סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
חדש בקולנוע
עיון בביקורותתוצאות 1 - 20 מתוך 1,000
נוסף לאחרונה
מילת חיפוש
דירוג
שנת יציאה:
  עד  
המלחמה הגדולה (1959)
אנשים שלא אוהבים Commedia all'italiana בד''כ, אני יכול להעריך ש התגובה הראשונית שלהם שתטען, ש-"זה לא סרט רציני", לא בהכרח אפשר לומר שלא אוהבים קולנוע איטלקי, זה לא סותר, המוזיקה של נינו רוטה כנראה לא תספיק להצדיק עבורי כמה זה סרט מוצלח לאחר צפייה אחת, בשעה הראשונה, שנעלמה לי, חוץ מניצוצות שעפו מהבטן, לא רוצה שמץ של ספויילר ולא ממליץ גם לאחרים לתת פיסת מידע לפני שראו בעצמם.

כשאני חושב על משהו שהוא מושלם, אין סרט שהוא מושלם לגמרי לדעתי אבל אם יש אחד שאני חושב שהוא שם, תמיד היה ותמיד יהיה, בשבילי זה "הטוב, הרע והמכוער", כל השעה הראשונה, הייתי בטוח בזה שזה יחסית יותר מידי מוצלח, צורת הצילום, מסגור, בימוי מרשים מאוד של מוניצ'לי, שנראה אפילו שנעשה 3 שנים מאוחר יותר, המוניות, טקסיות או רשמיות לא הרגישה מוגזמת בכלל בהשוואה לזרמים אחרים בין אם מלחמה או דרמה מלחמתית, טראגית או קומדיה צבאית או בתשלובת מסויימת עם 'Buddy', ("חבורת גברים").

הביצוע יישאר זכור מאוד בשבילי שחוצה את הסטנדרט, לפחות בשעה הראשונה, ביצוע אפילו מלוטש, אלברטו סורדי וויוטוריו גסמן הם שחקנים גדולים לא פחות ובאמת כנראה, זה ליהוק שלא יכל להיות יותר מוצלח לצמד שכזה, התחושה היא שזה אחד הסרטים הטובים ביותר שיצא לי לראות לשעתו, השעה השניה לא נופלת בכלל אבל, בסוגתו, אני חושב שזה תואר שהוא לוקח, אולי ניצב בראש ההר מכל הקומדיות הללו שראיתי.

יש עוד הרבה בשבילי לראות ולהשלים חומר אבל, שנים של המתנה לא הכי אופיינית לאחד מניאק מפונק כמוני, אני מעדיף שעתיים מאשר להסתכל בעיניים ביקורתיות בהגזמה על סרט או של אלן רנה, או של וונג, שאני יכול להעריך, אבל בסגנון (שהוא כמו להבדיל בין השמש לירח), גם אם זה סרט מקוצר בשעה, אני אעדיף צפייה בסרט לוהט מהסוג הזה ואם יש פה 1 או 2, תודו שראיתם את זה גם ב-.

(גם נחשב לזהב) בכל קנה מידה, סרט ענק.
  לפני שבוע
המבוך של פאן (2006)
סרט עוצמתי קשה ועמוק שמרתק אותך לכיסא עם עלילה מטלטלת, משחק מצויין של כל השחקנים, בימוי נהדר !
סרט שקשה לשכוח.
10/10
  לפני חודשיים
המלך (2019)
הגעוגעים למשחקי הכס ממשיכים וכל מה שנותר לנו הוא לקבל סדרות בינוניות או סרטים שמנסים להיכנס לליבנו בשביל למלא את החור הבוער שחאליסי וחבריה השאירו בליבנו.

דוויד מיצ'אד וג'ול אדגרטון מצליחים להביא סרט לא רע על נסיך שלא ממש מעוניין לקבל את כתר המלכות אבל בסוף מקבל אותו וכמובן... יוצא לקרב מרתק.

