סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
חדש בקולנוע
עיון בביקורותתוצאות 1 - 20 מתוך 1,000
נוסף לאחרונה
מילת חיפוש
דירוג
שנת יציאה:
  עד  
חתונה בהפתעה (2022)
הדבר היחיד שאני מרוצה ממנו בסוף הסרט הוא שהוא נגמר. אה...וגם שהצלחתי לנחש, מבלי להסתכל תוך כדי הסרט ב-IMDB שמאלומה הוא כמעט חצי מהגיל של ג'יי לו. בינינו, זה הסרט שלה, שלא תשכחו שהמותג עובד עדיין וקיים. מי שלא שמע שיר מוצלח או חדש שלה לאחרונה, מוזמן להיכנס להרפתקת חוסר הכימיה בין ג'ניפר לופז ואוון ווילסון, עם קצת מאלומה בתור רוטב לטיני מהצד.

איך שראיתי שעלה הדבר הזה לאוויר, לא חשבתי שיכול לצאת משם משהו טוב ובהחלט צדקתי, למרות שכרגיל הנמכתי ציפיות ויצאתי מרוצה, באופן יחסי, למה שציפיתי מההתחלה. מדובר בקומדיה רומנטית חביבה מינוס, שאין שלב בה שלא תנחשו ויותר מכך, אין בולשיט עלילתי תלוש והזוי שלא ניסו והצליחו לדחוף בסרט הזה.

מדובר בכמעט שעתיים של סרט, שאתם לא מאמינים שאפשר למתוח לכזה אורך. אין קונפליקטים ובעיקר יש האדרת אייקון אופנה וטוסיק מפורסם. התנגשויות בכאילו בין העידן הנוכחי של הרשתות החברתיות ושיתוף היתר, שעוזר קצת לרפד את הכיס אל מול המורה החנון למתמטיקה, שאין לו אינסטוש ולא מבין למה חייבים להעלות כל דבר, תוך כדי שעושים אותו. בשביל סאטירה וקומדיה נושכת, נא לפנות ליוצרי "סאות'פארק".

זה עובד לפרקים, זה נופל על האף ושאר החלקים של הפרצוף, בפרקים אחרים. אין כאן שום הפתעה יוצאת דופן, ששווה לאזכר ולזכור, אבל יש לא מעט רגעים מקסימים, שירים מוצלחים וג'ני מהבלוק אחת (היא לא מרגישה ולא תרגיש כזו לעולם, לא משנה כמה היא תפמפם את זה במוזיקה ובפה). בגדול - קומדיה רומנטית שולית למדי, שבהחלט לא מצדיקה ללכת לקולנוע ואפשר לראות אותה בבית, ביחד עם בת או בן הזוג.
  לפני חודשיים
הפסנתר (1993)
טלנובלה מכווצת לתוך קצת פחות משעתיים. לטעמי השנים שעברו לא עשו חסד עם הסרט. לא שהוא לא טוב, אלא שהוא מרגיש לא מיוחד בגלל שהוצפנו ב 30 השנים מאז צאתו לאקרנים, בסרטים וסדרות על בגידות ומשולשים רומנטיים בסגנון כזה או אחר. מי שגונבת את ההצגה זו הילדה הקטנה והחמודה. העלילה בהחלט מעניינת, הצילום והשחקנים הם פלוס נוסף ובשורה התחתונה שווה צפייה. ציון 7.5.
  לפני חודשיים
הלגונה הכחולה (1980)
נתחיל מהסוף, מדובר על סרט ברמה נמוכה. נכון שעשה רעש בזמנו ועד היום נחשב לאייקוני מטעמים מובנים, אבל לא הרבה מעבר לזה.יש גם דברים שלא מסתדרים בסיפור. בקושי יש כאן עלילה, המשחק חובבני והדיאלוגים ברובם מטופשים. אומנם יש טוויסט בחלק האחרון אבל זה מעט מידי ומאוחר מידי.מה שאפשר לציין לחיוב, זה את הצילום והנופים עם הצבעים החזקים והיפים, שיוצרים סינרגיה מצויינת עם המסר המרכזי שהוא היופי שבנעורים.החברה הוותיקים שבינינו ייזכרו וודאי בנשיקה ובאהבה הראשונה. גם גורם לך לחשוב על הזמן שחולף.ואיך אפשר בלי ברוק שילדס המהממת. גם לחובבי בעלי החיים יהיו כמה רגעי נחת, בזכות צילומי תקריב יפהפיים של חיות שונות. ציון 6.5.
  לפני 3 חודשים
הכרוניקה הצרפתית של הליברטי, קנזס איבנינג סאן (2021)
זה היה בחנוכה ומהרגע להרגע הודיעו שיש הקרנת טרום בכורה באולם האינטימי והקטן של "פורום פילם". הייתה לי הדלקת נרות של נר כלשהו עם המשפחה של אשתי ונאלצתי לסרב בנימוס...בצער רב, אבל בנימוס רב עוד יותר. ידעתי שאני אתחרט על זה, אבל חשבתי לעצמי...נו שויין. והרגע הגיע בסופו של דבר, בטלוויזיה ומצאתי את עצמי בעשר דקות אינטנסיביות מאוד, אפילו מדי, שאחריהן עברתי למוד חצי שכיבה ובסופו של דבר גם הגעתי להירדמות מלאה, מתעורר...מעביר אחורה, חוזר בחזרה שוב ומסיים חצי סרט, שהסתיים בסופו של דבר כ-24 שעות לאחר שהתחלתי לצפות בו בתחילה.

