הסרט "המעיין" עוקב אחר שלוש דמויות שונות שמחייהן משולבות סביב נושא החיים, המוות והחיפוש אחר אלמוות. ד"ר טומי קריאו (הוג' ג'קמן) נאבק במחלת הסרטן של אשתו איזי (רייצ'ל וייס), ומקדיש את חייו למציאת תרופה שיכולה להציל אותה. במקביל, במאה ה-16, מתואר המסע של כובש בשם תומאס, שנשלח לחפש את עץ החיים האגדי במטרה להביא אותו למלכת ספרד ולזכות בחיי נצח. תומאס מתמודד עם סכנות ומכשולים בדרך אל העץ, שמסמל את התקווה לחיים מעבר למוות. במקביל לזמנים ההיסטוריים, סיפור עתידני מתרחש בו נזיר נודד בחלל, חוצה גלקסיות ונודד אל ענן גז מתכלה, שמייצג את עולם המתים במיתולוגיה המאיה. הנזיר מחפש דרך להמשיך את קיומו מעבר למוות, ומסעו משלב אלמנטים של רוחניות ומדע בדיוני. שלושת הסיפורים הללו משולבים זה בזה באמצעות מוטיבים של אהבה, אובדן, תקווה והמאבק האנושי מול הזמן והמוות. ד"ר טומי מתמודד עם כאב האובדן הקרוב, תומאס נאבק על הישרדותו ועל עתידו, והנזיר העתידי מנסה למצוא משמעות חדשה לקיום האנושי. כל אחד מהם מייצג שלב אחר בחיים ובמוות, והסרט מציג כיצד הרצון להמשיך ולהתקיים חוצה זמנים וממדים. הקרב הפנימי והחיצוני של הדמויות מול הגורל והמוות מוביל לתובנות עמוקות על טבע החיים, והסרט מציג את הקשר בין המדע, המיתולוגיה והרוחניות בחיפוש אחר משמעות נצחית. בסופו של דבר, הסרט מציע פרשנות פילוסופית על קבלת המוות כחלק טבעי מהחיים, ומדגיש את חשיבות האהבה והקשר האנושי ככוחות שמעניקים משמעות לקיום. באמצעות השילוב בין סיפורים היסטוריים, אישיים ועתידניים, "המעיין" מזמין את הצופים לחשוב על הקיום האנושי מעבר לזמן ולמרחב, ולשאול שאלות על הנצחיות, האובדן והתקווה. הסרט משלב ויזואליות מרהיבה עם סיפור עמוק, ויוצר חוויה קולנועית שמעוררת רגשות ומחשבות על החיים והמוות.
