השנה שהייתה לנו

אלברט (פיו מרמאי) וברונו (ג'ונתן קוהן) מוצאים את עצמם שקועים בחובות כבדים, חיים על סף קריסה כלכלית ונפשית. השניים, צרכנים כפייתיים חסרי מעצורים, לא מצליחים להימנע מהוצאות מיותרות ומהתנהלות פיננסית הרסנית שמובילה אותם למצב של חוב עצום. הם מתמודדים עם קשיים כלכליים שמאיימים להחריב את חייהם, ונאבקים לשרוד בתוך מערבולת של חובות, הלוואות והונאות קטנות שהם מארגנים כדי לנסות להחזיק את הראש מעל המים. ברונו, אחד מהם, מתמודד גם עם חיים אישיים מתפוררים, כשהקשרים הקרובים שלו מתערערים והוא נאבק לשמור על יציבות רגשית בתוך כל הכאוס. אלברט וברונו מנסים למצוא פתרונות יצירתיים וקטנים כדי להימנע מפשיטת רגל, אך כל צעד שהם עושים מוביל לסיבוכים חדשים ולבעיות בלתי צפויות. הם נכנסים למעגל מסובך של הונאות קטנות, סחטנות חברתית וקרבות אישיים, כשהם מנסים לשמור על כבודם ולקיים את עצמם למרות המצב הקשה. הסיפור מתמקד במאבק היומיומי של השניים לשרוד כלכלית ונפשית, כשהם מנסים לאזן בין החיים הפרטיים לבין המציאות הכלכלית הקשה שמאיימת לבלוע אותם. אלברט וברונו מגלים עד כמה קשה לצאת ממעגל של חובות וצריכה כפייתית, ועם זאת מנסים לשמור על תקווה ואופטימיות בתוך סערת החיים. הקשר ביניהם נבחן מחדש, והם נאלצים להתמודד עם ההשלכות של הבחירות שעשו לאורך השנים, כאשר העתיד נראה לא ברור ומלא אתגרים. הסרט מציג בצורה אותנטית את הקשיים והלחצים שמלווים אנשים במצב כלכלי קשה, ומשלב רגעים של הומור ואנושיות בתוך הכאוס. הדמויות מתמודדות עם השלכות הבחירות שלהן, אך גם מגלות את החשיבות של תמיכה הדדית וחברות אמתית. לאורך המסע, אלברט וברונו לומדים להעריך מחדש את מה שבאמת חשוב בחיים, ומנסים למצוא דרך לצאת מהבור בו הם שקועים, בתקווה לשינוי אמיתי. הסרט משקף מציאות חברתית מורכבת, ומעלה שאלות על צריכה, אחריות ותקווה.