הדרך לאילת

בן, דמות מרירה ומדוכאת, חוזר אל הקיבוץ שבו גדל בילדותו במטרה להתמודד עם העבר המורכב שלו. בן מתכנן לפנות לאביו אלברט, אביו המנוכר, במאמץ לקבל ממנו עזרה ולהשיג סוג של פיוס. אלברט, וטרן מלחמה שנפל לשיכרון ולקשיים רבים, נראה כצל של עצמו, אך דווקא במצבו המדוכא הוא מציע לבן הימור שיכניס את שניהם למסע לא צפוי. השניים יוצאים לדרך לאילת, אך לא ברכב מודרני, אלא בטרקטור ישן, דרך אזורים מוזנחים ופחות מוכרים של ישראל, שמגלים בפני בן עולם שונה מזה שהכיר.

במהלך המסע, בן מתמודד עם דמותו המורכבת של אלברט, לומד להכיר את הפצעיים והכאב שגרמו להתרחקות ביניהם. המסע הופך לסיפור התבגרות מאוחר, שבו בן מחפש לא רק תשובות אלא גם סליחה וגאולה לאביו ולמערכת היחסים ביניהם. הנופים המדבריים והדרכים הפחות מטופחות משמשים רקע למאבק הפנימי של בן, שמנסה לפרק את הקונפליקט המשפחתי ולמצוא דרך להמשיך הלאה. הסיפור מתאר בצורה אותנטית את המורכבות של משפחות ישראליות, את הקשיים של וטרנים ומשפחות מפורקות, ואת האופן שבו עבר משפיע על ההווה. המסע הלא שגרתי של בן ואלברט בטרקטור, דרך ישראל הפחות מוכרת, משמש גם מטאפורה לחיפוש אחר משמעות, תיקון עצמי ופיוס עם העבר. בסופו של דבר, המסע הוא לא רק פיזי אלא גם רגשי, ומציג את הקושי והתקווה שבניסיון למצוא חיבור מחדש בין אב לבנו. יונה רוזנקיאר מצליח להעביר סיפור אישי ונוגע ללב על משפחה, כאב וגאולה.