התפייטתי, כי זה גם מה שאנדרסון עושה עם עצמו, עם המילה הכתובה ועם הסרט המצולם. הוא במאי חביב עליי מאוד, שיודע מה הוא עושה, בכל רגע נתון ולא תמיד אכפת לו מהמילה: "קהל רחב"...יש לו את עדת המחוללים, שהולכים אחריו לכל מקום ויותר מכך, יש לו גם את הצוות הקבוע שמונה לא מעט שחקנים, שברגע שהוא מקבץ אותם, כמו רב שודד לפני המכה הגדולה, הם מגיעים. אם אתם לא נמנים על חובבי אנדרסון או לא תמיד זורמים או מבינים את הסרטים שלו, אין לכם מה לחפש כאן, כי זה באמת אחד הביזאריים והמוקצנים שלו Ever...

הוא מלהג משהו, באופן קולנועי, על עיתון עם עדת קוראים קטנה בארצות הברית, שבכלל מספר סיפורים צרפתיים וזו רק מנת הפתיחה לטרלול שלם, מבחינה תסריטאית, ויזואלית וגם בכל הנוגע למשחק של 100% מהשחקנים האלמותיים שמשחקים אצלו. הוא מחלק את הסרט לשלושה חלקים, כל אחד מהחלקים מובל על ידי כתב, עבור מערכת העיתון, במה שהפך להיות הכתבה האחרונה והמאוד ציורית שלו, עבור עורכו של העיתון, שהולך לעולמו עם תחילת הסרט - עובדה שנותנת את הגונג למרוץ מטורלל, כפי שאנדרסון אוהב ומשופע בסיפורים שיש בהם כל כך הרבה וגם קשה מאוד להבין או להתחבר אליהם עד הסוף, מבחינת סאבטקסט.

הוא מרהיב ויזואלית. משחק עם כל כך הרבה סוגים של צילום, צבעים, סוגים וגוונים של טכניקות והכל עם הסגנון המאוד מיוחד שלו, שאי אפשר להתעלם ממנו. טקסטואלית, הוא פשוט משפריץ הברקות חדות כתער ואפילו אין כאן מריחה, אבל באמת שהסרט הזה הוא לקהל יעד מאוד מוגבל, כפי שאנדרסון עצמו אוהב. אני, באופן אישי, אוהב קצת בשר עלילתי ולא רק אומנות, אבל האומנות של אנדרסון היא ייחודית ובאמת שלא רואים הרבה כמוה בקולנוע של היום, עם ערב רב של סגנונות, טכניקות וגודש חזותי, שפשוט קשה שלא להעריך, להתרשם ולהתאהב.

הקאסט שיש כאן כבר מזמן חצה את הקבועים והוא אוסף תחתיו ערימה מטורפת של שחקני שורה ראשונה, שנייה ושלישית, שאת כולם תכירו מכל מיני עבודות קודמות, איתו ובלעדיו, אבל אתו הם פשוט כל כך טובים, שונים ומבריקים. יש כאן מגה סטארים שקיבלו שורה, דקה או שתי דקות וכולם מרוצים. הוא מרשים, מדהים ויוצא מן הכלל ועדיין, באופן אישי, היה לי רק כיף ולא התעלפתי, מכל כך הרבה סיבות, כאשר צפיתי בסרט שלו (נרדמתי, כן...) ולכן אני יוצא ממנו ברגשות מעורבים.

