סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
חדש בקולנוע
עיון בביקורותתוצאות 1 - 13 מתוך 13
נוסף לאחרונה
מילת חיפוש
דירוג
שנת יציאה:
  עד  
הקופסה (2009)
אם אתם אוהבים מותחני פסיכולוגיה אשר מעלים אצלכם תהיות חברתיות ופסיכולוגיות, אתם תאהבו את החצי שעה הראשונה של הסרט. זהו אחד מהסרטים אשר ממחישים בפנינו דילמה מרתקת. אך ככל שהסרט התקדם, נוכחתי לגלות כי הוא מציג התפתחויות איטיות ועונה לנו על חלק קטנטן מהשאלות שנוצרות עד שהוא לוקח כיוון הזוי ומעליב לצופים. במשך כל הזמן הזה הנחתי שלפחות אזכה לסוף בעל משמעות אשר יסביר לי מה ההגיון מאחורי העלילה. אך לבסוף, קיבלתי סיום חסר כל הגיון.

ישנה סצינה בה ארתור נהיה סקרן לגבי האופן בו הכפתור עובד, אך לאחר שהוא פותח את הקופסה, הוא מגלה כי היא ריקה מתוכן. לאחר שראיתי את הסרט, אני מבין כיצד הוא הרגיש.

אז אם משעמם לכם עד טירוף או שאתם נהנים לחטוף סטירה ויש לכם אפשרות לראות את הסרט בחינם, לכו על זה.
אך אם זה כרוך בתשלום כלשהו, אל תבזבזו את זמנכם. עדיף לכם לסדר מחדש את מגירת הגרביים שלכם, סביר להניח שיעלו בכם תהיות פליסופיות גדולות יותר מהגירוי המוחי אשר תקבלו מהסרט.
  לפני 12 שנים
שרלוק הולמס (2009)
משחק טוב (מארק סטרונג הנהדר בביצוע מושלם לנבל), בימוי עשוי היטב, בדיחות משעשעות ועלילה מלאה במיסתורין ועל-טיבעי. בתור אחד שנוהג לבלות הרבה בבתי-קולנוע, הרבה זמן לא מצאתי את עצמי נהנה כ"כ מחוויה שכזו (החיסרון היחיד בסרט הוא דווקא האפקטים הממוחשבים).

לכל מי שרוצה לדעת יותר על העלילה -
לאחר שהצליחו סוף סוף לתפוס את המכשף והרוצח לורד בלאקווד, שרלוק הולמס האגדי ועוזרו ד"ר ווטסון יכולים לסגור עוד תיק מוצלח. אך כאשר בלאקווד חוזר מקברו וממשיך לרצוח קורבנות תמימים, הולמס נאלץ להתמודד מול תעלומה חדשה מלאה באלמנטים על-טבעיים. כעת חייב הולמס לפענח את הרמזים שעומדים בפניו רק כדי לגלות רשת של דם, הונאה, וכשפים שחורים.
  לפני 13 שנים
2012 (2009)
לכל מי שמבין בסרטים ורוצה סקירה מהירה -
מדובר בבלוקבסטר טיפוסי, תקציב ענק, הרבה אפקטים ואקשן למשפחה. התסריט נוראי, המשחק עלוב, הבדיחות מטופשות ולפעמים אף מביכות, סרט ארוך ומייגע גדוש באפקטים ונסיון לא מוצלח ליצירת עלילה או דרמה כלשהי.
הפילוסופיה שלי לגבי סרטים היא, אל תהיה מאוכזב אם סרט הוא לא מה שציפית שיהיה. ידעתי שאני נכנס לשעתיים וחצי בהן אני מנתק את המוח שלי ונותן לעיניים להנות, כי זה מה שזה, ממתק לעין. לצערי, הייתה התעסקות רבה בפיתוח עלילה, וזה היה עשוי בצורה רעה. אם יש מישהו בתעשיית הקולנוע אשר יכול להשמיד את העולם, זה רק אמריך. והוא עושה זאת בצורה ויזואלית מרשימה.
אז מי שמעוניין בתסריט חכם, דמויות מפותחות עם עומק, רגש ודרמה עשויים היטב, שלא יראה את הסרט.
  לפני 13 שנים
שמש (2007)
"שמש" הוא סרט מדע בדיוני אשר ראוי להערכה, חוסר המודעות לסרט נובע בעיקר מכיוון שאינו סרט mainstream רגיל כמו סרטים בסגנון I Am Legend ("אני האגדה") וזה חבל, מכיוון שבמאים כמו מייקל ביי ("רובוטריקים") זוכים לכל תשומת הלב בזמן שבמאי מוכשר כמו דני בויל ("טריינספוטינג") הוא בין הפחות מוערכים.

