סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
עיון בביקורותתוצאות 1 - 20 מתוך 1,000
נוסף לאחרונה
מילת חיפוש
דירוג
שנת יציאה:
  עד  
הזאב מסנואו הולו (2020)
היה בי כל הרצון לחבב את הסרט הזה יותר ממה שיצא בסופו של דבר. הייתה איזו המלצה קצרה שכיוונה אותי את הסרט והחלטתי ללכת על זה על אף העובדה שאני פחות מכיר את חברי הצוות בו (מעבר לרוברט פוסטר זצ"ל). כן, ציפיתי לראות סרט על איש זאב, סרט אימה שירתק אותי למסך ויהלום בי עם אפקטים מינימליים של אימה, על מנת שיצדיק איזה שהוא הייפ שנוצר לו בקרב חובבי ז'אנרים שקשורים באימה ובתת הז'אנר של המזדאבים הללו ובסוף קיבלתי סרט בינוני שחרט על דגלו אמנות, סאבטקסט וממש מעט מאוד מאפיינים טהורים של הז'אנר.

יש לנו גיבור מוקצן מאוד, בדמותו של ג'ים קאמינגס - הבמאי והשחקן המוביל. הוא חרדתי בטירוף, מוגזם באופן קיצוני והוא מתמודד עם הרבה שיט בחייו ואם דאגה לאביו החולה (שהוא במקרה הקפטן של תחנת המשטרה בה הוא משרת - תחתיו), ניכור מבתו היחידה ומריבות עם חצי מפקודיו בתחנה אינם מספיקים, הוא גם מקבל בתקופה קצרה מאוד מקרי רצח מזעזעים, שמאיימים להפר את האיזון של העיירה המושלגת - סנואו הולו.

אני מבין שקאמינגס רצה לומר משהו על ההקבלה בחייתיות הזאבית לזו של הגיבור הראשי, שנאלץ להתמודד עם נושאים שמוציאים ממנו את ההאלק שבו, שלא נאמר - איש הזאב שבו ואני מבין שהוא אכן נאלץ לסחוב את כל המטענים הללו, במהלך התמודדותו עם שד שמעמת אותו עם עצמו ואת העיירה עם הפחדים הכמוסים שהולכים ומשתחררים אל מעל פני השטח ועם זאת....מה עם קצת הצדקה להצבתו מתחת למטריית האימה?

הפן האומנותי והעריכתי מודגש בלא מעט שלבים, כאשר קאמינגס הבמאי בוחר למהול בין שני סוגי סצנות ומתיך אותן יחדיו. הבחירות שלו בכל הנוגע לכיצד הוא מספר את הסיפור מעניינות ומצטלמות היטב על המסך, אבל התוצאה הסופית פשוט קצת שבורה, לא מושכת ולא מוציאה תגובות מספקות, כאשר הדמות הראשית שלך (שהיא אתה בעצמך) איננה אמינה או מעניינת מספיק, בתור דמות. נכון שזו חצי קומדיה וייתכן שבתמהיל אימה-קומדיה זה דווקא הגיוני שככה זה יעבוד, באופן אישי, אני מעדיף משהו אחר.
  לפני 4 ימים
המוטנטים החדשים (2020)
הכל עניין של ציפיות, ולא כאלה של כרית.
יחסית לסרט שקשור לעולם של X MEN ויש בו את הכוכבת הראשית של קווין גאמביט (אניה טיילור ג'וי), את מייסי ויליאמס ממשחקי הכס, צ'ארלי היטון (דברים מוזרים), אליס בראגה ועוד...מדובר באכזבה, הכל בינוני בסרט, התסריט ואיתו גם המשחק של החבורה שמשחקת בסרט וזה נובע בעיקר בגלל דמויות וטקסטים בלי יותר מידי מעוף.

אבל אם באים עם ציפיות נמוכות, מקבלים סרט אימה לא רע בכלל שאמור לבנות את הדמויות הבאות של אקס מן ובתקווה שאחרי שהתמונות יחברו אל היקום של אקס-מן זה יהיה קצת יותר טוב, אבל בתור התחלה זה לא רע וכמובן..גם לא כזה טוב.