7.5, בגדול...כי הוא ווס אנדרסון וכי הוא באמת מרשים, אחריות עליכם, אם תחליטו לבדוק את העניין...
  לפני 4 חודשים
גלים (2019)
עשוי מכל החומרים הנכונים, במילה אחת:נפלא. היה אפשר לפתח למיני סדרה נהדרת אבל גם כסרט הוא מוצלח. בנוי יפה, משוחק לעילא ולעילא, מצולם באופן מיוחד ומעביר את המסרים החשובים בצורה מיטבית. מתחלק לשני חלקים שקו מחבר ביניהם. בחלק הראשון אנו מתוודעים לטיילר בן ה-18. תלמיד תיכון שמתאבק במסגרת הנבחרת של בית הספר בו הוא לומד. אנו גם לומדים את להכיר את משפחתו שהיא ממעמד הביניים הקלאסי. אימו היא בעל עסק וקרייריסטית שמרוכזת בעבודתה. אביו מנהל עבודה, איש כריזמטי שמנהל מערכת יחסים קשוחה עם טיילר.האחות היא גם תלמידה בבית הספר בו הוא לומד, ילדה שקטה ומופנמת. תוך פרק זמן קצר עולמו של טיילר מתהפך עליו. הוא מתבשר על ידי רופא שעליו לעבור ניתוח שלמעשה ימנע ממנו להתחרות בעתיד בענף הספורט האהוב עליו. חברתו של טיילר מבשרת לו שהיא בהיריון לא מתוכנן וכעת ניצת ביניהם ויכוח האם לבצע הפלה. לאחר מריבה היא עוזבת אותו. החלק הזה מסתיים בטרגדיה גדולה. החלק השני נושא אופי איטי יותר עם דגש פילוסופי והוא לא פחות מרשים ומעניין. כאן המשפחה מנסה לאסוף את השברים. במרכז עומדת האחות שמכירה בחור והם מתאהבים. כל זה קורה על רקע ההתרחקות בין שני הוריה שמתקשים בזוגיות בעקבות מה שקרה. בסופו של דבר, כעסים ושנאות לא מובילים למקומות טובים. אדם צריך לדעת למחול וגם לעשות חשבון נפש עם עצמו היכן הוא טעה. דבר נוסף, זה החשיבות של המשפחה והיכולת שלנו לדבר אחד עם השני ולנסות להבין ולהכיל. זה אולי הלקח שמשפחתו של טיילר למדה מהמקרה שלו. השם של הסרט מלמד על כך שבחיינו יש עליות ומורדות, ימים ותקופות של התרוממות רוח לצד זמנים שכוללים משברים וקשיים. מה שחשוב הוא לנסות לקום, להתאושש ולהמשיך הלאה. לסיכום: מלאכת מחשבת, אהבתי כל רגע. ציון 8.5.
  לפני 5 חודשים
Canyon Passage (1946)
מבלבל לדרג את זה, פשוט לא ייאמן, מי שאוהב את המיתוס של המערב הישן, הכוונה, לפני 1889 ועוד לפני כן, "מושלם" זה לא מספיק כדי להסביר לאותו אדם, כמה מושלם יכול להיות דווקא סרט בטכניקולור, יותר טוב מזה, כנראה שלא קיים, ברור לחלוטין ש-"המסך הכסוף" לא היה פועל לטובתו, נדיר ואפתיע גם את עצמי שאני סובר כך אבל נתקלים בזה מתישהו.

כל העשייה היסודית, הבימוי, זה להבדיל מהמון אמריקאיים, הסרט הזה גדול לעומת "רבים וטובים" והקהל משיג יותר חומר ומידע מאשר בהרבה מערבונים שונים, ויזואליות מדהימה, סטים ולוקיישנים מדהימים, ללא ספק, ז'אק טרנר עם אמירה ועושה חיל פה, זה לא אך ורק צילומי נוף וכמה טוב שזה דווקא הוא ולא במאי אמריקאי שלקח עליו את הפרוייקט, המפלים, הנהרות, האגמים, ההרים, העיירות, נוף מהמם, אין עוד מה להוסיף אבל בכל זאת, גם הרבה מלבד זה.

קאסט שחקנים שהייתה לי תחושה לפעמים שזה או שחקנים או משהו שלנוכח כל היופי, שזה טכנית, אולי גדול עליהם אבל על אף הדרישות הללו, עמדו בזה בגבורה, אני לא אומר עכשיו שזה סרט כזה ענק, אבל אם פחות שמים לב לפס קול ויותר לשירים או האלתורים, טיפה יורדים לרזולוציות ולפרטים הקטנים, הביצוע צלח, כל הסצינות עם האינדיאניים ובכלל, זה שם לגמרי.

חובה לחובבי הז'אנר.
  לפני 6 חודשים
חג מולד בטבע (2019)
אם היה צריך לתת ציון רק לפי האיכות, המשחק או העלילה אז הוא היה נמוך. מה שעושה את הסרט נחמד לצפייה זו האווירה והמתיקות שהוא מייצר.נופים יפהפיים, חיות, חג מולד, רומן בין אישה לגבר, התחלה חדשה. קייט היא אישה באמצע החיים. לאחר שבנה המתבגר עזב את הבית ללמוד בקולג', בעלה מספר לה שהוא מעוניין להתגרש. העניין הוא שקייט כבר קנתה כרטיס טיסה זוגי לאפריקה כדי לחגוג ירח דבש שני. כעת בלית ברירה, היא טסה לבדה. שם היא פוגשת את דרק, גבר אמריקני אלמן ומבוגר שחי שם עם המקומיים. קייט שהיא וטרינרית לשעבר, מתחילה להיות מטפלת בחוות פילים ונקשרת לפיל קטן וחמוד, אך גם לדרק. חג המולד המתקרב, זו הזדמנות נהדרת להתנעה מחודשת של חייה. בקיצור, קצר וכיפי למרות כל המגרעות.
  לפני 7 חודשים
סאבלט (2020)
איזה סרט נפלא. כיפי, עמוק וקליל בו זמנית. על המון נושאים ולפעמים מרגיש שהוא טס על אוויר ועל אוטומט. גורם להתאהב בקולנוע הישראלי, להתחבר לישראליות ופשוט להסתכל ולהנות מההווה.