ההפקה והתפאורה נראים נהדר, והסרט היה יכול להיות נהדר אם הוא היה שומר על המומנטום שצבר בשני השלישים הראשונים של הסרט, החלק האחרון בסרט נראה יותר כמו סרט אחר, בעוד הוא משלב בתוכו אלמנטים של אימה, מה שדווקא יכול לקרוץ לחובבי המד"ב והאימה.

"שמש" לעיתים יכול להזכיר את "הנוסע השמיני", "סולאריס" ו "סיוט בקצה האופק". בויל וצוות השחקנים בסרט, עושים עבודה מקצועית ושומרים על העלילה מסתורית, מעניינת ויפה לעין כמעט לאורך כל הסרט, אפילו שהסרט לא מביא הרבה דברים חדשים מתחום המדע הבדיוני. "שמש" משלב בתוכו שלל אפקטים ויזואלים אשר מצליחים לתפוס את המציאות של החלל והסכנה הכרוכה בלהיות כה קרוב לשמש. במקום להיות סרט אקשן רגיל, אנחנו מקבלים דרמה אשר זורקת את הדמויות בה אחד כנגד השני ונגד היקום בעוד שהם נאלצים להתמודד עם ההשלכות הפסיכולוגיות של להיות סגור יחדיו למשך תקופה ארוכה ולהעמיד את המשימה לפני החיים שלהם.

כל הסצינות בתוך המעבורת נראות מאוד טוב בזכות התפאורה והחליפות, בויל יוצר סביבה ואטמוספירה מרשימות ומשכנעות אשר בהמשך גם תורמות לבניית המתח וההתלהבות. רק כשסצינת הסיום מגיעה התפאורה והאווירה דווקא הם החיסרון הגדול ביותר של הסרט. עבודת הבימוי היא של אומן, פס-הקול לא ייאמן ואני יכול להגיד ללא צל של ספק שזה הסרט האהוב עליי.
  לפני 13 שנים
המחליפים (2009)
הסרט "המחליפים" מבוסס על נובלה גרפית (קומיקס, למי שלא מכיר את המונח) אשר לא יצא לי להכיר עד שראיתי את הסרט. ולאחר שראיתי אותו, אין לי שום כוונה לקרוא את חומר המקור עליו מבוסס הסרט, אך אני בטוח שהוא הרבה יותר מעניין מהסרט. "המחליפים" רוצה שנתנתק מהטכנולוגיה ונתחבר לאנושיות שלנו שוב, אך הסרט עצמו לא מצליח להתחבר עם הצופים. הוא קר, חסר חיים, מטופש ולוקח את עצמו יותר מדי ברצינות.

למען האמת, הרעיון שאשר עומד מאחורי הסרט הוא די מעניין. ההתחלה עלולה לגרות חלק מכם לגרום לכם לחכות ולהתעניין, אך ההמשך מלווה בתסריט לא טוב ועלילה נוראית. במאי הסרט הוא ג'ונתן מסטו, והוא בהחלט לא חובבן כאשר מדובר בסרטי רובוטים. מסטו אחראי לסרט ההמשך השלישי בסידרת "שליחות קטלנית". "המחליפים" מספר את סיפורה של חברה אשר יצרה רובוטים שנראים בדיוק כמו אנשים רגילים ומתופעלים ע"י בני-אדם בעודם שוכבים בבית. לדוגמא, אם היה לי רובוט, הייתי שוכב בבית ושולט ברובוט שלי בשביל שיעבוד בשבילי. כך שאם משהו היה קורה לרובוט, אני אהיה בסדר גמור. לפי עלילת הסרט, הרובוטים גרמו לירידה של 99% בפשיעה מכיוון שבני-האדם כבר לא יוצאים מהבית ובכך אינם מסכנים את עצמם. כך שאם רובוט נורה או מת, האדם המתפעל אותו נשאר בחיים. אך איכשהו, מישהו הצליח להמציא נשק אשר הורג גם את הרובוט וגם את האדם המפעיל אותו.