בקיצור, 6/10, אפשר לראות

  לפני חודשיים
מסיבה סוף (2019)
סרט אימה נחמד, כזה של פעם, לא מתוחכם מידי, מנסה להבהיל ולהקפיץ ובעיקר לא מנסה להתיימר להיות מה גדול מידי.
מומלץ לחובבי האימה שסתם רוצים להעביר את הזמן עם עוד סרט מהז'אנר.
6.5/10
  לפני חודשיים
מצאת החמה עד צאת הנשמה (1996)
זה התחיל ממש טוב, עוד סרט איכותי של שנות ה-90..קלוני כריזמטי, טרנטינו משוגע והטקסטים מצוינים ואז מנקודה מסוימת מטורף והסרט מחליף ז'אנר וזה לא בטוח שזה מה שהסרט הזה היה צריך ומסרט עם פוטנציאל ל- הוא מסיים איפשהו ב 6.5 כשההיגיון (גם במסגרת הסרט) יוצא לחופשה וגם האפקטים של שנות ה-90 מזכירים לנו כמה האפקטים היום טובים.

בקיצור, זה בהחלט לא לכל אחד.
6.5/10
  לפני 3 חודשים
ערפדים מול הברונקס (2020)
לא ציפיתי ליותר מידי, הרעיון נשמע בינוני מינוס, השחקנים לא מוכרים (אולי חוץ משרה גאדון שממש ממש קצת מוכרת) והציון בIMDB בהחלט לא משך את תשומת הלב ועדיין, מצאתי את עצמי רואה את הסרט ואפילו די נהנה, הסיפור די פשוט ומן הסתם זה לא סרט שיביא יותר מידי טוויסטים, אבל סרט חמוד.

6.5/10
  לפני 3 חודשים
החיים למעלה (2018)
מאז "רק אלוהים סולח" לא זוכר שנתקלתי בסרט עם כל כך הרבה יומרות וחשיבות עצמית, אבל לפחות בסרט של ניקולס וינדינג רפן זה היה נדמה כי הוא השקיע מחשבה במסר שמעבר, שאולי מישהו יצליח להבין אותו. כאן? אל אלוהים...מה דני רצתה מאיתנו? למה לדחוף את פטינסון ואת בינוש אל תוך הקלחת הזו? הבמאית הצרפתית המוזרה, שככל הנראה אני לא אמשך לפרויקט נוסף שלה בקרוב, השתמשה בשירותיהם של שחקני העל הללו וגם בשירותיהם של אנדרה בנג'מין (אנדה 3000 מ-outkast) ומיה גות' הצעירה והמבטיחה בשביל למרוח יצירה קולנועית פומפוזית ויומרנית ששוב מוכיחה לי, באופן אישי, שסרטי חלל ומסרים עמומים המתחבאים מאחוריהם פשוט לא עושים לי את זה, באופן אישי ויסלחו לי כל אלו שניסו ולא הצליחו, בסוף הלכתי על הבנאליים, המובנים והקוהרנטיים.

משהו על אסיר בחלל, שמגדל את בתו כנגד כל הסיכויים ומסע בזמן אחורה, קדימה ולאמצע, על מנת לומר משהו לצופים. על בדידות, על מהלכים מעוותים בגיל צעיר אל מול התשלום בהמשך הדרך, קחו את זה לאן שתרצו, רק תייצרו איזו אמירה מהסרט הזה של קלייר דני, שממש היה חשוב לה שתראו חלל, את רוברט פטינסון מתענה ואת עצמכם מחכים שהדרעק הזה ייגמר. זה נראה טוב, מצולם טוב ויש שם שחקנים טובים, שלא מצליחים לסחוב את הסרט הזה, בלי פיתוח עלילתי, בלי פיתוח לדמויות ובלי יותר מדי אמירה ברורה. אם לעשות את זה מרומז, כדאי שתעשי את זה טוב וברור.

