דספרדו

אל מריאצ’י (אנטוניו בנדרס) הוא גיטריסט לשעבר הנודד מעיר לעיר במטרה לנקום בבוצ’ו (חואקים דה אלמיידה), האיש האכזרי שרצח את אהובתו וירה לו ביד. אל מריאצ’י מסתובב עם תיק גיטרה מיוחד שמסתיר בתוכו תחמושת רבה ונשק, ומוכן להילחם עד הסוף כדי לסגור חשבונות ישנים. בכל מקום אליו הוא מגיע, מחכה לו שדה קרב דמים מלא באויבים של בוצ’ו, שנאבקים בו ללא הפסקה. במהלך הדרך הוא פוגש את קרולינה (סלמה הייק), שמסייעת לו לטפל בפצעיו ומצטרפת למאבק, כשהיא לא מהססת לפתוח באש נגד אויביהם המשותפים.

המאבק של אל מריאצ’י הוא לא רק על נקמה אישית אלא גם על האפשרות לפתוח דף חדש בחייו, רחוק מהאלימות והכאב. עם כל ירייה ועם כל אויב שנופל, הוא מתקרב למטרה – להביס את בוצ’ו ולהשיב לעצמו את השקט שהלך לאיבוד. הקרב מול האנשים של בוצ’ו הוא רצוף סכנות, אך אל מריאצ’י לא מוותר, נלחם באומץ ובמיומנות יוצאת דופן, כשהוא משתמש בכל מה שיש לו כדי לשרוד. הקרב הסופי מול בוצ’ו הוא מבחן של כוח, אומץ ונחישות, כשהגורל של אל מריאצ’י ושל חייו החדשים עומד על הכף. לאורך הסרט, אל מריאצ’י מתמודד עם אויבים רבים, חלקם מקצוענים ומסוכנים, אך הוא מצליח לשרוד בזכות תחבולותיו ויכולותיו הגבוהות בנשק. הקרבה והקשר עם קרולינה מחזקים אותו ומעניקים לו מוטיבציה נוספת להמשיך במאבק. הסרט משלב אלמנטים של פעולה, מתח ורומנטיקה, כשהאווירה המיוחדת של מקסיקו והסאונד של הגיטרה מוסיפים עומק וייחודיות לסיפור. בסופו של דבר, אל מריאצ’י מצליח לנקום בבוצ’ו ולהשיב את הכבוד שלו, אך גם מוצא תקווה לחיים חדשים ולשלום פנימי. הסרט זכה להצלחה רבה והפך לקלאסיקה בז’אנר סרטי הפעולה בשנות ה-90, בזכות הבימוי של רוברט רודריגז והכימיה בין השחקנים הראשיים.