כדור לכאב ראש

ממש לא מזמן צפיתי במושל קליפורניה לשעבר, שתהילתו כבר מאחוריו, מתנהל בכבדות אל עבר קרבות שנראה שאינו יכול לקחת בהם חלק במצבו הרעוע. הרגשתי קצת רע עבורו, הזיכרון הארוך וצפייה בסרטים ישנים שלו מלמדים שהאיש מסרב לרדת מהעץ הישן ולטפס על אחד שסבוך קצת פחות ויהלום אותו יותר. בגילו המתבגר, ארנולד שוורצנגר כבר צריך לאמץ תפקידים יותר דרמטיים ופחות מעוררי אדרנלין שכבר לא מתקיים באותה אינטנסיביות בגופו המדולל ורפוי השרירים. אבל מה לעשות, ארנולד שוורצנגר מעולם לא היה שחקן ענק מבחינת יכולת המשחק שלו ולכן מה שנותר לו, אחרי שמלך בקליפורניה זמן מה, הוא לשוב למה שהוא ידע לעשות הכי טוב בזמנו, לייצר אקשן סביבו. חברו הטוב משכבר הימים היה תמיד צעד אחד מלפניו או מאחוריו, תלוי בתקופה המדוברת, אבל תמיד היה לו את יתרון המשחק היותר איכותי, או הפחות גרוע, מחקו את המיותר.

היו לו סרטים שבהם נדרש לשחק תפקידי אופי ולהפתעת רבים הוא צלח אותם בצורה לא רעה, בצעירותו וגם בבגרותו. הוא העניק חידוש ל"רוקי" המזדקן ולג'ון רמבו למוד הקרבות ועשה זאת בצורה שלא תבזה את העבר ואף בצורה יחסית מכובדת, אבל אז חזר לו הג'וק הישן של סרטי האקשן והוא החל לאבד את עצמו לדעת עם פרויקטים גרנדיוזיים בשם "הבלתי נשכחים" וסרט ההמשך שלו "הבלתי נשכחים 2". הפרויקטים הללו הבטיחו כוכבי קולנוע של אקשן מהעבר וההווה וקיימו בפיצוצים מרקיעי שחקים ומשפטים רקועים ושחוקים שהזכירו למעריציו האדוקים את שנות ה-90, שם העסק עבד בצורה מושלמת ואף אחד לא התעכב על עלילה או תסריט. הרמה ירדה, אבל האקשן והרעב נותרו בעינם ואז מגיע לו פרוייקט נוסף, הפעם פחות שאפתני ועם כוכבים בקנה מידה נמוך הרבה יותר מהבלתי נשכחים ואפשר לומר שהרמה נשארה זהה, רק שהרף הונמך.



הסרט נראה דל תקציב וכך גם הכוכבים שמצויים בו, הם כאלו שאפילו הימים הטובים שלהם לא נראים כמו יום בינוני של דולף לונדרגן. הסמל המסחרי של סרטי ה-B Movies הנישא בגאון על כל פוסטר ופוסטר של סרט מקנה המידה הקטנטן הזה כבר שנים נושא את שמו ותמונתו של כריסטיאן סלייטר שמבטיח ומקיים ציון נמוך, ביקורות גרועות ורמה נמוכה בכל פרמטר אפשרי. עצם העובדה שהוא אחד מהשמות המוכרים בסרט היא זו שמורידה אותו מראש ברמה. תוסיפו כוכב משנה קוריאני/אמריקני בתור שותף לכוכב הראשי (סטאלון, במקרה שלנו) וקבלו עוד קצת הורדת שאיפות בהפקה וזו לא אמירה גזענית, זו פשוט עובדה מוכחת. אם לכוכב האסייאתי שליד הכוכב הראשי בסרט אקשן שכזה לא קוראים ג'קי צ'אן, הדין הוא די פשוט.

בין היתר הסרט מציע גם את אדוול אקינו-אגבז', הידוע לעכברי הסדרות, כאדביזי האלוהי מאחת מסדרות המופת שיצאו אי פעם, "אוז". נחמד לראות את הנחש ממשיך בפיתוליו בקולנוע, אבל שוב, זה עדיין לא זה. לבסוף דמות נוספת שהבליחה בסדרה מאוד מצליחה מהתקופה האחרונה,"משחקי הכס" , מגיעה להופעה קצרה ודומיננטית, ג'ייסון מומואה, הלא הוא חאל דרוגו הקשוח, מגיע לחתום את הקאסט בתור נבל נוסף ומבצע תפקיד לא רע. העלילה צפויה, כצפוי, ושואבת אלמנטים רבים מסרטי האקשן של שנות התשעים, אותן שנים שבהן היה סילבסטר סטאלון מגה סטאר ואליל סרטי האקשן בצוותא עם ארני (קשישא). בניגוד רב לשוורצנגר, נפול העור, השרירים ושאר מיצגי העבר שלו, סילבסטר סטאלון מציג גוף שרירי וחטוב שלא מעטר בני 57 רבים בעולם הקולנוע ובכלל.

אחרי שנפל לכול אותן הנוסחאות הידועות של שנות התשעים ואימץ לעצמו שותף מלוכסן עיניים, התפנה הפושע הקשוח לנהל זוגיות משלימה עם שוטר הגון וכמובן שהם משתעשעים זה על חשבון זה עם בדיחות גזעניות ומאצ'ואיסטיות שגובלות בטמטום ועם שלל קלישאות שרירניות שבין פושע לכלבלב המשטרה שמשגיח עליו.



ולאחר שני הפרויקטים השאפתניים ותוצאותיהם הבינוניות ומטה ממשיך סטאלון את הגרף היורד בצורה מינימאלית אבל בטוחה בכיוון אחד, למטה ובדרכו למצב את עצמו ככוכב סרטי B Movies מהמעלה הראשונה. וככה הוא חותם לו עוד פרויקט פשוט למראה שבו הוא גם מוסיף נדבך ומככב בתור הנרייטור, המוציא לפועל וכמובן הכוכב הכול יכול שכולל כמה סצנות לחימה לא רעות. התוצאה היא בינונית פלוס ולא כזו שתרחיק מהפרויקטים הבאים בתור שלו. אחרי הכול, עדיין יש כאן עסק עם אחד מהגדולים בתעשייה וכזה שמשתדל להקפיד על תוצרת גם אחרי השיא וגם אם שיאיו מאחוריו, עדיין נעים ולא נורא לראות אותו מנסה.