הסרט, איך לא? כלל סצנות אלימות מכוונות, סצנות מיניות גראפיות ומוגזמות, כדי שאם לא תזכרו כלום מהעלילה, תוכלו לקחת איתכם משהו "מזעזע" ממנו, אבל באמת שאין כאן שום דבר שהיה צריך לגרום לכך שהמבקרים יתעלפו ממנו, כפי שהיה צפוי, לפחות מעבר לים. פה בארץ לא ראיתי שמישהו אמר משהו טוב מבלי לטנף על הסרט הזה על הדרך, בצורה מרומזת. סרט פסטיבלים קלאסי, שעושה מעצמו הרבה יותר ממה שהוא באמת.


הלאה לאתגר הפסטיבלים הבא...
  לפני 4 חודשים
צבע מחוץ לחלל (2019)
לא כל כך ברור מה הרעיון של הסרט, אבל גם אם היה רעיון, הביצוע כל כך נוראי, לא מפתיע שניקולאס קייג' בחר לשחק שם.

הסרט בעיקר איטי, לא מפחיד ולא ממש מעניין.

3/10
  לפני 5 חודשים
ויואריום (2019)
אין תכלית בעליל לסרט! פשוט מרגע לרגע אתה מתחרפן ביחד עם השחקנים ואולי זה התכלית |:
הסרט לא היה שווה את הזמן ב כ ל ל.
  לפני 5 חודשים
אי האשליות (2020)
סרט אימה עם רעיון טוב, ביצוע לא רע ושחקנים סבירים, בהחלט מפתיע לטובה.

חבורה של אנשים מגיעה לאי שאומרים עליו שמגשימים שם את כל הפנטזיות, אבל כמו בחיים וגם בסרטים, לא תמיד מה שביקשנו יוצא טוב כמו שחשבנו שהוא יהיה והחבורה השמחה הופכת לקצת פחות שמחה.

לא מדובר ביצירת מופת ובהחלט לא מתיימר להיות יצירת מופת, אבל אחלה סרט לצפייה.

6.5/10
  לפני 5 חודשים
לילה ברכבת התחתית (2008)
סרט אימה טוב אבל קצת מוגזם ויותר מידי נוטה לכיוון ה"גור" וחבל שכך.
הסיפור מעניין, השחקנים טובים, בעיקר ברדלי קופר וויני ג'ונס אבל ההתעקשות המיותרת על סצנות מבחילות, על דם מתעופף ועל סוף קצת מוקצן מורידים לסרט, אם היו משקיעים קצת יותר במתח וקצת פחות בדם ואיברים עפים היו כנראה מצליחים ליצור משהו אפילו יותר מוצלח.

בסך הכל לא רע בשביל חובבי האימה.
6.5/10
  לפני 6 חודשים
הבית שג'ק בנה (2018)
הוא חוזר. חמש שנים אחרי שני חלקיה של "נימפומנית", לארס פון טרייר חזר לזעזע את עוקביו בפסטיבל קאן של לפני שנתיים וגרם, כדרך הקודש, לחלק מסוים ולא מבוטל מהצופים לברוח מהקרנת הסרט שלו, לאחר שראו שם.......ובכן, מה לא? היוצר השנוי במחלוקת עם עוד פרק בדברי הימים שלו ולאחר שיצא בהצהרות שגרמו לאשכים ולקיבות של מעריציו להשלים את הפעולות מסרטיו, הפעם הוא מעלה את הרף של הקיצוניות הקולנועית למקומות נוספים, שאולי עדיין לא ביקר שם.

כרגיל, סרט מאוד גראפי, אשר מתאר את קורותיו ועלילותיו של רוצח סדרתי חולני ומחלק לפרקים את הנקודות המשמעותיות בחייו בתור רוצח. שונא נשים, חיות וטף. מה שתגידו נכון והוא מגבה זאת, עם יצירתיות כמעט אגבית ועם מיטב הכלים הקולנועיים העומדים לרשותו וגם עם לא מעט שמות גדולים, שמסכימים להפציע לתפקידים קטנים, כמו אומה טרומן למשל.

