סנדרה הולר מגלמת סופרת מצליחה שנקלעת למשבר קשה לאחר שבעלה, אותו מגלם סוון ארלוד, מת בגילוי מוות מסתורי שנגרם מנפילה מחלון ביתם. החקירה הראשונית שוללת מוות תאונתי, ומעמידה את האפשרויות בפני שתי תרחישים: התאבדות או רצח. במהלך המשפט שמתנהל, מתגלות מתחים עמוקים בזוגיות שלהם, שנוגעים לא רק לקונפליקטים אישיים אלא גם לשאלות מורכבות על הורות, תפקידים מגדריים והקשר המשפחתי. בנו של הזוג, נער עיוור, מתגלה כעד המרכזי במשפט, ומעמדו כעד מעמיד אותו בפני דילמה מוסרית קשה שמטרידה אותו לאורך כל ההליך. הסרט מתמקד בניתוח הפסיכולוגי של הדמויות, ומשלב את ההיבטים המשפטיים עם היבטים רגשיים ואנושיים, כאשר כל פרט קטן בחייהם של המשפחה מתגלה כחשוב ומכריע. המאבק בין האמת לבין ההגנות האישיות, לצד ההתמודדות עם האובדן והכאב, יוצרים מתח דרמטי מתמשך שמוביל לחשיפת סודות ורגשות מדחיקים. "אנטומיה של נפילה" מציג בצורה מעמיקה ומורכבת את התהליכים הפנימיים של כל אחד מהמעורבים, ומעלה שאלות על אמון, אחריות והקשר בין האמת המשפטית לאמת האישית. הסרט בוחן כיצד טראומה משפיעה על מערכות יחסים ועל תפיסות עולם, ומציג את המאבק של הדמויות למצוא צדק ומשמעות בתוך כאב ואובדן. בסופו של דבר, הסיפור מתמקד בשאלה האם ניתן באמת לדעת את האמת וכיצד היא משפיעה על החיים של כל המעורבים. הסרט מדגיש את המורכבות שבקבלת החלטות משפטיות כאשר האמת נתונה לפרשנויות שונות, ומעלה תהיות לגבי האופן שבו החברה שופטת ומבינה מצבים אישיים מורכבים. דרך הצגת נקודת המבט של הבן העיוור, הסרט מעניק קול לאלו שנמצאים בשולי האירועים אך משפיעים עליהם עמוקות. בנוסף, הוא מציג את הקשיים שבהתמודדות עם אובדן ועם שאלות מוסריות שאין להן תשובות פשוטות, ומדגים כיצד טראומות משפחתיות יכולות להשפיע על זהות ויחסים בין בני אדם. הצילום והבימוי מחזקים את האווירה המתוחה והרגשית, והמשחק של השחקנים מוסיף עומק ואותנטיות לסיפור. בסופו של דבר, הסרט מזמין את הצופים לחשוב על טבע האמת, הצדק והחמלה בעולם מורכב ולא חד-משמעי.