הסרט מלא בשחקנים טובים כשטימוטי שאלמה, רוברט פטינסון ואותו ג'ואל אדגרטון מככבים בעיקר.

זה לא משחקי הכס אבל זה בהחלט לא רע ולגמרי שווה צפייה.
7/10
  לפני 4 חודשים
אופליה (2018)
ייתכן שההתרשמות הסופית והחלקית למדי שלי מהמפגש הראשון (לבושתי, לבושתי) עם אגדת המלט היא בסך הכל צו הגורל שלא מרשה לי להכיר את המלט דרך הסרט הזניח והניסיון המוזר להציג לעולם את המלט מצידה של אופליה בלבד.

הסרט התפרש עבורי על מספר מקטעי צפייה, חזרה אחורה, שינה עמוקה ושאלות מרובות של אשתי לגבי מה פספסתי ומה היה והתרחש בזמן שישנתי. קאסט מרשים, תצוגת תכלית של תפאורה ועיצוב תלבושות וכמובן יופי בלתי נגמר שמקורו בלוקיישנים עוצרי הנשימה שבמסגרתם צולם הסרט, אבל מעבר לכך חוויה גנרית שמנסה לקחת את אחד מסיפורי שייקספיר המפורסמים ביותר לכיוון דרמה רומנטית תקופתית.

דייזי ריילי מנסה להשיל מעצמה את סחבות הסמרטוטים של ריי מפרקי ההמשך החדשים של "מלחמת הכוכבים", נעמי ווטס בתפקיד כפול בינוני למדי וקלייב אואן איכשהו הצליח להשתחל להפקה שאמורה הייתה להיות מועשרת בכוכבים רלוונטיים והוא דווקא קצת פחות רלוונטי. בין היתר גם נמצאים גם טום פלטון (שגילם את דראקו מאלפוי בסרטי "הארי פוטר") וג'ורג' מקיי (מ-"1917"), אשר מגלם את המלט באופן די דהוי וחסר השראה מיוחדת.

בגדול מדובר בסוג של ספין אוף המלטי שלא מותיר רושם מיוחד ומנסה לספר את המלט מהכיוון שאינו של הנסיך הדני. ישנם לא מעט ספין אופים כאלו שצלחו ואם אתם כאלו שטרם חוויתם את חווית ההמלט הראשונה שלכם, כנראה שזהו לא הסרט שכדאי לצפות בו בתור הראשון בתור. אני אמשיך לחפש לעצמי מפגש מוצלח יותר עם הנסיך הדני וכנראה שאצטרך ללכת קצת אחורה בשנים להפקות וסרטים טובים יותר שנעשו עבורו.
  לפני 6 חודשים
ילדי וינדרמיר (2020)
אמנם לא יום השואה לאחרונה, אבל הסרט הזה סיקרן אותי ולא בכדי. סיפורם של 300 ילדים, אשר שרדו את מלחמת העולם השנייה וכיצד הם מגיעים לסוג של מחנה חדש, בשביל לתת לעצמם מקדמה מסוימת לחיים שלאחר התופת. הפעם לא מדובר במחנה השמדה, כי אם בכזה של ריפוי והשבת צלם האנוש לעצמם ובעזרתם של צוות דואג ומסור, הילדים מתחילים להחזיר לעצמם הרבה ממה שאיבדו במלחמה, תוך כדי התמודדות יומיומית עם סיוטי המלחמה הטרייה, שזה עתה נסתיימה לה.

זה לא מסוג סרטי השואה שיגרמו לכם לרעוד במקום, זהו סרט פוסט שואתי, אבל אין זה אומר שזוועות המלחמה לא מתלווים לסרט ברקע. הקשיים שאיתם התמודדו אותם צעירים וכל מה שספגו ונטמע בהם דרש המון עבודה ומעבר לכך, דרש גם לא מעט סבלנות והבנה. הסרט עובר ברפרוף על כמה מאותם צעירים, אבל לא צולל לעומק, כי אם חולף ביעף ואולי זה מסביר גם את אורכו הקצרצר למדי.