הקולנוע של פון טרייר לעולם לא היה ולא יהיה משעמם, אבל הוא בהחלט יודע מתי הוא רוצה לטרחן ומתי הוא רוצה לגרום לכם לברוח מהמקומות הנוחים שלכם ובהחלט כאן הוא מושך את הסבלנות של הצופים אל על. ישנם רגעים של הברקה חזותית ואפילו תסריטאית, אבל הם מועטים והולכים לאיבוד בין שלל דברי להג ותיאורים שמנסים להעשיר לפעמים ולהרדים בלא מעט פעמים אחרות.

סתם חשבתם שאתם הולכים לראות סרט אימה עם מאט דילון ואומה טורמן ואז קפץ לו השם של פון טרייר, עשה רוורס, נתקע בסלע והתהפך 59 פעמים באוויר, התרסק על הראש, שבר את המפרקת ודימם מהאף, שהגיע עד לנהר והטביע את הקורבן, עד שראותיו הוצפו והוא לא יכול היה לנשום יותר.

פון טרייר, על אף אמירותיו, הוא יוצר מרתק וגם הסרט הזה מנסה להתבלט בזכות היכולות הקולנועיות שלו ונופל לא פעם בגלל הקיצוניות, היהירות והרצון שלו שננסה לשמוע את קולו מבעד לחליפת הרוצח הסדרתי המענה, המעונה ששוחט ללא הפסקה, ללא סיבה אמיתית ולוקה ב-OCD שרק גורם לו להתנהג בצורה יותר ויותר קיצונית. זה היה יכול להיות סרט על דרכו של משוגע, אבל הסטיות הבלתי נגמרות, האלימות הדווקאית והמכוונת מדי והמסע המעייף של השעתיים וחצי, קצת עייפו ולקראת הסוף קצת נמאסו.


חזור אלינו עם קצת פחות שיגעון וקצת יותר פון טרייר של עשור ומעלה אחורה.
  לפני 6 חודשים
אפליקציה סוף (2019)
הסרט מאוד משעמם. בהתחלה הכיוון טוב: יש אפליקציה שמורידים והיא קובעת לך כמה זמן תחייה, נשמע מעולה. ההמשך לכך, שד שתוקף אותך בגלל האפליקציה זה כבר ממש טיפשי ומשעמם. בסוף הסרט היה קצת עניין ובגלל זה אתן כוכב לסרט ולא חצי כוכב. *מאוד* לא מומלץ. בנוסף, השחקן ג'ורדן קאלווי לא סתם מוכר לכם.. הוא שיחק ב"לא מדהימה" (סדרה די נוסטלגית) יחד עם אמה רוברטס.
  לפני 6 חודשים
כלתו של פרנקנשטיין (1935)
בפסגת הז'אנר ממש בראש ההר הסרט הזה לוקח את התואר לדעתי של אחד הסיקוולים הטובים ביותר שנעשו, התמצית וכל העשייה היא ממש אגדית וייחודית ואפילו אייקונית (לטוב ולרע), אך השפעתו גדולה ומיוחדת מזה לעומת המון סרטי המשך מסוג החוויות שאתה נודד בזכרון רחוק אל הילדות ואפילו שואל את עצמך: "לא ראיתי את הסרט הזה או חלק ממנו מתישהו?"

סינמטוגרפיה מרשימה לאותה תקופה ולוקיישנים, דמויות מרתקות מאוד יחסית לציפיותי, עלילה מקורית, סוחפת וצוות שחקנים מצויין ובוריס קרלוף שמעל הכל חוקק בתודעה את דמותו שזו דמות שבמידה מסויימת כתבה את ההיסטוריה בז'אנר אבל במיוחד כשמתכוונים לסרט המשך זה וגם פס-קול שתורם לאווירה מוגברת.

ציון סופי: 7 וחצי מתוך 10 (עם נטייה ל-8)
לטעמי אחת הקלאסיקות.
  לפני 7 חודשים
קופסת הציפורים (2018)
נכון, "מקום שקט" יצא כחצי שנה לפניו ונכון, שהחלוקה לחובבי הסרט הזה הולכת בין אוהבים ושונאים, אבל "קופסת הציפורים" הוא פשוט נפלא, גם אם הוא סובל מלא מעט בעיות, שפשוט מטושטשות בצורה מסוימת מהמסך, נוכח העובדה שהסרט הזה ממגנט ולא מאפשר לצופה לקחת רגע אחד להתחיל לחשב את הבעיות וכמה אפשר היה לשפר אותן.