עכשיו ברצינות, מי לעזאזל חשב על הפיאה הבלונדינית של וויליס בסרט? מאוד מעצבן, מסיח דעת ומגוחך. רב תשומת הלב שלי הייתה מופנית לפיאה המטופשת. גם אחרי שאני אשכח את הסרט, את הפיאה אני בטוח אזכור לאורך זמן רב (האם אני היחיד ששם לב שהיא מזכירה את וויליס מחופש לבחור הומו מהסרט "התן"?). את דמותו של "הנביא" מגלם וינג רהאמס (תמונה מצורפת למטה), כשראיתי אותו, פשוט צחקתי. הדמות לא אמורה להיות מצחיקה, אבל זו כזו דמות הזויה ורהאמס דיבר בצורה כה מונוטונית שלא יכלתי להתאפק. שאר השחקנים בסרט היו בסדר, אין לי מה לכתוב עליהם ואין שום דבר שהפך את ההופעה שלהם ליוצאת דופן.

לסרט "המחליפים" יש כ"כ הרבה בעיות שלא ניתן להתגבר עליהן, כאשר עלילה אידיוטית נמצאת בראש הרשימה. כל העניין של הרובוטים פשוט נראה חסר תכלית. בנוסף, סצינות האקשן לא עשויות היטב ולגמרי לא בסטנדרטים של סרט אולפנים גדול. בכמה חלקים האפקטים הממוחשבים לא נראים מספיק טוב. אפילו המשחק לא מאוזן, חלק מהרובוטים מתנהגים ממש כמו רובוטים וחלק מהם כמו בני-אדם. הסרט מספר לנו על העתיד, אך נראה כאילו הוא מתרחש בזממנו. כל התפאורה של הסרט נראית כאילו נלקחה משנת 2009 ולא 2054.  "המחליפים" הוא ללא ספק אחד הסרטים הלא-מעניינים של השנה ובהחלט אחד מסרטיו הלא טובים של ברוס וויליס.
  לפני 13 שנים
X-מן המקור: וולברין (2009)
סרט נוראי, אין קשר בינו לבין הקומיקס. בימוי עלוב, משחק טוב של יו ג'קמן וריאן ריינולדס. הרסו 2 דמויות מהעולם של "אקס-מן" וזה חבל. העלילה נראית כ"כ ריקנית ומשעממת. ציפיתי להרבה יותר, לאחר שראיתי את הטריילר הנמכתי ציפיות ולאחר שראיתי את הסרט עדיין הצלחתי להתאכזב.
  לפני 13 שנים
התאום (2009)
חיכיתי לסרט הזה הרבה זמן מכיוון שהיו לי ציפיות מבמאי הסרט שהוא זה שכתב את התסריט ל- "באטמן מתחיל" ו- "האביר האפל". לצערי הוא איכזב. קודם כל, הסרט מתחילתו ועד סופו, חסר מנוחה. מהדקה הראשונה אתם תשימו לב שמנסים רק להבהיל אתכם. אני לא אוהב סרטים שמתבססים על בהלה בלבד, אני הייתי מעדיף שהסרט שאני צופה בו יהיה גם מפחיד ומצמרר. הסרט הזה היה כ"כ משעמם, כ"כ חסר עלילה. הכל היה מבדח. הקטעים המבהילים היו עשויים היטב. סרט מאוד לא חכם.
לא כ"כ ממליץ על הסרט הזה, אם אתם צריכים סיבות לראות אותו אז תעשו זאת כי הסצינות ה "מפחידות" עשויות היטב והתחת של השחקנית הזו מ-ו-ש-ל-ם.
  לפני 13 שנים
גדר לבנה (2008)
אני דווקא מאלה שפחות סבלו. אין ספק, הסרט הזה שטוח מאוד ואינו מחדש דבר. אבל הוא עשוי בצורה מספיק טובה על מנת לגרום לי לא להשתעמם או להרדם. טוב אך ורק על מנת להעביר זמן. לא תפסידו כלום אם לא תראו אותו.
בכל אופן, תהנו..
  לפני 13 שנים
האביר האפל (2008)
הסרט הזה הוא מה שקוראים לו "להעלות את הרף". הבמאי כריסטופר נולאן סיים את "באטמן מתחיל" כמו אדם אחוז דיבוק.. אחוז ברעיון, לתאר איך העיר נראית בעודה מתפוררת מריקבונה הפנימי, כיצד התיקווה נעלמת, ואת ניצחונו של הרשע.. אפילו שהוא מפסיד. "האביר האפל" מתואר כ "הסנדק" של סרטי הקומיקס, אני מתאר אותו כ "שבעה חטאים", אך עם גלימה שחורה ומסיכה.