איתן פוקס, בן זוגו של גל אוחובסקי מביים סרט ששני הגיבורים שלו הם גייז, אבל בכל כך הרבה רגעים זה מרגיש שזה לא הנושא המרכזי וזה לא רוצה להיות. יש שם כל כך הרבה אמירות, אשר לעיתים גורמות לגודש דרמטי ותימתי, אבל הסרט הזה הוא פשוט שיר אהבה לכל כך הרבה נושאים, בכל כך מעט זמן וגורם לך להתחבר...שבאמת וואו.

הסרט מדבר על פערים בין גילאים, על פערים בין דוריים ופערים בין תפיסות עולם ולא רק בין גייז לסטרייטים, כי גם בין גייז פנויים למונוגומיים. על הדרך פוקס רומז למדינת ישראל כמה קשה להתפרנס מאומנות בישראל ובגדול מקרב בין שני גברים, במקומות שונים כל כך ומנוגדים כל כך בחייהם, שלכל אחד מהם השני ממלא את החסך הגדול ביותר שלו: יחסי אב ובן. קלאסי, שקוף וכל כך מרגש, עד דמעות.

ניב ניסים במשחק פשוט ומרגש וג'ון בנג'מין היקי בתפקיד נפלא ובין השניים יש כימיה נפלאה שגורמת לסרט לעבוד באופן פנטסטי. הוא מצולם ומבויים באופן כל כך פשוט, לוקח למסע מלא אהבה לארץ ולתל אביב, על כל מגרעותיהם. משקף למי שאינו ישראלי את ישראל דרך שני זוגות עיניים ובאמת מיטיב לתאר את תל אביב במשפט וחצי, מצד התייר. גם מהצד המקומי.

סרט נהדר בפשטותו וכובש, פשוט כובש. באמת שאני לא יודע מה קורה לי עם סרטים ישראליים, שפעם כל כך נראו לי סתמיים. הם נפלאים ועל כך אחד שאני נותן לו צ'אנס, הצ'אקרות נפתחות לעוד כמה והרווח הוא כולו שלי. נסו גם אתם, אין סיכוי שלא תתאהבו.
  לפני 8 חודשים
הבלדה על באסטר סקראגס (2018)
ניסיון מעניין. מקבץ של 6 סיפורים ללא קשר ביניהם. המכנה המשותף היחיד הוא הזמן והמקום, שזה המאה ה-19 ברחבי ארצות הברית. חוץ מזה, לכל סיפור סגנון ואופי משלו ולחלק אין גם שורה תחתונה. יש אפיזודות יותר מעניינות ויש כאלו שפחות. חלקן אלימות והאחרות נושאות אופי דרמתי. מספר שחקנים מוכרים ובכירים שנוטלים חלק הם בהחלט תופסת נחמדה, גם אם לא ניתן לומר שהם אלו שמשדרגים את הסרט. בשורה תחתונה, מוצר לא שיגרתי ומרענן. ציון 7.5.
  לפני 8 חודשים
החתונה של החבר שלי (1997)
בפרפראזה על הביטוי "שומר נפשו ירחק", אז מי שאינו חובב מושבע של קומדיות רומנטיות עדיף לו שידלג. הז'אנר הזה הוא כמו פרלין, יש יותר איכותי ויש פחות, אבל תמיד יהיה מתוק וטעים ברמה כזו או אחרת. אפשר לקרוא לזה אסקפיזם. ג'וליאן ומייקל היו זוג במשך 9 שנים, לא מיסדו את הקשר ביניהם ונפרדו. יום אחד ג'וליאן מקבלת בהפתעה שיחת טלפון ממייקל שבה הוא מבשר לה שהוא מתחתן בעוד 4 ימים והיא כמובן מוזמנת. כעת המטרה שלה היא להפריד בין מייקל למי שמיועדת להיות אישתו, שהיא בת למשפחה עשירה וגם יפה, אך ילדותית ולא העיפרון הכי חד בקלמר. לשם כך ג'וליאן מגייסת את ידידה הגיי ומשתמשת בתרגילים מלוכלכים.היא רוצה את מייקל לעצמה, אבל השאלה היא האם לא איחרה את הרכבת. יש כמה קטעים מוצלחים כמו הזיופים של הכלה העתידית בקריוקי, אבל בסך הכל הסרט בינוני מינוס. ציון 6.5.
  לפני 8 חודשים
הם חיים בלילה (1948)
יש שקראו לזה פילם נואר ויש אשר הגדירו אותו בתור סרט פשע או בכלל רומן בריחה, אבל האמת שהוא פשוט עונה ונכנס בכל הקטגוריות. קצת פחות התחברתי אליו בפרמטר הנוארי ובכלל, בכל הנוגע להתיישנות שלו ולתצוגות המשחק המיושנות, כי ככה זה סרטים ישנים, חלקם לא מצליחים במבחן הזמן, בכל הנוגע לביצוע.