הבימוי של סמואלס הוא אגבי והוא לא מצליח לייצר משהו ייחודי, מעבר לעובדה שהוא פשוט מצליח לספר את הסיפור כמו שהוא וזה בפני עצמו, נחשב להישג לא קטן, במיוחד בהתחשב במורכבות של הסיפור שהוא מאולץ לספר. ישנם מספר רגעים, שלא תוכלו להישאר אדישים להם, אבל השאר בעיקר מגיעים בשביל לספר סיפור, להיצמד לתהליך ההחלמה ולהבין שעל אף שהם סיימו עם התופת והזוועה ועל אף העובדה שהם קיבלו סיוע בלתי רגיל מהממשלה הבריטית, הזיכרון העולמי קצר ולבסוף הם עוזבים את הקן הזמני, במצב קצת פחות גרוע מזה שהגיעו אליו.

סיפור מעניין, מדויק וממצה. חובה לצפייה ולא רק בגלל שאנחנו חלק מהעם הזה. פשוט כי הוא מרתק ומתגמל, בתור סיפור ובתור סרט, לכשעצמו.
  לפני 8 חודשים
1917 (2019)
צולם בטכניקה שנראית כאילו ומדובר בשוט אחד ארוך. צילומים מרהיבים. קצב איטי ואווירה קודרת. פשוט אסור לכם לפספס את הסרט הזה אם אתם מגיעים במצב הרוח הנכון.
  לפני 8 חודשים
הקרב על מידווי (2019)
בימים שכאלו, שאין בתי קולנוע, זה סרט שאני יכול להעריך את הצורך בקיום שלו באולמות הקולנוע בלבד. לראות אותו בטלוויזיות 50" ו-32" לא עושה לו חסד, כיוון שהוא מבוסס, רובו ככולו, על הביצועים הוויזואליים שלו. נוח אמריך הוא במאי של מחזות עיניים מפוצצים וכאחד שעשה קילומטראז' בשלל סרטים שכל מה שחשוב שם הוא עוצמת הפיצוץ וגודלו, הוא רושם אבן דרך נוספת והופך להיות גרסתה המודרנית של "פרל הארבור" והאחות המרשימה לא פחות בכל הנוגע לוויזואליות, כאשר בד בבד למחזה העיניים המרשים, גם הטקסט והעלילה דלים ודלוחים, בכל הנוגע לערך המוסף שיש להם בתור סרט עלילתי.

שיעור מאלף בהיסטוריה, גם אם מוגזם וכמובן מבליט את הצד האמריקאי. הצד היפני לא הופך לדמוני, כי אם מקבל את הכבוד הראוי לו, אבל מעבר לכך שיש כאן סיפור מעניין, שספק אם מישהו היה יושב לקרוא עליו, אלא אם הוא חובב היסטוריה אמריקאית ובכלל, אין כאן סרט מעניין יותר מדי, מעבר להיותו ספקטקל וויזואלי עתיר פיצוצים ומצבים מוגזמים, שאולי חלקם מגובה במציאות ואולי חלקם מונפץ ברמה כזו או אחרת.

קאסט עצום ועתיר כוכבי דרג ב' ו-א', שחלקם כבר לא כל כך מעניין, בתקופה האחרונה וקאסט שלא באמת מצליח להותיר רושם, בגלל הדלות הטקסטואלית והעלילתית שהם מקבלים. מעבר לסיפור האמיתי והמעניין, כל שאר המעטפת דביקה, לעוסה והאמת על גבול המביכה. כאילו אמריך נתקע בניינטיז ומנסה לחקות את ביי המצחין עם משפטים שילד בין 14 יכול לכתוב טוב יותר לעלילה סרט (ויסלחו לי קוראי האתר, בני ה-14 הכשירים לגמרי לתת כתף בתסריט של אמריך).