תרבות סרטי הקומיקס שלנו בת 30 שנה, היא החלה עם הסרט המוצלח של כריסטופר ריבס Superman ובמשך שלושת העשורים הללו של גיבורי על בחליפות צמודות אשר מרחפים באוויר ושוברים קירות, סרטי הקומיקס שמו יותר דגש על להדהים ואנדרנלין מאשר מיסתוריות. אך בסרט The Dark Knight, רע וטוב אינם רק שני כוחות שונים, לעיתים, הם אף מרחק לחישה אחד מהשני. הסרט מביא עימו ניצוץ אכזרי שגורם לשאר סרטי הקומיקס לפניו להראות כמו ספרי ילדים. The Dark Knight מלא בשחיתויות של העולם התחתון, רכבי טנק גדולים וסצינות אקשן מטורפת שיוצאת משליטה, וכל זה עטוף בהופעה של נבל כה אכזרי שהוא הופך את פשעיו לתחרות של "אתה יכול להתעלות על זה?" במשך שעתיים וחצי, זה כמעט יותר מדי אקשן בשביל סרט, אבל זה הקסם הזדוני של הסרט. זוהי חוויה של עצבים ומוח.

באטמן, הינו הנוקם שברוס ווין לא חלם עליו אפילו בפנטזיות שלו, עשה כברת דרך בשביל לנקות את גות'האם מפושעיה, הוא אפילו הביא השראה לנוקמים כמוהו. אז נשאלת השאלה, "Why so serious?" הגיבור שלנו מכונה בסרט "הבאטמן" אשר הופך אותו ליותר ייצור עירוני מאיים מאשר גיבור על. האישה שברוס ווין אוהב, רייצ'ל דוז, לא שלו יותר וכבר התקרבה לאביר הנוצץ ששמו הארווי דנט. לתוך כל הסיפור הזה נכנס הג'וקר, כלבלב חולני בתחפושת ליצן מזעזעת שרק רוצה לגרום לעולם להרגיש את הכאב שלו. כריסטיאן בייל, נאלץ ללבוש שוב את מדי הצלבן שלו ולהתעלות על עצמו כדי להביס את הג'וקר במשחק שלו. אך כמו שטים ברטון עשה ב 1989 עם Batman וההופעה של ג'ק ניקולסון בתור הג'וקר השובב שרק רוצה לבלות, גם האביר האפל נופל לתוך קרקס אימתני.

ההופעה הבלתי נשכחת של הית' לדג'ר המפחידה-מצחיקה מתחילה במראה המצמרר שלו. שיער ארוך ומשומן, איפור שגורם לו להראות כאילו הוא צייר על עצמו עם צבעי פנדה ואז בכה, צלקת ארוכה המכסה את פניו (אשר מוסברת עם סיפור שיגרום לצמרמורת בכל גופכם) והדבר הכי מטריד, שהוא הקול הזה שהוא עושה שמהר מאוד מבינים שבעצם הצלקת שלו מתבוססת בריר שיוצא לו מהפה והקול הזה נוצר כתוצאה ממציצה של הלחיים שלו, הוא משתמש בכך על מנת להעצים את הסאדיסטיות והמזוכיסטיות שלו. הג'וקר הוא אמנם ייצור שרוצה להתעלל באנשים, אך ניתן לראות את הכאב שהוא עבר רק מלהביט לו בעיניים. הוא הופך את הרציחות שלו לפאנץ' ליין, הוא קומיקאי אובדני עם רק אדם אחד בקהל... עצמו. הופעתו האחרונה של הית' לדג'ר לפני מותו, כה מדהימה ונותנת השראה, שיש שיאמרו שהוא שווה ערך בתעוזה שלו לשחקנים כמו מרלון ברנדו וגדולים כמוהו.

הג'וקר אוסף חבורה של נבלים ופושעים מגות'הם, אך רק בכדי להשתמש בהם בפתיון. הוא יוצר מערבולת של שחיתות אשר שואבת את כולם. הוא מטורף בלי תוכנית, הבדיחה הגדולה שלו היא להראות שבזמן של תוהו ובוהו, למעמד אין שום ערך. בתוך כל הבלאגן שהוא יוצר, מה שקורה להארווי דנט נראה שולי וזה בגלל שהסרט הזה בכלל לא הזדקק ליותר מזה. באטמן נכנס לתוך ריקוד מוות שטני עם הג'וקר אשר צועק לעברו "אתה משלים אותי!" ולראשונה הוא צודק.

