הסרט "משולש העצבות" מביא סאטירה חדה על עולם האליטה והפערים החברתיים בעידן המודרני, דרך עיניהם של זוג דוגמנים צעיר – קרולינה גינינג ואריס דיקינסון – שמנסים לנווט בין החיים המפונקים לבין הלחצים של תעשיית היופי והרשתות החברתיות. במהלך שיט יוקרתי המיועד לעשירים ביותר, הכול משתבש כאשר הספינה טובעת, והניצולים מוצאים את עצמם תקועים על אי לא מיושב. במצב זה, הדינמיקות החברתיות משתנות לחלוטין: מי שהיה בעל כוח ומעמד גבוה על הסיפון, נאלץ להתמודד עם מציאות חדשה שבה מיומנויות הישרדות ואינטליגנציה חברתית מקבלות משקל רב יותר. דולי דה לאון, בתפקיד משרתת שהופכת למנהיגה בלתי צפויה, מגלמת את השינוי במערכת הכוחות, ומציגה את הפערים החברתיים בקיצוניותם. הבמאי רובן אוסטלונד משתמש במצב הקיצוני הזה כדי לחשוף את האבסורד שביחסי הכוח והיוקרה, ומציג ביקורת נוקבת על התלות של האליטה במראית עין, על תרבות האינסטגרם ועל ההבדלים המעמדיים שמעצבים את החברה המודרנית. הסרט מציג דמויות שונות, ביניהן וודי הרלסון וזלאטקו בוריץ', שמוסיפות עומק וקומפלקסיות לסיפור. "משולש העצבות" אינו רק קומדיה שחורה על עולם היוקרה, אלא גם מחקר על טבע האדם, על השבריריות של מעמדות ועל האופן שבו משברים חושפים את האמת האכזרית שמאחורי הפנים המושלמות. בסופו של דבר, הסרט מציב את הניצולים במבחן קיומי שמאלץ אותם לבחור בין הישרדות אישית לבין שימור ערכים, כשהם מתמודדים עם מציאות חדשה שבה כללי המשחק השתנו לחלוטין.
