הבחורה על הרכבת

רייצ'ל ווטסון (אמילי בלאנט) נוסעת מדי יום ברכבת שעוברת ליד ביתו של בעלה לשעבר. במהלך הנסיעות היא מתמקדת בזוג צעיר שחי בסמוך לביתו, ומתמסרת לדמיון שבו היא יוצרת סיפור אהבה מושלם עבורם, כניסיון לברוח מהכאב והבדידות שלה. הזוג הופך לאובססיה שלה, ומרגע לרגע היא מתעמקת בפרטים הקטנים של חייהם, מנסה להבין את הקשר ביניהם ואת מה שמתרחש מאחורי הקלעים. יום אחד, רייצ'ל מבחינה בפרט קטן שמשנה את כל התמונה שהיא בנתה בראש – משהו שמעורר בה תחושת דחיפות וחשש.

במקביל, התקשורת מדווחת על היעלמותה של אישה מהאזור, והאירועים מתחילים להתקשר זה לזה בצורה מסתורית ומטרידה. רייצ'ל מוצאת את עצמה מעורבת בחקירה, כשהיא מנסה לפענח את האמת מאחורי ההיעלמות, תוך שהיא מתמודדת עם זיכרונותיה הכואבים והקשרים המורכבים עם האנשים שסביבה. ככל שהיא מתקרבת לאמת, מתגלים סודות אפלים ויחסים סבוכים שמערערים את כל מה שחשבה שהיא יודעת על הזוג ועל עצמה. הסיפור מתפתח במתח מתמיד, כשהגבולות בין דמיון למציאות מטושטשים, ורייצ'ל נאלצת להתמודד עם ההשלכות של האובססיה שלה וההחלטות שהובילו אותה למקום שבו היא נמצאת כעת. במאבק לגלות את האמת ולמצוא שלווה, היא מתמודדת עם סודות משפחתיים, בגידות וכאב עמוק, וכל צעד מקרב אותה אל נקודת שבר שבה הכול עלול להתמוטט. רייצ'ל מגלה שהאישה שנעלמה היא בעצם מייגן, האישה שראתה ברכבת, שהייתה נשואה לטום, בעלה לשעבר של רייצ'ל. בעקבות חקירה מעמיקה, מתגלה כי טום אחראי למעשי האלימות והפשע, והסיפור מסתיים בהבנה של רייצ'ל שהיא חייבת לשחרר את העבר ולהתחיל מחדש. הסרט מציג נושאים של התמכרות, אובדן ושליטה עצמית, ומדגיש את החשיבות של התמודדות עם הכאב והקבלה עצמית כדי להתקדם בחיים. השחקנים, בהובלת אמילי בלאנט, מצליחים להעביר את המתח והרגשות העמוקים של הדמויות בצורה מרשימה, והבימוי של טייט טיילור תורם לאווירה המסתורית והמרתקת של הסרט. הסרט מבוסס על רומן מאת פאולה הוקינס וזכה לשבחים על העלילה המורכבת והדמויות המגוונות שבו.