כריסיטיאן בייל בתפקיד הנוקם האפל, הינה דמות המייצגת את הטוב הנלחם באפילה.. וכל זה בתוך ליבו.
  לפני 14 שנים
סחר אנושי (2007)
הסרט Trade מבוסס על כתבה שפורסמה ב New York Times בשם "The Girl Next Door" אשר חושפת רשת של סחר בנשים לצורך מכירתן כשפחות מין מעבר לגבול. המספרים של נתונים אלה משוט מדהימים, עם הערכה של כמה בני אדם שמוחזקים כרגע כעבדים ברחבי העולם אשר מגיעה למעלה ממיליון, בעוד שהתנאים בהם מוחזקים בלתי ניתנים לתפיסה, קורבנות אשר נחטפים לאור היום ממשפחות שלאחר מכן נמצאות תחת איום במקרה והנחטפת תנסה לברוח. הסרט מציג מתח באופן הולם, עבודת צילום ראויה ומתחיל עם מספר עלילות המתרכזות במקסיקו שממלאות אותנו בציפייה להתפרצות של דמויות ושחיתות, Trade לזמן מוגבל, נראה כאילו מכיל את האופי לעשות את מה שהסרט Traffic הצליח לעשות עם מלחמות הסמים. אך הוא אפילו לא מתקרב לרמה הזו.
ליוצרי הסרט היה יותר חומר ממה שצריך לעבוד איתו על מנת לגרום לסרט הזה להתעלות, אך לא הייתה להם היכולת לעצב אותו לסרט האוחז ש Trade היה צריך להיות. המשחק של ראמוס (חורחה, אחיה של הילדה הנחטפת) הוא טוב ואנרגטי בסצינות שלו והכעס שהוא מוציא בפעמים הבודדות, מאוד משכנע. קלווין קליין (ריי, הבלש אשר מתלווה אליו) נראה לא מוצא את עצמו, לא מצליח להוציא מעצמו את מאגר הזעם הנחוץ לדמות שהוא משחק ונראה מאוד כמו אחד שלא מצליח להילחם בכלום, מאוד פאסיבי (ובקצרה, פשוט לא מוצלח). בהשוואה לשתי הדמויות האחרות (הבנות החטופות), זה נראה כאילו השניים פשוט נמצאים בחופשה.
כותב הסרט נראה שלקח כמה צעדים אחורה עם הסרט הזה - כל החטופים טהורים וצדיקים, לכל המצילים שלהם יש לב וכל חברי הרשת הלא חוקית הם נחשים חסרי נשמה (עם יוצא דופן אחד מוזר, רוצח קר אשר מסוגל להיראות אנושי ברגע שילדה קטנה מביטה לו בעיניים ואוחזת ידו), אז בנוסף לדמויות חד ממדיות, העלילה לא מספיק משכנעת.
מספר דברים פשוט נראו לי לא סבירים בסרט הזה, כמו למשל איך שחורחה מצליח לזהות את אחותו בליבה של מקסיקו, ולעקוב אחרי המשאית שלה לאורך מספר קילומטרים. אפילו נראה לי יותר לא הגיוני זה איך הוא מצליח לחצות את הגבול בלי בעיות בתא המטען של שוטר שבמקרה איבד בעצמו מישהי שנפלה קורבן לרשת הסחר בנשים. ומהר מאוד ריי השוטר מוכן לעזור לחורחה ולהסיע אותו לניו-ג'רזי על מנת להחזיר את אחותו (אני לא אגיד לכם איך). בכלל לא קניתי את החברות שנוצרה ביניהם.