התיישבתי לצפות בסרט הזה בסביבות השעה 00:00 בליל אמש ואמרתי לעצמי שאני אצפה בחצי שעה או שעה ואז למיטה.....שעתיים מאוחר יותר, כמעט בלי עצירות. סיימתי.
היה טוב. מותח, מרתק והפלאפון לא היה בקרבת מקום בכלל (רק אולי בשביל להגביר ולהנמיך את הווליום). מה זה אומר מבחינת הסרט? עשה את העבודה שלו ומצוין. אי אפשר היה לעזוב אותו ומבחינתי זה ניצחון ענק לסרט.

כן, יש שם המון עובדות שלא היו יכולות להתקיים במציאות, אבל במיוחד בעידן שמרגיש קצת כאילו נכרת מתוך תסריט בלהות, פוסט אפוקליפסה היא מנת חלקנו וקונספט מסוג זה שובה, גם אם פוספס באופן אישי, במשך כמעט שנה.

חסר עוד קוף אחד בשביל שאפשר יהיה להשלים את התמונה - לא מדבר ("מקום שקט"), לא רואה ("קופסת הציפורים") ורק ההוא שלא שומע עוד לא הגיע (אלא אם כן שכחתי או פספסתי משהו...מוזמנים לתזכר אותי...) ואכן הסרט הזה משתייך לז'אנר מתח-אימה (ממש מעט) פוסט אפוקליפטי המבוסס על אחד מהחושים וזה יוצר עניין גדול, מתח ומשיכה חזקה לסרט.

בולוק מגלמת את מלורי, אישה שמנסה להעביר את ילדיה לאורך נהר, על מנת להגיע לגאולה בעידן שבו מבט בישות מסוימת גורמת לבן אדם להתאבד. נשמע מטומטם? אולי, עובד? בטח. הסרט מתחיל בנקודה הקרובה לסיומו ואז חוזר לאחור בזמן, בשביל ללמד על המסע שעברה דמותה של בולוק, בכדי להגיע לאן שהיא הגיעה...

חורים בעלילה? כן, דמויות שכמעט ולא מתפתחות - נכון מאוד (ועדיין זה סוג של אימה, דמויות כמעט ולא מתפתחות, אם משמידים את רובן בזו אחר זו) ועלילה שמרביתה ידועה מראש. כן! אז למה בעצם זה כל כך טוב?

אולי בגלל שאין רגע לנוח, אולי בגלל שמדובר בסרט שכמו "מקום שקט" שם את המשפחה על המוקד, החרדות מאיומים לא מוכרים וכאלו שאי אפשר להתמודד איתם ואולי אנחנו הולכים אליהם עם עיניים עצומות, באופן כמעט מודע, בשביל לשרוד. הסרט הזה מעורר המון רגשות, המון מתח והוא בכלל סרט שאי אפשר לוותר עליו, לחובבי הז'אנר וחובבי סנדרה בולוק שמפליאה במשחק נהדר, גם אם לעיתים קבוע ובנאלי - היא נהדרת.

לצידה של בולוק קאסט עצום שכולל את ג'ון מלקוביץ', טראוונטה רודס ("אור ירח"), שרה פולסון ("אימה אמריקאית"), דניאל מקדונלד ("פאטי קייקס"), רוזה סלזאר "אליטה: מלאך קרב"), ליל רל האוורי ("תברח") וטום הולנדר ("שודדי הקאריביים: סוף העולם") - כולם בתפקידים קטנים כאלו ואחרים ומהווים צוות משלים מצוין, גם אם כזה שלעיתים מרגיש גנרי מדי, התוצאה הסופית לא משתנה.

