סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
חדש בקולנוע
עיון בביקורותתוצאות 1 - 20 מתוך 1,000
נוסף לאחרונה
מילת חיפוש
דירוג
שנת יציאה:
  עד  
המנסרים מטקסס (2022)
עוד אחד מהסדרה הבלתי נגמרת של הסרטים הקשורים למנסרים מטקסס, העלילה לא באמת חשובה, אבל היא כמובן מכילה חבורה של אנשים שיהוו קורבן ל"פני עור", הם יצליחו לעצבן אותו איכשהו ולהעיר אותו ממקום מרבצו והוא כמובן יפנק אותם בכל מה שיש לו להציע.
בסך הכל עוד סרט בינוני שחובבי הז'אנר יראו ויסמנו עוד V.

5.5/10
  לפני חודשיים
מפה לא יוצאים (2021)
כמו שכתב פה קודמי, לא מתעלה על סרטים אחרים בז'אנר, לדעתי הוא קצת מזכיר את Last Night At The Soho רק פחות מושקע ועם זאת..עדיין לחובבי סרטי האימה זה בהחלט סרט מומלץ רק בגלל שהוא כן מצליח להלחיץ וכן מצליח לרתק.
6.5/10.
  לפני חודשיים
מפה לא יוצאים (2021)
לא מתעלה מעבר לרמה הממוצעת הקיים בז'אנר. מהגרת היספנית לא חוקית בארצות הברית שוכרת חדר באכסניה ישנה ומוזנחת, שאותה מנהל גבר חמור סבר ושאחיו המוזר והמפחיד הוא גם דייר במקום. האכסניה שמיועדת לנשים בלבד, מסתירה סודות אפלים שאותם היא תגלה בקרוב. מיועד לחובבי סרטי מושבעים, כי לכל היתר מדובר על בזבוז זמן.
  לפני חודשיים
צעקה (2022)
ראיתי את הסרט הזה בשלוש פעימות, כי מה לעשות? החיים...חייב להדגיש ולחזור כמה ששלושת הפעימות הללו הותירו בי מתח הולך ונבנה כמו בצפייה בסדרת טלוויזיה שהפרק מסתיים עם ציפייה מוגברת לפרק הבא. לא כזה ציפיתי לפרק המחודש ולא באמת זוכר את סרטי "צעקה" לדורותיהם, כמו שאני זוכר את "מת לצעוק" האייקוני (שהוליד לי אהבה לאחים וויינס וממש לאחרונה ראיתי סטנד אפ לא רע עם מרלון, בנטפליקס).

הצפייה בסרט הנוכחי הייתה רחוקה מלאכזב, כמו שחשבתי שהיא עומדת ליצור אצלי. הייתי מושקע בסרט, במתח שנוצר בו ובניסיונות הניחוש בנוגע לזהות הרוצח. להפתעתי ולגנותו של הסרט, צדקתי בניחוש, באופן מסוים, כי אפשר לראות את זה מגיע מקילומטרים ולא יודע איך להסביר את זה. אולי יותר מדי סרטים הפכו את העניין לתחושה שהתגנבה לי אל הקרביים הלא מבותרות שלי, על מנת לומר לעצמי שזה האיש, אשר עוטה את מסיכת גוסטפייס. מעבר לכך, מעבר לעניין בנוגע לזהות הרוצח והמתח שנבנה, הסרט התנהל היטב, בלי הפתעות, כאמור, אבל עם המון עניין.

אחרי שסיימתי אתו, חשבתי עליו וגם לקראת סופו, הבנתי שאני פחות אוהב את מה שראיתי בלא מעט מקומות. הוא מצד אחד לא שומר על הומור כמו בסרטים של ווס קרייבן המנוח, שקיבל שם קצת הומאז'ים והקדשות, שעבורי מעולם לא היה מצרך נדרש בסרטי אימה סלאשריים. מצד שני, הוא מגחיך את עצמו בכל נושא המוטיבציה של הרוצח ומגיע למחוזות שמערבבים בין פארודיה על עצמו ובין הומאז'ים ומודעות עצמית שהיא בשיאה.