למרות הכל, אני חושב שהסרט מספיק מרתק מכיוון שהוא עוסק בנושא כאוב, רציני ומאוד חשוב. לכן אני אתעלם משאר הבעיות ואראה את התמונה הגדולה המוצגת בסרט ואת המסר החשוב, אני נהנתי לצפות בסרט בסופו של דבר, בעיקר בזכות העלילה של הבנות החטופות שמספקת לנו כמה קטעים עוצרי נשימה. אם הורה כלשהו צופה בסרט זה, אני בטוח שהוא ידיר מעט שינה מעיניו.
לצערי הרב הסוף היה מעט מאכזב ומביא לנו את ההרגשה הכ"כ לא נכונה שסיפור כזה במציאות יכול להיגמר בסוף הוליוודי.
  לפני 15 שנים
אצלך בבית (2006)
סרט חביב לגמרי, מעט מייגע. הרבה התפתחויות אין אבל הרעיון מאוד מקורי.
סוף מפתיע מאוד! אבל השאיר אותי עם רגשות מעורבים, אני לא יודע אם הסוף טוב או רע עדיין ואני לא רוצה להרוס אותו. בוא נגיד שאם הוא היה שונה הציון היה יורד ל 5.
זה הגיע למצב שהתחלתי לדלג על כמה דקות מאוד צפויות.
בכל אופן, זה לא היה בזבוז מזמני.
  לפני 15 שנים
נבואות איש העש (2002)
הפתיחה היפה של הסרט הזה מזכירה פרק טוב של X-Files, מותחן פיסוכולוגי מסתורי אפוף במוטיבים על-טבעיים.
ריצ'ארד גיר במשחק מצוין, דמותו המעונה של כתב בעיתון ה "Washington Post" אשר התאלמן ונעשה קורבן למחלה תופעתית ומסתורית שלא ידוע על קיומה, ושמה "איש העש". פלינגטון (הבמאי) מביא לנו מותחן מלא באבדון ועגמומיות כה יעילה כפי שראינו בסרטו "סכנה ברחוב ארלינגטון".
בעוד "איש העש" מטיל אימה בווסט וירגי'ניה, הוא נותר תעלומה.
כל זאת, בנוסף לפסקול משובח ומצמרר, מביא אותנו לסרט עם מציאות הזויה ולא מובנת (שיחות טלפון לא הגיוניות, חזיונות לאסון, רמזים לחיים שאחרי) ותחושה של סיוט ארוך לאורך כל הסרט.
לפי דעתי זה סרט פשוט טוב, ללא הרבה כוונות קיטשיות כמו רב הסרטים אשר אמורים להקפיץ אותנו מהכסא שלנו, הסרט הזה פשוט אמור לרתק אותנו לכסא מבלי שנזוז ממנו.
הסרט מבוסס על ואירועים אשר התרחשו במציאות.
אחרי הסרט הזה פשוט התאהבתי במשחק של ריצ'ארד גיר, שחקן טוב שמביא איכויות לסרט זה.
כל מי שרוצה לצפות בתעלומה מצמררת שתשאיר בו הרגשה קצת לא נעימה שיצפה בסרט זה.
הציון שלי הוא 10 כמובן, אני בטוח שהרבה ייתנו לו פחות מזה אבל אני ממש אהבתי אותו.
  לפני 15 שנים
סליפרס (1996)
היה לי חבר לשירות בצבא שהיה אוהב סרטים כמוני. אותו חבר המליץ לי על הסרט ששמו Sleepers ואמר לי שזה אחד הסרטים הטובים שראה.
הוא המליץ לאביו על הסרט, אבא שלו שהיה יותר מעריץ של סרטי אקשן, פעולה ומכות כמו ז'אן קלוד ואן דאם, ברוס וויליס והדומים צפה בסרט ואמר שהוא היה נדהם לאחריו.