העלילה עצמה קוהרנטית וברורה, כאשר בואי, אסיר צעיר בורח מהכלא אחרי שבילה את תקופת הנערות וההתבגרות שלו שם. הוא פוגש אישה יפיפייה, המסייעת לצוות שחילץ אותו לברוח ומתאהב בה עד מעל לראש ובעוד השניים מתאהבים והוא רק רוצה להמשיך ולהימלט עם קיצ'י היפה, חיי הפשע מושכים אותו חזרה.

זהו סרט הבכורה של ניקולאס ריי ("מרד הנעורים"), בו הוא מדגיש את הקיטוב בחיי צמד הגיבורים שלו, בין חיי היום במסתור, אבל באושר ואפילו קצת עושר לבין חיי הלילה, המלחיצים, אפופי הפשע ומלאי החרדות והחששות.

קאת'י אודונל ופארלי גריינג'ר מובילים את הסרט, אשר כולל את כל האלמנטים המובילים של הז'אנרים המשתלבים בו ועל אף ההצלחה שהוא ייצר עבור הבמאי שלו וגם עבור השחקנים, יש בו משהו מעט מרוחק. באופן אישי אהבתי סרטי עבר עתיקים הרבה יותר מזה...אבל...עניין של טעם אישי. הוא נהדר, עשוי טוב ומעניין. מומלץ בכל אופן, לחובבי הז'אנר(ים) וגם לחובבי קלאסיקות, על אף שזאת לא תהיה קלאסיקה שתיחרט בזכרוני למשך זמן רב.
  לפני 8 חודשים
לפני כולם (2015)
הדבר הבולט כאן היא האווירה והמוסיקה שהיא חלק בלתי נפרד ממנה. בתור חובב ג'אז נהניתי מהצלילים. לגבי הסרט עצמו, התחושה היא שהיוצרים רצו להביא את עיקרון האלתור ממוסיקת הג'ז גם לסרט. אלתור זה דבר נהדר כל עוד עושים אותו בצורה טובה. כאן זה נעשה באופן בינוני וסביר ולא יותר מזה. בסך הכל הסיפור זורם. במרכז העלילה נמצא מיילס דיוויס, שהיה אחד מהמוזיקאים הבולטים של הג'אז במאה הקודמת. אנו נחשפים אליו במחצית השנייה של שנות ה-70, כאשר נעלם מהתודעה והפסיק להופיע. עיתונאי שבא לראיין אותו יוצא איתו למסע פרוע בעקבות קלטת שנגנבה ממנו מאולפן הקלטות שרצה להוציא אלבום של מיילס. תוך כדי אנו מתוודעים לאישיותו המורכבת של מיילס, כולל בעיות השתייה שלו והסמים אליהם התמכר ולאלימות שהיתה חלק בלתי נפרד ממנו. בפלאשבקים לעבר, אנו גם מקבלים הצצה למערכת היחסים שלו עם אישתו הרקדנית.נושא הגזענות גם מקבל כאן ביטוי. ציון 6.5.
  לפני 10 חודשים
מגנוליות מפלדה (1989)
יש כאן איזו קריצה שאני אהבתי. מיועד לבעלי סבלנות ולאלו שיודעים ליהנות מדיאלוגים שנונים ומשחק משובח. מדובר בסרט שהתחושה היא שבנוי משני סרטים שונים. ההתחלה היא סתמית אבל בערך באמצע מתרחש אירוע שמשנה את מהלך העניינים. סיפור שמתרחש בעיירה קטנה בלואיזיאנה ומתמקד ב 6 נשים שנפגשות בסלון היופי. חוץ מבעלת המכון, אנו פוגשים מתלמדת צעירה ותמהונית שבאה לעבוד שם. בנוסף, שתי נשים קשישות שנהנות לריב ולעקוץ אחת את השנייה, האחת היא נרגנת תמידית וחמורת סבר והשנייה היא מלכת הציניות. אבל שתי הדמויות המרכזיות, הן שלבי הצעירה שהיא גם חולת סוכרת שעומדת להתחתן ואימה. לאחר החתונה ולמרות אזהרות הרופאים, שלבי מודיעה לאימה שהיא נכנסה להריון, דבר שיכול לסכן את חייה. הדבר יוצר מתח ביניהם ולאחר הלידה מצבה של שלבי מתחיל להתדרדר, עד כדי כך שהיא נזקקת להשתלת כליה שאותה אימה תורמת לה. למרות הסוף הטראגי, הסיום נעשה עם חיוך גדול ולכך כיוונתי בתחילת דבריי. אי אפשר גם לא לציין את הגרעפס הנהדר של אוויזר, שהיא אחת הנשים הדומיננטיות בעלילה. חוץ מזה יש עוד קטעים מצחיקים. לסיכום: לא יצירה לפנתיאון אבל בהחלט כזו שיש בה ארומה לא שיגרתית שאני התחברתי אליה. ציון 7.5.
  לפני 10 חודשים
אהבה מובטחת (2020)