מומלץ לא לפספס את הסרט הזה. הוא יצר הייפ, הקים לעצמו המון אוהבים ושונאים, אבל הוא באמת סרט טוב, שפשוט שווה לראות.
7.5
  לפני 7 חודשים
סיפורים מפחידים שמספרים בחשיכה (2019)
עם שם ארוך כמו של הסרט הזה, לא יכולתי לוותר על בדיקת העניין. החיבה של במאים ויוצרים קולנועיים לסיפורי אימה, ששמים במרכזם חבורת ילדים דחויים, הפכה להיות התעסקות מרכזית בשנים האחרונות בז'אנר. גם הסרט הזה מרגיש בכל כך הרבה שלבים כמו IT שנותר רק לתהות בנוגע למקוריות שלו. דווקא הסרט הזה מתבסס על ספר, בעל אותו השם ומרחיב את הסיפור של הספר בהצלחה מרובה.

סטלה וחבריה החנונים פוגשים עוד אאוטסיידר וחוברים לטיול בבית רדוף וישן, שטומן בחובו ספר וסיפור מפחיד, שכמובן יחזור לרדוף אותם בהמשך. אנדרה אוברדל (״צייד הטרולים״, ״הנתיחה של האלמונית״) מלקט מספר סוגים של מפלצות, ממש כמו ב-IT, אשר מייצגות את פחדיהם של הילדים ומייצר חוט מקשר בין כולן, על מנת לא ליצור סתם אסופה גנרית של הפחדות ולמרות לא מעט ביקורות שטענו שהסרט כושל בלהפחיד, הבמאי הנורווגי בונה את המתח היטב ומעיק מאוד על הנשמה, עד שהוא מוציא הכל החוצה.

זה עובד הרבה יותר טוב בתחילת ואמצע הסרט ולקראת הסוף קצת נשחק, אבל הסיפור וקטעי ההפחדה, בסך הכל משביעי רצון ומצאתי את עצמי לא פעם מתכווץ עד הרגע שלו אני מצפה להיבהל במידת מה. סיפור עלילתו של הסרט גם כן מוצלח למדי וגם הסאבטקסט שלו, על ניקסון ושליחת טובי הילדים של אמריקה למלחמת וויטנאם עובד במידת מה.

יש לסרט הזה גם איכויות וגם תפניות עלילתיות המזכירות איזה מיקס שבין עלילת "הצלצול" לזו של "זה" וקאסט מוצלח למדי, המיוצג על ידי דין נוריס ("שובר שורות") וגיל בלאוס ("אלי מקביל" ו"חומות של תקווה") שמעטרים את הקאסט בחלק המבוגר שלו ואילו זואי מרגרט קולטי שכבר הוכיחה את יכולות המשחק שלה בזמן הקצר בתור שחקנית ("תמונה משפחתית" ו"סקין" הארוך) מובילה קאסט צעיר ומוצלח (בעיקר גבריאל ראש) לסרט עבור בני נוער ולא רק. כנראה שלא תפחדו ממש הרבה, אבל תקבלו בידור טוב למשך שעה וארבעים ומה צריך יותר מזה? בינינו.....
  לפני 7 חודשים
תיק 39 (2009)
תמיד נחמד להיתקל בסרטי אימה / מתח מהעבר שעדיין לא ראיתי והם גם טובים.
הסרט לא כל כך מפתיע לדעתי אבל עדיין מצליח לסקרן ולמתוח את הצופה, זלווגר לא רעה בכלל וגם הילדה עצמה ג'ודל פרלנד משחקת טוב (כבר מתחילה להיות מקושרת ללא מעט סרטי אימה כמו האיש הגבוה וסיילנט היל)

הסרט עצמו לא מכיל יותר מידי מקרי אימה והוא בעיקר מותחן, אבל כזה שלגמרי כדאי לראות.

