מייסון (אלר קולטריין) מתבגר מול עינינו, מגיל חמש ועד גיל שמונה עשרה, בסיפור חיים שנמשך לאורך שנים רבות ותועד במשך 12 שנים של צילום. הסרט מציג את התהליכים המורכבים של הילדות והנעורים, כשהוא עובר בין בתים שונים בעקבות גירושי הוריו, פטרישה ארקט ואיתן הוק, שחוזרים ונישאים מחדש. מייסון מתמודד עם שינויים תכופים, כולל מעבר בין בתי ספר רבים, מה שמעצים את תחושת הבלבול והחיפוש אחר יציבות. לאורך השנים הוא חווה אהבות ראשונות, רגעים של אושר לצד כאבי לב, ומאבקים משפחתיים שמעמיקים את ההבנה שלו לגבי המשמעות של קשרים משפחתיים.
הסרט מתמקד ברגעים אינטימיים ויומיומיים, שמציגים את המורכבות של מערכת היחסים בין מייסון להוריו, ואת הקשיים וההצלחות שהם חווים יחד. במקביל, מייסון מנסה למצוא את מקומו בעולם המשתנה סביבו, כשהוא מתמודד עם השינויים הפיזיים והרגשיים שמגיעים עם ההתבגרות. הרגישות והאותנטיות שבהן מתוארים האירועים מאפשרות לצופה לחוות את התהליך במלואו, כאילו הוא חלק מהמשפחה. הצילום החל בקיץ 2002 והסתיים באוקטובר 2013, מה שמאפשר לצלם ריצ'ארד לינקלייטר ללכוד את התפתחותו האמיתית של מייסון לאורך השנים. הסרט אינו רק סיפור על התבגרות, אלא גם תיעוד של חיים, של אהבה, כאב, שינוי וצמיחה, כשהוא מציג את האתגרים והיופי שבגדילה בתוך משפחה מתפוררת ומתחדשת. בסופו של דבר, מייסון עומד בפני העתיד כשהוא נושא איתו את כל החוויות שעיצבו אותו, במאבק למצוא את עצמו ואת הדרך שלו בעולם.