הנושא הוא העיקר. קומדיה רומנטית צריכה להיות לכל הפחות סבירה, כי מי מאיתנו לא רוצה לאהוב ולהיות נאהב?אסקפיזם במלוא מובן המילה. צריך כישרון כדי לקלקל וכאן זה נעשה עם חן ובטוב טעם. רק לא להתבלבל, ממש לא מדובר על פאר היצירה. כל מי שנרשם לאתרי היכרויות ויצא לדייטים יוכל להתחבר. סוזן היא עורכת דין שמייצגת מיעוטי יכולת ולא גובה מהם תשלום. המצב הכלכלי שלה הוא בהתאם ורכב הענתיקה שאיתו היא נוסעת לצליליה של הזמרת טיפאני משנות ה-80, מסמל את זה הכי טוב. כשבחור צעיר ומקסים בשם ניק נכנס למשרדה יום אחד ורושם עבורה שיק, הכל משתנה. הוא מבקש ממנה לתבוע את אתר ההכרויות אליו נרשם בטענה להונאה, מאחר והבטיחו לחברים למצוא אהבה. ניק יצא ליותר מ 900 דייטים ועדיין לא התאהב. כעת סוזן כחלק מההכנה שלה לתביעה, נרשמת בעצמה לאתר ההיכרויות ומתחילה לצאת לדייטים. סוזן וניק מגלים שאהבה של שניהם נמצאת ממש קרוב. הבעיה היא שההתאהבות שלהם זו בזה יכולה לסכן את התביעה ואת סכום הפיצויים שלצידה. השאלה היא מה יגבר על מה.הלקח הוא שאי אפשר להבטיח אהבה. אתה יכול להתרסק אבל גם יכול לנסוק מעלה מעלה.צריך לקחת סיכונים. תובנה שאנו מכירים אותה.סרט חביב של פחות משעה וחצי. ציון 6.5.
  לפני 10 חודשים
שיר אשיר בגשם (1952)
מפס הייצור שלא קיים יותר. מקסים, מרהיב ומצחיק גם אחרי קרוב ל 70 שנה אחרי צאתו לאקרנים למרות הסגנון המיושן. קטעי השירה והריקוד מהפנטים וג'ין קלי הוא הכוכב שעושה את הסרט. שיר הנושא והריקוד שלו בגשם תוך כדי השירה נכנסו לפנתיאון. הקול המצחיק של לינה לאמונט זו עוד הברקה שהיא חלק בלתי נפרד מהאירוע.הרקע הוא המעבר מהסרטים האילמים לסרטים המדברים בהוליווד של סוף שנות ה-20. הכוכבים הישנים צריכים להסתגל לשינוי ולקשיים הכרוכים בכך. הסרט החדש המדבר שבו הם משתתפים, צפוי לצאת לבתי הקולנוע והוא הולך להיות פלופ גדול בגלל בעיות טכניות. הפיתרון הוא להסב את הסרט למיוזיקל כאשר שירתה של הכוכבת הראשית הלא מוכשרת יבוצע על ידי מישהי אחרת. הבלוף הזה יתגלה בסוף. אולי יש כאן ביקורת על הוליווד של אותם ימים, על כך שלא בהכרח הכישרון מקבל ביטוי בבואם ללהק. זה דיון להיסטוריונים של הקולנוע ולא נתעכב על כך. לסיכום: סוכריה מתוקה מפעם.
  לפני 10 חודשים
קלולס (1995)
הסתקרנתי לראות על מה המהומה גם שנים רבות אחרי צאת הסרט לאקרנים. מודה שלא מצליח להבין. אפשר להתווכח אם היה פורץ דרך בזמנו ולכן מרבים להזכיר ולהיזכר בו, אבל כשעושים זום אאוט, הוא לא מרשים במיוחד. הדבר היחיד שבולט זה היופי שבנעורים ובלהיות צעיר. סיפורה של שר בת ה-16, נערה עשירה ומפונקת מבבוורלי הילס, בת לעו"ד מן הצמרת. היא מאמינה שיכולה לסובב את כל העולם על קצה האצבע הקטנה שלה באמצעות מניפולציות כאלו ואחרות.חוץ זה היא אוהבת להתלבש יפה ומיוחד. יחד עם חברתה הטובה, שר לוקחת חסות על נערה חדשה שמגיעה לבית הספר ועושה לה Make over חזותי והתנהגותי.כשאותה נערה עומדת להיות בת הזוג של הבחור בו היא מאוהבת, אז זה כבר יותר מידי מבחינת שר. לפני ואחרי "קלולס" נעשו סרטים וסדרות שעסקו בבני נוער ובעולם המעסיק אותם, לפני שהם נהפכים לאנשים מבוגרים שצריכים להתמודד עם אתגרים של קריירה מקצועית, עבודה ופרנסה, נישואין ומשפחה וכו'. ציון 6.5.
  לפני 12 חודשים
2046 (2004)
נואר וארוטיקה זה אולי תמיד מפתה, אבל, זה קצת יותר מתוחכם או מתחכם, מדב"י וחתרני, אפשר להגיד שלאורך כל הסרט לפחות כל מה שאתה רואה, יכול להיראות מושלם, עיצוב ויזואלי, סינמטוגרפיה, שהנוכחות שלה, דקוריישן, והאסתטיקה שלה, מרשימה יותר לנוכח הקאסט, שגם, אי אפשר להגיד רע, בטח לא למי שרואה כמעט רק קולנוע אמריקאי.

