אבו עומאר

סלאח, אביו של עומר, נושא את גופת בנו שנפטר בבית החולים ממחלה קשה. עומר היה הילד היחיד שלו, וסלאח נחוש לקבור אותו בכפרו, שם שורשיו ותקוותיו. אך המציאות הקשה מעמידה בפניהם מכשולים בלתי צפויים: בית החולים אינו יכול לסייע בהעברת הגופה, וסלאח עצמו נמצא תחת עוצר צבאי שאוסר עליו לצאת מהשטחים. במקביל, מירי, אישה ישראלית בהריון, פוגשת את סלאח ומחליטה לעזור לו במאבק המורכב להביא את עומר לקבורה הראויה בכפרו. השניים יוצאים לדרך לא שגרתית, מלאה באירועים בלתי צפויים ותחושות עזות, במסע שמערב את הגבולות הפיזיים והנפשיים בין עולמות שונים. במהלך המסע המורכב, מירי וסלאח מתמודדים עם המגבלות החברתיות והפוליטיות שמקשות עליהם, אך גם מגלים קשר אנושי עמוק שמחבר בין שני עולמות שנראים נפרדים. המסע שלהם הופך לסמל של התמודדות עם כאב, אובדן ותקווה, כשהם מנסים למצוא דרך לכבד את זכרו של עומר בתוך מציאות מורכבת ומלאת מחסומים. הסרט מתאר את המאבק האישי והקולקטיבי להביא כבוד למת, ומעלה שאלות על גבולות, זכויות וערכים אנושיים במציאות יומיומית טעונה. דרך דמויותיהם של סלאח ומירי, הסרט חושף את המורכבות של החיים תחת עוצר, את הקושי לשמור על קשרי משפחה ומורשת, ואת הכוח של האנושיות גם במצבים הקשים ביותר. המסע המשותף שלהם מייצג את הרצון האינטימי לשמור על כבוד החיים והמוות, גם כאשר כל הסביבה נראית עוינת ומפרידה.