אם לפי היכולת והטמטום של מה שקורה בסרט הוא היה צריך לקבל ציון, הוא היה משיק לשלושה כוכבים (מתוך עשר), אבל באמת שהוא סרט מהנה, מעניין ואפילו שהוא שוטח את העובדות בצורה פשוטה למדי, הוא מצליח לספר סיפור אמיתי, מעניין וחשוב ללמידה ואת זה הוא מצליח לחלוטין לבצע בהצלחה.
  לפני 9 חודשים
הפצוע האנגלי (1996)
סרט רחוק מאוד מלהיות האגדה שהוא, הרעיון ממש טוב וגם השחקנים מעולים, אבל שעתיים ו-40 לסרט הזה זה באמת מוגזם ויוצר יותר מידי סצינות ארוכות שאפשר לוותר עליהן.

סרט נחמד אבל בהחלט לא מצדיק את ההייפ המטורף שהיה סביבו.
  לפני 9 חודשים
בארי לינדון (1975)
הקורונה עוזרת להשלים פערים ואני לאט לאט מדביק לא מעט כאלו. לא מה שחשבתי, כאשר הסתכלתי בפעם הראשונה בפוסטר שלו ולא בכלל מה שציפיתי מסרט של קובריק ועם זאת, באתי כרגיל עם ראש פתוח וקיבלתי סרט נפלא, עשוי היטב ומצטיין בלא מעט תחומים, כפי שקובריק יודע להעניק בכל אחת מהיצירות שלו.

מבוסס על פי ספרו של ויליאם מאקפי ת'קרי ולפני כל סופרלטיב שאפשר להעניק לו, הוא מגיע בכדי לספר סיפור ובצורה הכי מעניינת שאפשר. כי בואו נודה על האמת, לא כל רגע וחלק בסרט מעניין במידה שווה כמו קודמו ועם זאת, אפשר לומר שעד שהוא מגיע לגבול השעתיים, הוא מרתק ואף משיכה לא מרגישה מיותרת.

כאשר קובריק מספר את סיפורו של נער מאוהב, שליבו מתרסק והוא נשבע לעצמו שיעשה את כל מה שצריך בשביל לעלות בסולם דרגות האצולה, אתם מבינים שהגעתם למסע מחייב, שלא בטוח שיסופר ויעניין באותו האופן ובאותה המידה. האיפור, התפאורה, הקריינות וכל אספקט בימוי וצילום שקובריק היה אחראי עליו - מושלם. למה זה לא משהו שחשבתי שאני הולך לראות מקובריק? התרגלתי ליותר טרלול וסיפור פחות קונסטרוקטיבי ועם זאת, במשך החלק הראשון של הצפייה, שמלווה את ימי המלחמה של בארי, לא יכולתי שלא להישאר מרותק.

החלק השני, של סיפורי ההימורים, ההוללות והעגינה בתחנה אחת, קצת התחיל להתרשל ולהימרח ועם זאת, עלייתו הייתה מרשימה, ייחודית ומעניינת, סיפור נפילתו קצת צרם, בדיוק כמו הנפילה עצמה. פס הקול, השחזורים החזותיים המדויקים והסצנות מעולם ז'אנר המלחמה היו נהדרים. הכי חשוב שהצלחתי לסמן בסופו של יום את ה-V המיוחל על עוד יצירה מכוננת בפילמוגרפיה העשירה של הבמאי הנפלא הזה. יאללה, ליעד הבא. סגרנו עם 7.5 וקו על עוד קלאסיקה על זמנית, שככל הנראה הייתה מרשימה אותי הרבה יותר באולם קולנוע ובצפייה רציפה.
  לפני 11 חודשים
פרספוליס (2007)
מודה, לא יצא לי לצפות בסרט הזה המון שנים מכל מיני סיבות ודווקא הסרט הכי פחות טוב של מרג'אן סטראפי ("מארי קירי") הזכיר לי שיש לי עוד חובות צפייה לסרט שעשה ממנה מי שהיא. סטראפי, מנקודת מבטה בתור ילדה צעירה, שמתבגרת לאורך השנים, מספרת כיצד היא ראתה וחוותה הפיכה שלטונית באיראן, חיים במדינה זרה, תחת החשש לשוב לאיראן ולבסוף החזרה למולדתה.

