קלינט איסטווד מגלם צייד ראשים קשוח ב"הצלפים", הסרט השני בטרילוגיית "האיש ללא שם" בבימויו של סרג'יו ליאונה. העלילה מתמקדת בשיתוף פעולה לא צפוי בין איסטווד לבין צייד ראשים יריב, שמאחדים כוחות במטרה ללכוד פושע אלים ומסוכן שפוקד את המערב הפרוע. שניהם נעים בין עיירות שוממות ונופים עקרים, כל אחד עם מניעיו האישיים, אך ההכרח להתמודד עם האיום המשותף מקרב אותם ומוביל לשותפות מורכבת. הסרט מתאפיין בסצנות ירי דרמטיות ומותחות, שבהן כל ירייה יכולה להיות גורלית. הקרבות המותחים מצולמים בזוויות קרובות שמבליטות את המתח והפחד, ומעצימים את תחושת הסכנה המתמדת שמרחפת מעל הדמויות. הדינמיקה בין האנטגוניסטים והגיבורים מתפתחת לאיטו, כשהם מנסים לנווט בין אמון לבגידה, בין שותפות לאינטרסים אישיים. גיאן מריה וולונטה מגלם את הפושע האכזרי, שמסכן את הסביבה שלו ואת חיי כולם. הסרט לא רק מציג את המאבק הפיזי, אלא גם את המאבק הפנימי של הגיבורים, שמאבדים ומוצאים את עצמם מחדש בתוך עולם של אלימות וחוסר רחמים. האווירה הקודרת והצללים העמוקים מוסיפים עומק לסיפור, שמעלה שאלות על צדק, נקמה ומוסריות במערב הפרוע. "הצלפים" הוא סיפור על הישרדות, שותפות לא צפויה וגבולות הדקיקים בין טוב לרע, כשהכל מתנקז לקרב האולטימטיבי על החיים והמוות. הסרט מתאפיין גם במוזיקת רקע ייחודית של אניו מוריקונה, שהפכה לסמל של סגנון הספגטי ווסטרן. השימוש במוזיקה מחזק את האווירה הדרמטית והמתוחה, ומלווה כל סצנה ברגש עז. בנוסף, הצילום המרהיב של טונינו דליה, עם נופים פתוחים ושדות מדבריים, מדגיש את הבדידות והקשיחות של הדמויות. הסרט זכה להצלחה רבה והשפיע רבות על ז'אנר המערבונים, תוך שהוא מחדד את דמות הגיבור האנטי-גיבור, שמורכב ומורכב מבחינה מוסרית. "הצלפים" נחשב לאבן דרך בקולנוע, וממשיך להוות השראה ליוצרים רבים עד היום.
