תודה שעישנתם

ניק ניילור (ארון אקהרט) הוא דובר תעשיית הטבק, שמקדיש את חייו להגן על זכויות המעשנים מול פעילי בריאות שמנסים להגביל את השימוש בסיגריות. כאשר סנטור מתכנן להטיל תוויות אזהרה על מוצרי הטבק, ניק משיק קמפיין יחסי ציבור שמטרתו להמעיט בסכנות העישון ולשכנע את הציבור שהסיגריות אינן כה מזיקות כפי שמציגים אותם. הוא מופיע בתוכניות טלוויזיה, מתמודד עם מבקרים ומנסה לשמור על תדמית חיובית לתעשייה המסוכנת. ניק מגייס סוכן הוליוודי מצליח שמסייע לו לקדם עישון בסרטים ובמדיה, מה שמעניק לו פרסום רב והופך אותו לדמות מוכרת ומעוררת מחלוקת.

במקביל, ניק מתמודד עם לחצים מצד בכיר בתעשיית הטבק שמבקש לשמור על האינטרסים הכלכליים, וגם עם עיתונאית חוקרת שמנסה לחשוף את האמת מאחורי הקמפיינים המטעים. למרות שהוא טוען כי הוא עובד רק כדי לפרוע את המשכנתא שלו, ניק מתחיל להטיל ספק במשמעות עבודתו כשהוא חושב על בנו, ג'ואי, וההשפעות השליליות שיכולות להיות להעלאת תדמית העישון על הדור הבא. הסרט מציג את המאבק המורכב בין אינטרסים כלכליים, מוסריים וחברתיים, כשהגיבור מוצא את עצמו תקוע בין תפקידו כמגן תעשיית הטבק לבין תחושת האשמה על ההשלכות הבריאותיות של מעשיו. עם התפתחות העלילה, ניק מוצא עצמו נאלץ להתמודד עם השלכות מעשיו על חייו האישיים והמקצועיים. הקונפליקט הפנימי בין הרצון לשמור על פרנסתו לבין ההבנה שהעבודה שלו תורמת לנזק בריאותי ממשי, גורם לו לערער על אמונותיו ועל הדרך שבחר. מערכת היחסים שלו עם בנו ג'ואי מתהדקת, והוא מנסה להיות דמות חיובית עבורו, אך גם מודע לסכנות שהעולם סביבו מציב. הסרט מדגיש את המורכבות של תפקידו כפרזנטור תעשייתי, ומציג ביקורת חברתית על האופן שבו תעשיות מסוימות משתמשות בכוחן להשפיע על דעת הקהל והמדיניות הציבורית. בסופו של דבר, ניק נאלץ לבחור בין נאמנות למקצועו לבין האמת המוסרית שהוא לא יכול עוד להתעלם ממנה, מה שמוביל לסיום פתוח שמעורר מחשבה על אחריות אישית וחברתית.