זה סרט שאמנם אורז בתוכו מגוון מסרים פוליטיים ופמיניסטיים, אבל זה לא העיקר ולא הקו המנחה של הסרט. הקו המנחה הוא חייה של סטראפי וכיצד היא עוצבה נוכח התקופה וכיצד היא הושפעה מהאירועים, איזה צד היא לקחה ומתי היה לה טוב יותר וטוב פחות.

משפחתה של סטראפי הייתה משפחה מלומדת וממעמד יחסית גבוה, אשר הקנתה לה חינוך וערכים ועם ארגז הכלים הזה היא הייתה כשירה לשפוט מגיל צעיר את המצב שאליו נקלעה המדינה שלה. האנימציה היא דרך נפלאה להעניק דרור לדימיון ולצד מחזות מאוד מאוד ריאליסטיים, סטראפי נותנת לאנימציה הפשטנית יחסית, את הכוח לצייר תמונה של מה שהתחולל בנפשה, במקביל למצב במדינה שלה.

גרוטסקה מתערבבת עם הומור שחור ועם הומור בכלל, סטראפי מאפשרת לצופים לקבל הצצה על מהלך חייה, דרך דמויות מצוירות, שמציירות לנו את ילדותה והתבגרותה. הסרט אמנם קצר יחסית, אבל החזיק אותי מרותק לסיפור חייה המעניין וכמובן לתובנות הכל כך נכונות שסטראפי מציבה בפנינו הצופים.

במדינה כמו שלנו, שהיא גם נחשבת מדינת אויב לאיראן, חשוב פי כמה לספר שהתושבים האיראנים הם כנראה עם שוחר שלום, שלא מתעניין בגחמות של מנהיגיו, שמוביל חלק מסוים מהמדינה באופן עדרי למדי, על מנת לשלוט בהם בצורה טובה יותר ותמונה זו מהווה גם תמונה מראה עבורי, בתור יהודי שחי במדינת ביביסטן, לגבי איך אנחנו לפעמים משתקפים מבפנים כלפי חוץ ולהפך.

סרט חשוב. מעניין, שעשוי נהדר ומסופר נפלא וגם דרך אנימציה שמנסה להיות סוג של דרך לספר את הסיפור, מבלי לנסות למשוך את הצופה לטכנולוגיה וויזואלית, אלא לשים את הדברים על השולחן כמו שהם. אני ראיתי את הגרסה המדובבת לאנגלית (עם שון פן וקת'רין דנב) והבנתי כי הגרסה המרכזית היא דיבוב צרפתי, מה שחיזק אצלי את השאלה - למה לא בשפת האם והמקור?

