סיכום טקס גלובוס הזהב 2015: הפתעה לטובה!

עונת הפרסים נפתחה רשמית! פתחו את השמפניה. אומנם היא לא נפתחת עם הטקס הרשמי ביותר, אלא ההוא שמערב גם סדרות וגם סרטים, כמו האוסקר רק פחות טוב, גלובוס הזהב. מהו בכלל הטקס הזה, הרוב שואלים? זה נשמע כמו הטקס המקדים לאוסקר רק הרבה פחות חשוב או מעניין, מאלה שרק חובבי סדרות וסרטים קיצוניים רואים, וזה לא רק נראה, זה באמת ככה. הדבר המוזר הוא שהטקס הזה טוב. יש בטקס הזה אפילו המון סרטים מעניינים אם תתפלאו לשמוע. האמת, הוא הטקס הראשון בתקופת הפרסים הקרובה, ואם היא תשתפר מהטקס הזה זאת הולכת להיות אחת מעונות הפרסים הטובות של השנים האחרונות. כן, גלובוס הזהב הנוכחי היה טקס נהדר - מצחיק, משעשע, לא משעמם לרגע, עם נאומים מהודקים ולא חופרים ואפילו פרסים מפתיעים ולא צפויים. זה קרה. הפירוט המלא:



בניגוד לתכנון ישבתי לי אל מול הטלוויזיה וצפיתי בטקס מבלי לדעת שטינה פיי ואיימי פולהר ינחו את הטקס כפי שעשו זאת נהדר בשנה שעברה, והנה, הן עושות את זה שוב ואפילו באופן משודרג עם מנחה מלווה צפון קוריאנית אסקימוסית שמייצגת איכשהו את הפרשה שקרתה לאחרונה עם סיפור הסרט "ראיון סוף". המשחק המקדים הזה של "מי יותר שווה" לוקח כל הקדמה הומוריסטית מביכה שהייתה לאוסקר אי פעם. אפשר לתת להן להנחות כל טקס שיהיה אי פעם, בבקשה? ואז הטקס מתחיל וזורם בצורה נהדרת, אני כמובן לא צופה בסדרות טלווזיה, אבל אם זה משנה, צפיתי השנה בסדרה הנהדרת "פארגו" (המבוססת על הסרט פארגו של האחים כהן משנות ה90) והיי, היא זכתה, ובהחלט מגיע לה. סדרה מותחת, מרתקת ועם מספר סצנות אכזריות שלא אשכח לעולם. זה לא רע שהסדרה היחידה שראית זוכה בפרס, אבל לא באנו לכאן בשביל הסדרות אלא בשביל הסרטים. אז, מי היו הזוכים העיקריים?



הסרט הזר - נתחיל מהחלק המדכא: "גט", שהיה המועמד הישראלי היחיד שהצלחנו לשלוח לטקס בינלאומי כלשהו בשנים האחרונות, לא זכה. זו גם לא הפתעה. מי שזכה הוא "לוויתן" , סרט רוסי בהשראת סיפורו של ספר איוב התנכ'י שאומנם לא ראיתי, אבל עכשיו תהיו בטוחים שאראה בקרוב.

סרט האנימציה - "הדרקון הראשון שלי 2". זו הפתעה. לא שציפיתי שסרט לגו או שהקופסונים יזכו, אבל לששה גיבורים ולספר החיים היו סיכויים לא רעים, ובקשר לדרקון הראשון שלי - מאיפה זה בא? הייתי בטוח שכולם התאכזבו מהסרט הזה.

התסריט המקורי - "בירדמן". אין לי מושג על מה מתבסס התסריט של בירדמן כי הוא עוד לא הוקרן בארץ, אבל איך אפשר לקחת ברצינות קטגוריה כזו כשהמתמודד המקביל בה הוא "התבגרות", הסרט שמה שהפך אותו לכל כך גדול הוא חוסר העלילה שבו? זה כמו להעמיד את "כוח משיכה" על פרס התסריט או משהו בסגנון.

הבמאי הטוב ביותר - "ריצ'ארד לינלקייטר". הסבלנות שבה הצליח לעקוב ולביים סרט שנפרש על פני 12 שנים הם הישג קולנועי חסר תקדים. ראוי בהחלט.



