בשנת 1957, בני נוער בניו יורק מוצאים את עצמם תקועים במאבק קשה בין כנופיות רחוב יריבות – ה'ג'טס', שמייצגים בעיקר את הקהילה הלבנה, וה'שארקס', שמורכבים בעיקר מהמהגרים הפורטוריקנים. בתוך המתח המתמיד בין הקבוצות, פורחת אהבה בלתי צפויה בין טוני (אנסל אלגורט), חבר לשעבר ב'ג'טס', למריה (רייצ'ל זגלר), אחותו של מנהיג השארקס. האהבה הזו, שנולדת על רקע שנאה ואלימות, מאיימת להפוך את כללי המשחק ולערער את האיזון העדין בין הקבוצות. הסיפור מתאר לא רק את העימותים הקשים בין ה'ג'טס' ל'שארקס', אלא גם את הקשיים של צעירים שמנסים למצוא את מקומם בעולם מלא שנאה גזעית ואתנית, כשהם נאבקים בין נאמנות לקבוצה לבין הרצון לפרוץ את הגבולות שהחברה מטילה עליהם. במרכז העלילה עומדים רגעי שבר, תקווה, אובדן והקרבה, כשהדמויות מגלות שהאהבה והאחדות הן לעיתים הדרך היחידה לשבור את מעגל האלימות. הסרט מבוסס על המחזמר המפורסם משנת 1957, ומציג את סיפורם של צעירים שנאבקים לא רק זה בזה, אלא גם במציאות החברתית הקשה של ניו יורק בשנות החמישים. בימויו של סטיבן ספילברג מצליח להעביר את המתח, הרגש והאנרגיה של התקופה, כשהמוזיקה והריקוד משמשים ככלי להבעה של רגשות ותקוות. במאבק בין כנופיות לרצון לאהוב ולחיות בשלום, טוני ומריה עומדים בפני מבחן גורלי שמשנה את חייהם ואת גורל הקהילה כולה. במהלך הסרט, הדמויות מתמודדות עם דילמות מוסריות ועם הקונפליקט הפנימי בין נאמנות לחברים לבין הרצון לשבור את מעגל השנאה. הסרט מדגיש גם את ההשפעה של סטריאוטיפים חברתיים ואת הקשיים שבאים עם ניסיון לגשר בין תרבויות שונות. בסופו של דבר, המסר המרכזי הוא שדווקא באהבה ובאחדות טמונה התקווה לשינוי ולשלום, גם במציאות מורכבת ומלאת אתגרים כמו זו של שנות ה-50 בניו יורק. הבימוי המוקפד, השחקנים המוכשרים והמוזיקה המרגשת יוצרים חוויה קולנועית עוצמתית ורלוונטית גם לימינו.