בכל מקרה, לא לפספס.
  לפני 12 חודשים
ארץ המוקשים (2015)
מאוד מרשים מבלי להיכנס להשוואה של האמת ההיסטורית לעומת ההתרחשויות בסרט, למרות שהבסיס העובדתי די מדוייק. עם תום מלחמת העולם השניה, שבויים גרמנים אולצו לפרק מוקשים שנטמנו על ידי הנאצים בחופה המערבי של דנמרק, כדי למנוע הגעה לשם של חיילי בעלות הברית. העלילה מתמקדת ביחידה אחת שמפקדה הוא קצין דני בשם קארל, והגרמנים הם כולם נערים.הדינמיקה בין קארל לשבויים מעניינת. מעבר למעטה החיצוני הקשוח שלו, קארל הוא אדם שמנסה לשמור על אנושיותו בסיטואציה קשה. הנערים הגרמנים שמצידם מסכנים את חייהם וחלקם מאבד אותם, גם מנסים לשמור על נורמליות ורוקמים חלומות על העתיד כאשר יחזרו לגרמניה. בעלילה מתמקדת בשניים מהם שהם אחים תאומים. הדרך שבה מוצגים האירועים, גורמת לאמפתיה כלפי הנערים, למרות הדברים הנוראיים שמדינתם ביצעה. ייתכן שאפשר להעביר על כך ביקורת וזה פותח עוד מקום לדיון. הצילום נהדר, המשחק מצויין וכמובן הנושא מרתק. היה אפשר בקלות גם להאריך אותו.התוצאה הסופית היא טובה.
  לפני שנה
דנקרק (2017)
סרט ממש טוב שמציג את מה שקרה בצורה מעולה, בלי הרבה טקסטים ובלי הרבה מוזיקה מוגזמת, אבל האווירה פשוט גורמת לך להרגיש ממש בתוך האירוע
  לפני שנה
צלף אמריקאי (2014)
סרט טוב וקשה לצפייה, השילוב של קלינט איסטווד ובראדלי קופר בהחלט עושה את העבודה, לקראת הסוף הוא נהיה קצת ארוך מדי אבל בסך הכל סרט טוב
  לפני שנה
הקרב על מידווי (2019)
סרט אקשן ברובו עם הרבה אפקטים במחשב חלקם לא מרשימים למבינים בתחום. מומלץ לחובבי היסטוריה, קרוב מאוד למציאות, וסרטי מלחמה. הסרט בוחר להציג את היפנים בחלקים כבני אדם ולא רעים בלי מטרה בשונה מרוב סרטי מלחמה אמריקאים שבוחרים לעשות כך. סה"כ סרט מלחמה טוב עם מספר קרבות אוויר וים מעולים, שיפור מעט באפקטים ובסצנות שלא נוגעות במלחמה היו מרימות את הסרט הזה עוד. ציון 7 יאאלה חברים אני חתכתי.
  לפני שנה
דוקטור ז'יוואגו (1965)
