ג'קסון בריגס (צ'אנינג טייטום) הוא ריינג'ר לשעבר, חייל קרבי מהכוחות המבצעיים המיוחדים של צבא ארה"ב שהודח מתפקידו בגלל התנהגות לא הולמת. נחוש בדעתו להוכיח שהוא כשיר לחזור לשירות וליחידה שלו הוא מסכים לקבל על עצמו משימה מאתגרת במיוחד – להוביל את לולו, כלבת הלחימה של חברו הטוב ביותר, ללוייה שלו. יש רק בעיה אחת, לולו לא חברותית במיוחד…הם יוצאים יחד, חייל לשעבר וכלבה ללא רסן, לטיול של פעם בחיים, ודוהרים לאורך חוף האוקיינוס ??השקט בתקווה להגיע בזמן. בדרך, הם ישגעו זה את זה לגמרי, ישברו קומץ קטן של חוקים, יכעסו, יצחקו, וילמדו כמה דברים אחד על השניה, על עצמם, ועל נאמנות וחברות אמת.
B0B0טוב, זה היה צפוי שמה שיילך כאן ירגש אותי, במידה כזו או אחרת, למרות שהסוף כבר ידוע בראש בסרטים מסוגו של זה. שוב נקודה רעה בגנות המפיצים המקומיים עם התרגום ל"דוג טריפ" את מה שנקרא באנגלית פשוט: "דוג". אם הסוף לא היה מספיק צפוי מראש, הם הגיעו וגם פרטו, במידה כזו או אחרת, את הקו העלילתי הראשי - את סרט המסע, הבאדיז, של צ'אנינג טייטום עם כלבה (המגולמת על ידי שלוש כאלה).
הסיפור עצמו פשוט למדי - חייל פוגש כלבה, חייל לוקח אותה להלוויית הבעלים הקודמים שלה, חייל מתעצבן על הכלבה, שעושה לו את המוות ובסופו של דבר, אחרי אינספור פיתולים עלילתיים מפתיעים למדי, חייל גם מתאהב בכלבה, שרק רצה להעיף ממנו. הקו העלילתי ברור ותמיד מה שמשנה את כל התמונה, לטוב ולרע, הוא הכימיה בין שני השחקנים המרכזיים וכמובן קמצוץ הרגש הנכון, בזמן הנכון ויש כאן את הכל וכמובן את צ'נינג טייטום, שהוא אחד האהובים עליי והפחות מוערכים בהוליווד, על אף שהוא נחשב סופרסטאר די גדול שם.
טייטום נפלא ומציג מנעד רגשות רחב, בסרט שלעיתים מצריך קצת מכל דבר ובסופו של דבר מרגיש לעיתים כמו שום דבר. אבל, שוב, זה סוד הקסם שלו. ירצה, יהפוך לקומדיה ובשלב הבא דרמה ובשלב אחרי כן, דרמה סוחטת דמעות ועיסוק בחיילים (וכלביהם) פוסט טראומטיים. יש כאן הכל, בזמן קצר וקצוב ויש כאן גיבורה ראשית, הולכת על ארבע, שמזכירה בלא מעט שלבים בסרט, שבני אדם וכלבים - לא שונים הם יותר מדי.
אני לא בעל כלבים, באופן אישי, אני דוד לכלבה רגועה וחסרת רסן, בכל הנוגע לשינה מרובה, רביצה ומבטים מתחננים למזון. אני לגמרי יכול להבין את האהבה והשיגעון שיש לאנשים סביב החיה המופלאה הזו והסרט הזה נגע בי לחלוטין, בדיוק כפי שציפיתי ולא רק בגלל טייטום הנהדר. הופעות אורח נהדרות וקצרצרות של קווין נאש (שהזדקן והלבין בטירוף) ושל אית'ן סופלי (שרזה, הפך שרירי והתבגר לנו מול העיניים).
טייטום גם, שימו לב לזה, ביים את הסרט הזה, שהוא הראשון שלו אי פעם בתור במאי ועשה זאת יחד עם שות ומפיק מימי מג'יק מייק ועוד לא מעט סרטים - רייד קרולין. הם הולכים על בטוח ומצליחים להגיע לתוצאה נהדרת, כמצופה מסרט שבכיכובו של טייטום וכלבה מהפנטת ונכונה. בעלי כלבים יהנו בטוח וגם כאלו שעדיין אין להם, ככל הנראה יזיזו את השעון לכיוון אימוץ אחרי הסרט הזה.