7/10
  לפני 7 חודשים
השקט (2018)
סרט מתח עוצמתי ביותר. פועל על אותו הרעיון של הסרט "מקום שקט", שבו יצורים מסוכנים מגיעים והורגים אנשים על פי שמיעה. ההבדל בין הסרט הזה לבין "מקום שקט" הוא לגמרי העומק שהוסיפו כאן: קודם כל שחקנים מעולים, תסריט מצוין, מציאות אפוקליפטית ודרמות שלא נגמרות. מצחיק לומר שאין רגע של שקט בסרט, אין רגע אחד ללא מתח. ממליץ מאוד לראות את הסרט וללא ספק מחכה לסרט המשך (במידה ויהיה, מקווה) טיפה התבאסתי מהסוף שהיה מאוד קצר וקליל לטעמי, אני חושב שהיה צריך להיות יותר עוצמתי ומרגש אבל זה לא מוריד משעה וחצי של מתח וטירוף. ד"א למי שלא שם לב, מירנדה אוטו (אאווין משר הטבעות) משחקת בסרט.
  לפני 8 חודשים
מידסומר (2019)
ראשית כל אפתח שבמקרה של שני סרטי האימה של ארי אסטר הייתי די קלולס, בכל הנוגע לאינפורמציה בנוגע לסרטים. ככה נהניתי מ"תורשתי" (ואף כתבתי עליו ביקורת מורחבת - https://www.sratim.co.il/viewnews.php?id=2536) ולמרות שהיה די בלתי אפשרי להתחמק מההייפ המטורף סביב הסרט הזה, הצלחתי לחמוק בין הטיפות. לא לקרוא (חוץ מכותרות), לא לשמוע ולא לראות....עד ש..עד שקורונה ונשארתי לבד בבית יום שלם והתחלתי בצהריים, סיימתי בשעת לילה.

ארי אסטר הוא תופעה, שייצרה שני סרטי קולנוע שמקבלים מעמד של פולחניים ושנויים במחלוקת במהירות מסחררת. "תורשתי" נכנס לקרביים ולפחדים העמוקים ביותר בלב והנשמה והסרט הזה....הוא, הוא....הוא משהו. אי אפשר להצביע עליו בדיוק ולומר באופן מובהק מה היתרונות ומה החסרונות, בצורה שלא תשתמע לשני פנים.

כלומר, היתרונות דווקא ברורים באור השמש השוודית, אבל החסרונות, מעורפלים משהו....זה סרט שמתיימר להיות סוג של אימה, אבל בתוך הז'אנר של האימה הוא טובע בין כאלו שרוצים להבהיל אותנו, להגעיל אותנו ולגרום לנו לשבת מוכנים לקפיצה הבאה. כאן זה משהו אחר, כי אם תחכו לאיזה קליימקס משוגע שכולל הבהלות והקפצות, תעברו הלאה, זה יצור כלאיים מעניין ומרתק, שמה שלא יאמרו עליו, אי אפשר להישאר אדישים אליו.

פתיחה של שעה שלמה ואינספור גישושים עד להגעה לאיזה שהוא תכלס והתכלס הזה נגמר לי בצהריים. עצרתי לענייני הילדים והמתנתי בסבלנות עד שכל הבית יעבור למצב דממה בשביל לראות את ההמשך ואיך שלחצתי play - בום, טראח! מה קרה? לא אגלה, כי ספויילר ענק יצוץ לו, אבל מה שחשוב הוא שהסרט מעלה הילוך ומתיימר לתת מענה לכל מחפשי הזוועות והוא עושה זאת בצורה הכי, הכי, הכי גראפית שאפשר.

טיול של חברים לשוודיה, חברה של אחד מהם משתחלת פנימה והמשך הסרט הוא טיפול בשוק, טיפול ליחסים, טיפול לאבל ובעיקר שינוי וכיפוף כמה מחוקי הז'אנר הקלאסי והמקובל כפי שאנחנו מכירים אותם כיום. סרט אימה באור יום שוודי?! מי שמע על דבר כזה? מסתבר שדווקא היה אחד כזה, עם אותו שם ועם התפתחות עלילתית זהה, אבל אסטר אורג, תופר ומחבר קצת אלמנטים מכל מיני ז'אנרים ויוצר יצירה יפיפייה, עוכרת שלווה ומרתקת, שאפילו הייתה אמורה להיות ארוכה יותר, אבל כמעט שלוש שעות לא היו מקובלות אצל המפיצים והוא נאלץ לקצר את כל העסק לשעתיים וחצי (קצת פחות בתכלס).