לסרט טוב אין תאריך תפוגה. עברו 55 שנים מאז צאתו לאקרנים והוא יהיה רלוונטי ומרגש גם בעוד 50 שנים. אומנם הצילום ופס הקול מיושנים, הוא ארוך ואיטי במקומות מסויימים, אך הוא מרתק למסך לכל אורכו.יש בו את כל המרכיבים שהופכים סרט לניצחי. עלילה מעניינת, שנוגעת לדברים שמעסיקים בני אדם בכל העולם, שזה אהבה לא ממומשת בין גבר לאישה, גורל, מלחמות, הכמיהה לחירות ולחופש. לכל זה צריך להוסיף משחק מצויין, מראות ויזואליים נהדרים וכמובן את המוסיקה הנהדרת של מוריס ג'אר שמוסיפה את המימד המיוחד שלה.נקודת ההתחלה היא מפגש שיוזם אחיו למחצה של הגיבור הראשי ד"ר ז'יוואגו, שהוא קצין בכיר בצבא הסובייטי עם אחייניתו, כדי לוודא שהיא אכן ביתו של אחיו.הוא גם מספר לאחיינית את הסיפור של שני הוריה.הכל מתרחש ברוסיה של תחילת המאה ה-20 ונע על ציר הזמן שבין הזרעים שנזרעו לקראת המהפכה הבולשביקית, מלחמת העולם הראשונה, והמהפכה של 1917.במרכז העלילה שני אנשים עם סיפור חיים קשה. ד"ר יורי ז'יוואגו שגדל ללא אב ושאימו נפטרה בהיותו ילד קטן. הוא אומץ ע"י משפחה חמה ואוהבת. בעת היותו איש בוגר וגבר, למד רפואה ובמקביל גם כתב שירים.יורי מתחתן עם ביתם של הזוג שגידל אותו. דמות שנייה מרכזית היא לארה.בחורה צעירה יפהפיה בת 17. לארה גרה עם אימה אצל איש אמיד, רע ומניפולטיבי שחושק בה, בזמן שהיא עצמה מאורסת לפעיל פוליטי. על רקע המשברים שפוקדים את רוסיה, יורי ולארה נפגשים בנקודות זמן שונות ומתאהבים. הכבלים שמונעים מהם לממש את אהבתם הם כבדים וגדולים, וקשורים לא רק לכך שלשניהם יש בני ובנות זוג וילדים בשלב מאוחר יותר, אלא גם לשינוי פניה של רוסיה שהופכת אותם לנרדפים ע"י השילטונות. אין ספק שמדובר בקלאסיקה ובסרט שמותיר רושם עז גם בחלוף כל כך הרבה שנים.חובה לראות!
  לפני שנה
1917 (2019)
סרט פשוט מעולה, הצילום, המשחק, הבימוי, הפסקול וכל הקשר ביניהם פשוט עובד מצויין, ממחיש את האווירה של המלחמה בצורה הכי טובה שאפשר, אפשר ממש להרגיש שאתה ביחד עם שופילד ובלייק במסע שלהם במלחמה הזאת, וחלק לא קטן מזה בזכות ה''וואן שוט'' המדהים, מעביר מסר מאוד טוב וברור וזאת בלי הרבה טקסט ואורך, בקיצור, סרט מעולה רוצו לראות
  לפני שנה
מבצע פינאלה (2018)
סרט בסדר, לא מי יודע מה, פוטנציאל שקצת לא מתממש בסרט כי הוא היה יכול להיות ממש מעניין, אבל התסריט שטחי והמשחק מוגזם, חוץ מבן קינגסלי
  לפני שנה
ג'וג'ו ראביט (2019)
מה שמתחיל בתור סרט מוזר וניסוי עוד יותר מוזר (היטלר בתור דמות קומית שנראה שאפילו מעוררת לפרקים קצרים הזדהות) מתגלה מדקה לדקה בתור סיפור מיוחד ומרגש שמצליח מצד אחד לתפוס חזק את כל נושא השואה ומצד שני לא לדכא.