היום, לאחר 3 שנות השירות שלי, החלטתי שאני רוצה לראות את הסרט הזה ועל מה מדובר.
שכרתי את הסרט, נכנסתי מתחת לפוך ולחצתי Play.

ספויילרים:
הסרט ספר על 4 ילדים אשר גדלים בשכונה של פשע, שכונה של עוני. על מנת להעביר את זמנם נוהגים הם לבצע שלל מעשי קונדס. כומר הכנסייה (רוברט דה נירו) דואג מאוד לארבעה ומשגיח עליהם.
הילדים נעשים מעורבים בעולם הפשע הקטן כאשר הם עובדים תחת ראש הפשע השכונתי.
באחד הימים מחליטים הם לשדוד בעל דוכן נקניקיות כהרגלם והמעשה מסתיים במוות של עובר-אורח.
הארבעה נשלחים למוסד לשיקום עבריינים צעירים ושם הם עוברים שרשרת של התעללויות ומעשי סדום במשך שנה ויותר. הילדים מחליטים לשמור על שתיקה ולספוג את כל האירועים.
לאחר 10 שנים מוצאים שניים מהילדים, שהפכו להיות פושעים, את אחד הסוהרים (קווין בייקון) אשר התעלל בהם ורוצחים אותו.
השניים מועמדים למשפט, ושני החברים האחרים שלהם מחליטים להציל אותם ובמקביל לחשוף את ההתעללות והשחיתות שעברו במוסד לשיקום.
התוכנית נשמעת מאוד גאונית, אחד הילדים שהפך לעורך דין מצליח (בראד פיט) מחליט להוות התובע כנגד שהשניים, בעוד שחברם הרביעי העיתונאי נמצא מצידם של השניים העומדים למשפט יחד עם עורך דין אלכוהוליסט שהיה בעברו מצליח (דסטין הופמן).
כאשר המטרה של התובע היא להפסיד במשפט על מנת לזכות את חבריו ולחשוף את כל הסוהרים שפגעו בהם.
הסכנה מאוד גדולה, מכיוון שאם המערכת המשפטית תגלה שהארבעה קשורים יחדיו, הכל יסתיים אחרת.

ולסיכום:
לצערי, 15 הדק' האחרונות של הסרט נהרסו בדיסק אז לא יצא לי לראות את סופו, אך באמת סרט טוב.
ציפיתי האמת ליותר, לא היה כזה מהפנט ומרתק אך היה מעניין מאוד.
השחקים עשו עבודה נפלאה ואני מת על רוברט דה נירו.
לסיכום, ממליץ מאוד, 8.5 זה הציון שלי.
  לפני 15 שנים
   1   
סרטים בקולנוע
אבטחה צמודה, אין מצב, דרגון בול סופר: סופר הירו, השכן הזר, השכנים מלמעלה, שירת סרטני הנהר, דלישס, טרף, נאמנות, עולם אחר, פשעי העתיד, מי בא לחג, רכבת הקליע, אש האהבה, האשמה, הגיבור, יתומה: ההתחלה, ליגת סופר-פטס, בדיחה של ממלכה, ברזיל אהובתי, הגיבורים של סנטופיה – מיה ואני, מאסטר שף צ'נג, נראתה לאחרונה בחיים, פלאמלים, פשע הוליוודי, אף פעם לא מאוחר, ארנגול ושודדי האוצר האבוד, בתנועה, סמוראי על ארבע, עת למות, לונאנה: יש יאק בכיתה, סאמרלנד, סופרנובה, תור: אהבה ורעם, הכל עבר בשלום, המיניונים 2: עלייתו של גרו, תוכנית פריצה, החלטה לעזוב, אלביס, בוטיק פריז, בלאק-פון, הפלא מפריז, לומדת לעוף, רייז - הסיפור של משפחת אנטטוקומפו, החשוד העיקרי, משני צידי החוק, שיעורים בפרסית, שנות-אור, האדם הגרוע בעולם, חומוס FULL טריילר
בקרוב בקולנוע
סוכנת תחת אש, יום האם, הוט קוטור, אחרי שהגענו לסוף הטוב, סינמה סבאיא, שלושת אלפים שנים של כמיהה, Salem's Lot, כל מה שאני יכולה, אליזבת דיוקן בחלקים, דיוויד בואי: Moonage Daydream, סכנה מיידית, כרטיס לגן עדן, אל תדאגי יקירתי, בלונדינית, The Enforcer, סמייל, תראו אותם רצים, קריוקי, החתול של שרק: משאלה אחת ודי, ספיידרמן: ממד העכביש 2, משולש העצבות, קרוקודיל לייל, ההזמנה, טד החוקר החופר חוזר, הבית הטוב, האלווין: הסוף, ציפור לבנה: סיפור פלא, לוחמת, הפלאש, אמסטרדם, הפנתר השחור: וואקנדה לנצח, משחק הניצודים, התפריט, מילה שלה, עולם מוזר, אווטאר: דרכם של המים, אקוומן 2 הממלכה האבודה, שהאזאם! 2: זעם האלים, ויטני I Wanna Dance with Somebody, מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנבים, מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם, ג'ון וויק 4, שומרי הגלקסיה: חלק 3, רובוטריקים: עליית החיות, משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות – חלק ראשון

TOP 500
סטטיסטיקות
28,996 סרטים, 3,038 סדרות, 7,171 עונות, 121,449 פרקים, 403,265 אישים, 597,590 משתמשים, 267,346 הודעות, 29,083 ביקורות, 100,926 תמונות, 7,311 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2022