עם כל זה שאין איבוד פרופורציות טוטאלי האיזון קיים ייאמר לזכות הפקה מוצלחת, טענתי בעבר ואני לא היחיד, שיש בוונג קטע של סגנון שדי משותף לו ולאלן רנה, נפוח ומתפזר עד אין קץ הארדקור בקטע רומנטי ומכביד (במיוחד בסרטו "מצב רוח לאהבה"), אבל הויזואליות היא בהחלט הרבה מעל מעל הממוצע, פס קול לא נופל מהרמה הזו, מומלץ גם כ-'פוסט מודרניסטי'.

לחובבי הז'אנר - יותר מומלץ.
  לפני שנה
יוון סיפור אהבה (2012)
מי שראה את הסרט "דלתות מסתובבות" ואהב, יאהב גם את זה. אותו קונספט בדיוק. בעייני הסרט מקסים למרות שלא זכה לציונים גבוהים במיוחד.אני לא נוהג להתייחס לביקורות אבל לטעמי מדובר ביצירה שאומנם אינה מושלמת אבל היא קצת אנדרייטד. מתחיל עם סצינות שניראות לא קשורות אבל בסוף הכל מתחבר. עלילה שמתפצלת לשניים בעקבות פעולה אחת. דימיטרי הוא מה שנקרא "הרווק הניצחי", שחי בשכונת פלאקה באתונה למרגלות האקרופוליס. הוא במאי פרסומות וסרטים תיעודיים שחי לבדו ללא מחוייבות וללא אחריות לבת זוג וילדים וטוב לו עם זה. בערב אחד הוא צריך לקבל החלטה אם לצאת עם הכלבה שלו לטיול. מכאן הסיפור מתחלק לשני חלקים שרצים במקביל. בראשון, הוא יוצא איתה והיא נדרסת על ידי כריסטינה.בחורה צעירה ותוססת, אדריכלית במקצועה. למרות שהכלבה נפגעת חייה ניצלו בזכות הוטרינר שמזהה אצלה גידול סרטני. האירוע שהפגיש ביניהם, גורם לדימיטרי וכריסטינה להתאהב.נולדת להם ילדה, אבל שניהם צריכים להתמודד עם המשבר הכלכלי שפוקד את יוון ובעיית האבטלה של שניהם. מה שעוד מעיב על מערכת היחסים שלהם זה בגידותיו של דימיטרי עם אישה נשואה. בסיפור השני שמוצג, דימיטרי נשאר בביתו עם הכלבה. הוא מותקף על ידי חבורת פושעים שחודרים לביתו במטרה לשדוד והוא נפצע תוך כדי. חוץ מזה הוא מטפל באימו הדמנטית ומכיר את אותה אישה נשואה מהעלילה המקבילה ומנהל איתה רומן.המעגל נסגר בסוף. המסר הוא שיש דבר כזה שנקרא גורל. מה שצריך לקרות יקרה בדרך כזו או אחרת, ולא משנה מה נעשה. דבר שלעולם לא נדע אם הוא נכון או לא.השירים היפים שתמיד נאהב מ The Great American Songbook מתנגנים להם במהלך הסרט ויש להם את התרומה שלהם. באופן אישי, הצפייה עוררה את הגעגועים שלי לעיר אתונה,, לאווירה ולאוכל.
  לפני שנה
המקור (2014)
סרט מיוחד ומרגש, עלילה עמוקה ומהפנטת שפשוט ריתקה אותי לכיסא, משחק מצויין ופסקול מתאים.
הסוף של הסרט היה פנטסטי.
מומלץ מאוד לראות תסרט הייחודי הזה.
  לפני שנה
השמיים יכולים לחכות (1943)
קלאסיקה עתירת חן, חדה, מושחזת וסאטירית מבית היוצר של ארנסט לוביץ'. כאשר הנרי ואן קליב עולה השמיימה, הוא מתנחל בלובי המפואר לשערי הגיהנום ומנסה להסביר למר שטן למה הוא, הוא ולא אחר, ראוי להיצלות על אש קטנה במשכנו הצנוע.