יש לא מעט שחקנים טובים ומוכרים בסרט (סקרלט ג'והנסון, אם רוקוול, טאיקה וואיטיטי, אלפי אלן, רייבל ווילסון) אבל את הפוקוס גונב הילד הקטן והחמוד רומן גריפין דייוויס.

בקיצור, לא סתם הסרט מועמד לאוסקר.
8/10.
  לפני שנה
אפוקליפסה עכשיו (1979)
סרט מצויין, מציג לנו את המלחמה בצורה הכי זוועתית שלה, וככה צריך להציג, עשוי נהדר והתסריט מצויין, שחקנים מעולים
  לפני שנה
1917 (2019)
יצירת אומנות שזורה צילומים מרהיבים שצולמו על ידי צלם מיומן בשיטת "שוט אחד". הנופים המתחלפים בתדירות והכוריאוגרפיה המורכבת מהפנטים. הסרט בויים והופק על ידי סם מנדס ונשען על סיפורים שסופרו על ידי סבו. בסוף הסרט מקדיש סם מנדס את הסרט לסבו שנתן לו את ההשראה ליצירה המדהימה הזו. הסרט מתעד סיפורם של שני חיילים בריטיים שופילד ובלייק באביב 1917 בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. הם מקבלים משימה למסור הודעת אזהרה לחבריהם מפני מארב של הגרמנים. המשימה חשובה במיוחד שכן אי העברת ההודעה במועד חיילים רבים ימצאו את מותם. בין החיילים בגדוד נמצא אחיו של בלייק. לאורך הסרט הצופה מתלווה לשני החיילים מתחילתה המשימה ועד לסופה. הדרך לא פשוטה. הם נתקלים בתעלות, גופות, סוסים שנורו, בונקר שמתמוטט ומראות מזעזעים ולא לבעלי קיבה רגישה. בסוף הסרט אחד משני החיילים מעביר את הידיעה. כוחו של הסרט עומד על המשחק של שני טוראים: שופילד ובלייק והבימוי של סם מנדס כולל עבודת המצלמה של רוג''ר דיקנס. לאורך הסרט הייתי מרותקת ומעת לעת הורדתי את הראש לתמונות שלא עוברים את הקיבה הרגישה שלי. לא לחינם הסרט זכה בפרס גלובוס. ציון 10 יאאלה חברים אני חתכתי.
  לפני שנה
סרטים בקולנוע
המועמדת המושלמת, לאסי שובי הביתה, לוקה, מהיר ועצבני 9, לזמן את הרוע 3 בשליחות השטן, סאבלט, שומר הראש ואשתו של המתנקש, גודזילה נגד קונג, מקום שקט 2, סקובי דו!, עוד סיבוב, פריקי, צעירה מבטיחה, קרואלה, ריה והדרקון האחרון, שומר טינה, אמא'לה, ארץ הנוודים, בגידה, ביל וטד - שורפים ת'זמן, גנב עם כבוד, העד הבלתי נראה, ואז רקדנו, וונדר וומן 1984, חיים אחרים, טרולים מסביב לעולם, ללא מעצורים, מלחמה עם סבא, נשמה, סיפור חיי, סתם אחד, עוזרת אישית, שיגועים ודרקונים, "חברים" האיחוד, חמצן, ביחד ביחד, איש המים, דוקטור סטריינג' ביקום השיגעון, כאן היום, מיינסטרים, דברים ששמענו וראינו, הנוסע הסמוי, כוח רעם, קאובוי של אספלט, קיץ של אהבה, ליגת הצדק של זאק סניידר, יום הכּן, ביגי: יש לי סיפור לספר, אכפת לי, המאוריטני
בקרוב בקולנוע
אמונייט, אסיה, בעצמה, הוסט, טום וג'רי, סוכנות בילוש לחיות מחמד, לשחרר את שולי, דרך הקרח, הטיהור לנצח, האב, געגועים מתוקים, קרודים 2: עידן חדש, ההיסטוריה האישית של דיוויד קופרפילד, האלמנה השחורה, פיטר ראביט 2, גנובים על הקרח, המסור: המעגל נסגר, סינדרלה והנסיך הסודי, הנוסעים, קרקס החיות, נשים בחזית, ספייס ג'אם: אגדה חדשה, אסקייפ רום: השלב הבא, מילקשייק אבק שריפה, הברך, עיניי נחש, אחרי ש... התנגשנו, התקופה היפה בחיי, זמן, ביגפוט ג'וניור 2, נפילה, סטילווטר, מורטל קומבט, ג'אנגל קרוז, ספיריט: לחופש נולד, אויב בדלת, חופשה באיביזה, הסוד: האומץ לחלום, יחידת המתאבדים, מפלצת של מלון: הפוך על הפוך, שכונה על הגובה, תנו לו ללכת, לשחרר את גאי, ריספקט, אנטבלום, עד במנוסה, הנוקמת, מפרץ ההרפתקאות: הסרט, מסע בזיכרון, שאנג-צ'י ואגדת עשר הטבעות

TOP 500
סטטיסטיקות
28,590 סרטים, 2,976 סדרות, 7,024 עונות, 119,560 פרקים, 392,333 אישים, 573,001 משתמשים, 267,195 הודעות, 28,819 ביקורות, 95,320 תמונות, 6,832 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2021