ג'ארד יורק (ג'יי בארושל) חי בעולם שבו קריסת הסביבה הובילה לצורך דחוף וצורב להפחית את אוכלוסיית העולם ב־20 אחוזים. המשפחה שלו, יורק, מתכנסת לארוחת ערב שגרתית, אך במהרה האווירה מתהפכת לכאוס כאשר האב, צ'ארלס יורק (פיטר גלאהר), מודיע על כוונתו להירשם לתוכנית ההמתה המתוכננת שמטרתה לצמצם את מספר האנשים על פני כדור הארץ. ההחלטה הזו, שנראית כדרך להתמודד עם המציאות הקשה, מתבררת כמשבר משפחתי עמוק שמערער את כל היסודות של הקשרים בין בני המשפחה.
רייצ'ל יורק (אמילי האמפשיר), אשתו של ג'ארד, מנסה לשמור על האיזון ולתמוך במשפחה, בעוד הילדים, נואה (סבסטיאן צ'אקון), אשלי (אלנה בל) ומיה (סירנה גולמגוס), מתמודדים עם הפחדים והבלבול שמגיעים עם ההכרזה הזו. ג'ארד עצמו מוצא את עצמו בתפקיד מתווך בין האב לבין שאר בני המשפחה, מנסה למנוע את ההרס ולהחזיר את השפיות בתוך סערת הרגשות והדילמות המוסריות. האב, שחשב שהצטרפות לתוכנית ההמתה תביא מזור ותקווה לעתיד טוב יותר, מגלה שהדברים לא מתנהלים כמתוכנן והמציאות מתגלגלת לכיוון מסוכן ומורכב הרבה יותר. המתח בתוך המשפחה גובר, והם נאלצים להתמודד עם שאלות קשות על ערך החיים, האחריות ההדדית והבחירות הקשות שמציב העולם החדש להם. במרכז הסיפור עומדת המאבק האנושי לשמור על האנושיות והקשר המשפחתי בתוך עולם שמתפורר סביבם, כשהם נאבקים בייאוש ובחוסר הוודאות שמסביב. במהלך הסרט מתגלים קונפליקטים פנימיים של כל דמות, כאשר כל אחד מנסה להתמודד עם האובדן והחרדה בדרכו. ג'ארד יורק, המגולם על ידי ג'יי בארושל, מנסה לשמור על האחדות המשפחתית למרות הפערים הגדלים ביניהם. הסרט מציג גם ביקורת חברתית על ההחלטות הממשלתיות והאתיות שמלוות את תוכנית ההמתה, ומעלה שאלות על מהות האנושיות והחמלה בעידן של משבר אקולוגי. עם הזמן, המשפחה לומדת להעריך מחדש את הקשרים ביניהם, ומוצאת כוח ותקווה גם בזמנים האפלים ביותר. הסרט זוכה לשבח על משחקו, הבימוי והכתיבה, ומציע נקודת מבט רעננה ורגשית על נושאים עכשוויים וחשובים.
