הים

ח'ליפה נאטור מגלם את ריבחי, אביו של חלד, ילד פלסטיני בן 12 שמאוד רוצה לראות את הים בפעם הראשונה. חלד יוצא למסע מסוכן כשהוא חומק מהמגבלות שהציבו לו השלטונות הישראליים, שמונעים ממנו לעבור במחסום ולהגיע לים. למרות האיסורים והסכנות, חלד מצליח להיכנס לישראל ומתחיל את דרכו אל החוף, שם הים הוא סמל של תקווה וחופש עבורו. אביו, ריבחי, מוצא את עצמו במרדף אחר בנו, כשהוא מתמודד עם האיום של מעצר ואובדן מקום העבודה שלו, אך מסרב לוותר על החיפוש אחר הילד. במקביל, תמיר (גאבריל הורן), דמות מרכזית בסיפור, מתערב בדרכים שונות בניסיון להשפיע על האירועים ולהגן על חלד. המסע של חלד לים מציג את המאבק האנושי והפוליטי בין הרצון לחופש לבין המחסומים שמעמידה המציאות. הסרט מתאר את הקונפליקט בין החלום האישי של ילד לבין המציאות הקשה שמקיפה אותו, ומעמיד במרכזו את הקשר בין אב לבנו, שנאבקים יחדיו בשביל למצוא את הדרך אל הים ולשמור על תקוותם. המתח בין הרצון לפרוץ את הגבולות לבין ההשלכות הקשות של המעשה יוצר דרמה עוצמתית שממחישה את המורכבות והכאב שבמציאות החיים באזור. בסופו של דבר, הסיפור מדגיש את המחיר האישי והחברתי של המאבק על חופש ותנועה, ואת הקשר הבלתי ניתן לשבירה בין אב לבנו, שממשיכים להיאבק למרות כל הקשיים. תמיר, המגלם דמות משמעותית, משמש כגשר בין העולמות השונים ומנסה להגן על חלד בדרכים שונות, גם כשהמציאות מתהפכת סביבם. הסרט מדגיש את החשיבות של אמפתיה והבנה בין אנשים במצבים מורכבים, ומציג כיצד קשרים אנושיים יכולים לספק תקווה גם בזמנים קשים. דרך סיפורה של משפחת חלד, הסרט מזמין את הצופים לחשוב מחדש על גבולות, חופש ומשמעות הבית.