הוא פורש את סיפור חייו ואת תעלוליו, בתור תינוק, ילד ונער צעיר ומשם מפליג לבגרותו ונישואיו הפחות שיגרתיים עם מרת'ה, צעירה שכבשה אותו מהרגע הראשון. הקומדיה הקלילה והעשויה היטב הזו היא אחת הסיבות למה קלאסיקות נהפכות לעל זמניות ועל אף הבדלי התקופה, הצילום והמשחק, הסרט שצולם בטכניקולור, עומד במבחן הזמן ופשוט שובה, בקונספט ובביצוע הנפלא שלו.

מצאתי את עצמי שבוי אחר העלילה, מוקסם מהדמויות ומהאינטראקציות בינן לבין עצמן. הנאיביות מהווה קו מנחה לעלילת הסרט ומעל כל הדמויות הנאיביות מתעלה גיבור העלילה - הנרי ואן קליב, אשר מצליח להקסים, על אף היותו גבר עם אמינות נמוכה מאוד.

קסם קולנועי, שפשוט אי אפשר ולא כדאי לפספס.
  לפני שנה
סרטים בקולנוע
אמה, הזאב והאריה הגדול, אפריקה, הורסת בלי חשבון, החיים המחשמלים של לואי וויין, משחקת באש, שדה פרג, איפה אנה פרנק, דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף, האיש שלא היה, קולות רקע, קיארה, גלגל המזלות, השורד, משחק המלכים, נקמה ללא מעצורים, סאמרלנד, שרלוט, הכול בכל מקום בבת אחת, מלך הצפון, משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק, איינבו ושומרי הג'ונגל, האמיצות, חיות הפלא: הסודות של דמבלדור, שלוש קומות, אבו עומאר, אבן המים הקסומה, אימהות מקבילות, איקס, אמבולנס, הבריחה מפרטוריה, הסיפור שלנו, לב של אש, סוניק 2 הסרט, שאיפה לחיים, הטוב עוד לפנינו, מורביוס, סיראנו, אל תחכי לי, בחורה נחמדה שכמוך, הועידה, הנהגת של מר יוסוקה, העיר האבודה, נשים מתות מהלכות, עם חברים כאלה..., מים עמוקים, 100% זאב, אלה בלה בינגו, ארבעה ימים טובים, ויהי בוקר, חוזה מסוכן
בקרוב בקולנוע
ראמבל, כלב מי שמנגן 2, שעת נקמה, מערבולת, רדופה, אייפל, בת המלך, גברת האריס נוסעת לפריז, אחוזת דאונטון: עידן חדש, אהבה בשחקים: מאווריק, קדימה, קדימה, יום האם, התחרות הרשמית, הבורגרים של בוב - הסרט, ליגת סופר-פטס, עולם היורה: עולם חדש, סופרנובה, טווח אפס, האדם הגרוע בעולם, משני צידי החוק, שיעורים בפרסית, שנות-אור, פינגווין בלום, בוטיק פריז, בלאק-פון, אלביס, הכל עבר בשלום, הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח, תור: אהבה ורעם, שירת סרטני הנהר, רכבת הקליע, Nope, אדם השחור, חיה, Salem's Lot, כרטיס לגן עדן, אל תדאגי יקירתי, החתול של שרק: משאלה אחת ודי, ספיידרמן: ממד העכביש 2, האלווין סוף, הפלאש, משחק הניצודים, אווטאר: דרכם של המים, אקוומן 2 הממלכה האבודה, מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם, ג'ון וויק: פרק 4, שומרי הגלקסיה: חלק 3, רובוטריקים: עליית החיות, משימה בלתי אפשרית 7

TOP 500
סטטיסטיקות
28,912 סרטים, 3,035 סדרות, 7,171 עונות, 121,449 פרקים, 400,833 אישים, 593,311 משתמשים, 267,332 הודעות, 29,039 ביקורות, 99,912 תמונות, 7,218 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2022