הנה הגיע קטגוריה מעניינת, סרט קומדיה או מוזיקלי - רגע, אני רוצה להגיד כמה מילים על הקטגוריה הזו. זה ידוע שגלובוס הזהב הוא טקס מוזר, חצי טלווזיה וחצי קולנוע, קטגוריות שגובלות במוזרות שלהן בקטגוריות סיכום השנה של אתר סרטים. ובכל זאת, "קומדיה או מוזיקלי"? דבר ראשון, למה ההפרדה? מה הבעיה שסרטי קומדיה או דרמה או מוזיקלי או מערבון בדיוני וכו' יהיו תחת קטגוריה אחת? אין קומדיות איכותיות בעולם הזה? ואם בכל זאת, בחרתם להפריד, סרטי איכות רציניים לצד כאלו יותר בידוריים ומהנים, מה הקשר "מוזיקלי"? יש קשר כלשהו בין הז'אנר המוזיקלי לבין הז'אר הקומי? אני פשוט לעולם לא אצליח להבין מה עלה לאיגוד העיתונאים הזרים בהוליווד כשהמציאו את הקטגוריה הזו.

אבל אם נתעלם מהקטנוניות שלי, השחקנית הטובה ביותר בסרט קומדיה או מוזיקלי היא - איימי אדמס על הסרט "עיניים גדולות" וזה כל כך משמח. מדובר באחד מהתפקידים המצוינים והחמודים של השנים האחרונות, שהחמידות שבו מונעת את תשומת הלב בעונת הפרסים הזו מהמצוינות שבו (אוסקר היא לא תקבל) ונחמד לראות שדווקא בזכות הקטגוריה המטופשת הזו מתייחסים להופעה המתוקה והמקסימה שלה בתור אומנית שבעלה מפרסם את ציוריה בשמו.

השחקן הטוב ביותר בסרט קומדיה או מוזיקלי הוא - מייקל קיטון על הסרט "בירדמן". נגלה בקרוב.

השחקנית הטובה ביותר בסרט דרמה - ג'וליאן מור, "עדיין אליס". מעניין שבין אלף הסרטים שהיא משחקת בהם בשנה היא עוד מצליחה להוציא פרסים בכמה מהם.

השחקן הטוב ביותר בסרט דרמה - אדי רדמיין ,"התיאוריה של הכל". לא הוגן. האמת, ההופעה של אדי רדמיין הייתה מצויינת ואמינה, אבל לעזאזל, התמודד מולו בנדקיט קומברבץ' על הסרט "משחקי החיקוי". עם כל ההשקעה של אדי, קמברבץ' הוא מעין ליגת אליטה, כמו מייקל ג'ורדן של שחקני הקולנוע. נתינת הפרס לאדי על פניו היא פשוט שערורייה.

הסרט הטוב ביותר הקומדיה או המוזיקלי - "מלון גרנד בודפשט". הידד! הפרס הכי לא צפוי שהיה ניתן לשער. בירדמן על פי כל הסימנים והפרסים היה אמור לזכות בקלות, אבל בודפשט הצבעוני של ווס אנדרסון הצליח כנראה למצוא חן אמתי בעיני איגוד העיתונאים הזרים בהוליווד, ובחרו בו בעקבות הקולנוע הבובתי והיפהפה והתסריט הקולח והנהדר פרי אומנותו של ווס אנדרסון המהולל. אף אחד לא ציפה את זה בה, וההפתעה הזו גם נעימה וגם נותנת תקווה בפרסים הקרובים. המשיכו כך.



סרט הדרמה הטוב ביותר - "התבגרות",. מה עוד היה אפשר לצפות? סלמה? פוקסקצ'ר? לא ולא. אולי משחקי הדמיון, אך גם הוא מסתבר לא מספיק טוב בעיני אותם העיתונאים. על פי אמונתי אני צריך לדבר לרעות "התבגרות" ולתאר כמה וכמה סיבות מדוע לא מגיע לו לזכות, אבל למה - התבגרות הוא סרט חביב ומעניין, הצפייה בו לא מזיקה וההישג האמנותי שלו אשר פורש עלילה של 12 שנה על פני שלוש שעות הוא מרשים ללא ספק, אז פשוט נחייך ונגיד "מזל טוב" ונאחל בלב שבאוסקר זה יהיה אחרת, גם אם האמת בשבילנו ברורה כשמש.



ההפתעה הכי גדולה היא אחרי כל הבחירות שמדובר בטקס טוב. לא היו ריקודי "ראינו את החזה שלך" כמו באוסקר, לא היו דיוני פיצה משעממים או סלפי שבירים, לא היו חפירות וריקודים - פשוט טקס קליל על קולנוע ועל טלוויזיה שמצחיק לפרקים עם פרסים מפתיעים. אחרי כל כך הרבה טקסים מאכזבים, הגיע הזמן לראות טקס טוב. נתראה בשנה הבאה, גלובוס גולד.

לפרסים נוספים:

שחקן משנה דרמה - ג'יי קיי סימונס, "וויפלאש"
שחקנית משנה דרמה - פטרישה ארקט, "התבגרות"
פסקול - "התיאוריה של הכל"
שיר השנה - "Glory", סלמה.