גרג (תומס מאן), נער צעיר אשר לומד בתיכון בו מנסה להשתלב ולהימנע מיחסים עמוקים כאסטרטגיה להישרדות בעולם החברתי של בני הנוער. גם את חברו הכי טוב - ארל, הוא מתאר כחבר לעבודה. אך כשאמא של גרג מתעקשת שהוא יבלה מזמנו עם רייצ'ל (אוליביה קוק), ילדה בכיתתו שלא מזמן אובחנה כחולת סרטן, גרג מגלה מהו ערכו של חברות אמיתית.
B0B0תהליך הקשה שעוברים בני הנוער, אשר לוקים במחלה וכיצד הם מתמודדים, בצורה החיובית, שלא לומר הצינית ביותר עם איבוד שיער, אשפוזים מרובים, מרחק מחבריהם בבית הספר והמבטים המרחמים. ב"אשמת הכוכבים" היה לגיבורים הראשיים זה את זו, לנחמה וצרה משותפת, בסרט הנוכחי הגיבור מנסה לעזור לנערה החולה להתמודד, אבל הוא לא באמת יכול להיכנס לנעליה ועל כן ישנו תסכול משני הצדדים.
הצגתו של הסרט בתחילתו תואמת להתחלה של סרטי תיכון קלאסיים, עם עיבוד תקופתי כמובן, אבל לסרט הזה יש כוכבית גדולה ובוהקת והיא מחלת הסרטן, שגרורותיה מתפשטות ונשלחות גם לחלקיו הטהורים של הסרט. החברים הביזאריים, למדי, אשר סוגדים לקלאסיקות קולנוע ולא באמת מתחברים לאף זרם מרכזי בתיכון, עדיין יכולים להחזיק סרט תיכוניסטי מבלי התוספת שתופסת.
אך החל מהרגע שרייצ'ל נכנסת לתמונה, הכל משתנה והצלילים החיים הופכים לעגמומיים יותר וצורמניים הרבה יותר, גם אם הפסקול עצמו לא משדר זאת. תומאס מאן ("פרויקט X") לא כל כך יפה ולא בן 16 (24, ליתר דיוק) בתפקיד הראשי, לא רע, אבל גם לא יוצא דופן, מוביל את הסרט עם כמה שחקנים "מבוגרים" ברקע (ג'ון ברנת'ל, קוני בריטון ומול שאנון) ובסך הכל עושה את העבודה על הצד הטוב ביותר ועם זאת, הסרט לא מצליח להתרומם עוד טיפה מעבר להיותו סרט טוב, הוא לא יוצא דופן ולא מרגש במיוחד, למרות הנושא הטעון והקשה.
סרט טוב, טוב מאוד אפילו, כזה שעשוי בצורה יצירתית, מעניינת ולא מרוח, אבל נוטה עדיין למחוזות הקיטש, גם אם מתובל בביזאר מסוים. מנסה לפרוץ את גבולות הז'אנר התיכוניסטי וגם משתמש בכל הטריקים הנכונים, אבל עדיין עצור וקצת תקוע. בניגוד לאובר קיטש הצפוי של "אשמת הכוכבים", הסרט הנוכחי זז למרכז ספקטרום הקיטש ואפילו מרחיב על התיכון ועושה הומאז'ים מצחיקים לקלאסיקות רבות.
אין כאן סיפור אהבה רומנטי שנאכל על ידי המחלה. יש כאן סיפור על חברויות, על השתלבות ופחד מהשתלבות במסגרת הכל כך מפחידה שנקראת "תיכון" וקצת הרבה מעבר לה, ואת המנה הזו מגיש הסרט בצורה נהדרת.
לפני 5 שנים
1 אנשים אהבו
moshe2200הביקורת שלי על סרט זה נתונה במחלוקת.
הרבה יכולים לראות את הציון ב IMDB, אפילו לראות את הסרט ולומר: זה סרט גדול!
זהו ש..
הקטגוריה - היא גדולה! הנושא המדובר - הוא גדול! מחלת הלוקמיה הארורה - היא עצובה מאוד, רצינית מאוד, וגדולה! הסרט --- ממש לא!
אין ספק, הייתה כאן השקעה על כל פרט, החל מהשיחוק הנפלא, דרך ההשקעה בכל פרט שנתן משקל לאווירה הנכונה לסרט שכזה, ועד לעלילה, ש ככזאת כמעט בלתי אפשרי לפספס את החיבור המתבקש בין הצופה לסיפור.
הבעיה כאן היא ממקום אחר - ביומרנות!
במאי שלוקח את כל הנתונים הנפלאים האלה, ופשוט שם את הפוקוס על הדברים הלא נכונים. ולא בקטע של בימוי גרוע.. אלא בקטע של יומרה: הינה אני מראה לכם סיפור עצוב ושמוכר להרבה אנשים (לצערי), אבל מראה לכם אותו מצד אחר, מצד מיוחד, עם תסריט מיוחד.
בסרט זה ממש מתפספס, ואתה מוצא את עצמך אחרי שעתיים של כלום, ובעצם לא ''נשאר לך משו ביד..'' אם אפשר להגדיר זאת כך.
שחקני המשנה ברובם כמעט לא רלוונטיים לעלילה, ואם חושבים על זה טוב - היה אפשר לוותר על כולם ולהרכיב סרט רק משני הדמויות הראשיות.
כשזה כך - נוצרת ציפייה מיותרת אצל הצופה שמחכה להתפתחות המתבקשת, ומחכה ומחכה וכלום לא קורה.
סרט מיותר (סיפור לא מיותר)
לפני 6 שנים
1 אנשים אהבו
Mardukאיזה סרט מקסים, שעה ו45 דקות של הנאה מובטחת שעוברים מהר, אהבתי את התמימות בסרט ואיך שהוא נראה.. שווה לראות