוא משמש כתזכורת עוצמתית לכך שהאמת יכולה להיחשף גם כאשר היא מאוימת, ושהמאבק למען צדק הוא קריטי בחברה דמוקרטית. הסרט ממשיך להוות השראה לעיתונאים ולצופים כאחד, ומדגים כיצד חשיפת האמת משנה מציאות ומביאה לשינוי חברתי משמעותי.