זה סרט שמתמקד ב-state of mind של בחורה ואלו שסביבה, החוויות שהיא חווה שהופכים בשלב מסוים למטאפיזיים ומאבדים קשר למציאות ואז מחברים אותה חזרה לשם. סינמטוגרפיה משכרת ומשחק יוצא דופן של פלורנס פיו - כוכבת על שרק מתחילה לבקוע מהגולם שלה וג'ק ריינור, שכל הסרט הזכיר לי גרסה רזה של סת' רוגן, בתפקיד עציץ אדיש ודושבאגי במיוחד. וויל פולטר הוא קישוט נהדר ואתנחתא קומית מופלאה והצוות, ההתמסרות והסרט הייחודי הזה מוכיחים שלמרות שאסטר חטא בזמן ארוך ואיבד המון המון אמינות בכל הנוגע לאימה קלאסית (זה יותר סוג של זוועתון, במלוא מובן הזוועה), מחזיר לסרט הרבה הרבה הרבה הרבה פסיכולוגיה, עומקים ורבדים, דרך מטאפורות ושלל מסרים תת הכרתיים והכרתיים, שצריך לשבת ולתת להשפעה של הסם הזה לפוג בשביל להתחיל ללקט אותם.

זו לא יצירה מושלמת, אבל היא ראויה כל כך לצפייה נוספת והבנה של עוד ועוד עומקים, אין לי מושג אם זה יקרה בגלגול הזה, אבל אסטר סטר לי ולרבים אחרים בפרצוף ברגע שהוא כתב וביים את פרי דימיונו וזה חתיכת דימיון עשיר ומשובח.
  לפני 8 חודשים
תברח (2017)
איזה סרט מגניב, ממש אהבתי, מיוחד מלחיץ ומצחיק.
  לפני 8 חודשים
בלתי נראה (2020)
אוי איזה סרט מגניב
ממש שווה לצפייה ואחלה שחקנים
  לפני 8 חודשים
סרטים בקולנוע
שטח קרב, קרעים של אישה, מוות ל-2020!, חנוכה, חולית, הבלוז של מא רייני, סיפור הפרברים, מגלה את אמריקה 2, קרודים 2, שמי חצות, הסיפור המדהים של אי הוורדים, צלילי המטאל, לא זמן למות, להציל את חג המולד 2, יומני האפלצ'ים, ג'ונגלנד, הנצחיים, הבית שלו, הולידייט, בוראט 2, שיער רע, רבקה, משפט השבעה משיקגו, Halloween Kills, המכשפות, פוטו אהבה, הזאב מסנואו הולו, מוות על הנילוס, יובִּי יציל את האלווין, על הקרשים, ערפדים מול הברונקס, ריאלטו, להיות גלוריה: חיי בדרכים, דייוויד אטנבורו: על פני האדמה, קינגס מן: ההתחלה, Magic Arch 3D, אנולה הולמס, משפחה ברשת, תמיד השטן, לזמן את הרוע 3, השמרטפית מכה שנית, אני חושבת לגמור עם זה, Rogue, ועכשיו כולם ביחד, סופרמן: איש המחר, ביל וטד מתמודדים עם המוזיקה, געגועים מתוקים, להציל את ההורים, פרויקט פאוור, איוון, האחד והיחיד
בקרוב בקולנוע
ראמבל, מלקולם ומארי, שאנג צ'י והאגדה של עשר הטבעות, לכל הנערים: לעולם ועד, אכפת לי, ממשלת ארה״ב נגד בילי הולידיי, מהיר ועצבני 9, דוקטור סטריינג' ביקום השיגעון, קרואלה, הבאטמן, יחידת המתאבדים, אדם השחור, פנתר שחור 2, מיינקראפט

TOP 500
סטטיסטיקות
28,471 סרטים, 2,959 סדרות, 7,004 עונות, 119,427 פרקים, 388,728 אישים, 559,051 משתמשים, 267,128 הודעות, 28,753 ביקורות, 94,176 תמונות, 6,667 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2021