יש איזו תנועת ריקוול ומטא בהוליווד של השנים האחרונות. סרטים ישנים שמגיעים לחבר בין דור העבר, שגדל עליהם ולהעביר את הלפיד, ביחד עמם, אל הדור הצעיר. הן בכל הנוגע לשחקנים, לעלילה וכמובן הכי חשוב לצופים - ריקוול. מטא, לפי מה שאני מצליח להבין, מדבר על כל עניין המודעות העצמית של הסרט לעצמו ולעצם קיומו, אבל במטריקס החדש זה לא עבד, כאן זה גם מרגיש מאולץ, כפוי ודי מביך. נראה שהוליווד לעיתים לא מאמינה שהיא צריכה לייצר תכנים חדשים בכל מיני ז'אנרים ותתי ז'אנרים ולכן היא נסמכת על ישן וחוטים שקושרים אותו לחדש, כדי לייצר המשכיות אפילו אחרי עשורים של חוסר רלוונטיות.

התחלתי עם הנאה, המשכתי מסוקרן וסיימתי עם טעם חמוץ, כמעט מקולקל. החוויה נותרה, העניין נשאר, האימה לא קיימת. ההומור הומר בהערצה עצמית, גרוטסקית ולעיתים מגוחכת ומביכה. אולי יש לו טיפה יותר זכות קיום מהניסיון הקלוש של האחות וואשאבסקי להגחיך את עצמה, בגלל טיב הז'אנר (אימה על מצע קומי-סרקסטי-פארודי כמעט), אבל איכשהו אני מרגיש שאף אחד לא היה מת מעצב או צער אם היה מפספס או לא רואה את זה.

באמת שמעריצים בלבד אולי יהיו קהל יעד נלהב, חובבי אימה כבר יעריכו פחות ואין מה לדבר על קהל נרחב, כי זה מתחיל להיות כמעט נישתי.
  לפני 3 חודשים
כלואה (2022)
האמת שממש לא ידעתי מה לצפות מהסרט הזה, מעבר לזה שהוא קיבל אחלה של ציון. לא מכיר את הקאסט ולא את הבמאי, אבל אחלה פוסטר ואחלה ציון ויאללה...צללתי פנימה.

הסרט מתחיל עם ילדה קטנה שמביאה תפוח רקוב לאמא שלה, לאכול והן מתכוננות למעבר דירה, מהבית המט לנפול, בו הן גרות ביחד עם התינוק הקטן. מפה לשם, אביהם של הילדים והחבר לשעבר של האישה מגיע והוא מסטול ועם חבר שמשפיע לרעה והוא עומד לנעול את האקסית שלו ואם ילדיו במזווה, קצת לפני שהיא מתכננת לצאת והסרט מתחיל.

לא הרבה קורה, בדיוק כמו שקורה בלא מעט סרטים בהם יש גיבור או גיבורה שמתמודדים עם חלל סגור ולבפנים נכנס הטוויסט שהגברת צריכה לתפעל את בתה הקטנה, על מנת שתאכל ותטפל באחיה התינוק וכמובן שלקלחת ייכנס גורם נוסף, שיסכן את עצם קיומה של המשפחה, במצב הלא שגרתי הזה.

די. ג'יי קארוסו, שביים בעיקר סרטים נחותים למדי ואת "דיסטרביה" הזכור לי לטובה, מצליח לנהל סרט שלם כאשר המפקדה שלו היא המזווה הסגור והחשוך. חלל קטן, במסגרתו הגיבורה צריכה לגלות את עצמה בתור שורדת ובתור מתפעלת. בלא מעט רגעים זה מרגיש שהסרט מתקשה להמריא, אבל לסופו הוא יגיע במלוא העוצמה והכוח ואפילו ייראה כמעט סביר, בכל הנוגע להיגיון העלילתי שלו.

אין כאן יותר מדי, מעבר למותחן אפקטיבי עם נגיעות של אימה. אבל כל מה שקארוסו מייצר שווה פרוטה ואף יותר, כיוון שהוא פשוט מצליח להחזיק מעמד במשך השעה ועשרים וחמש הדקות שהוא מקצה לעצמו. מותחן טוב, שמחזיק עד הרגע האחרון ומתגבר על לא מעט דקות מתות, שמרגישות ומורגשות היטב בכל אלמנט אימה ומתח שזורק הבמאי על הצופים.

בסך הכל הפתעה נעימה וסרט נהדר, שהעביר לי את הזמן היטב ונתן לי תמורה לציפייה, עקב הציון הטוב שהוא קיבל. לחובבי הז'אנר - מומלץ מאוד. גראפי היכן שצריך, אלים ולא מתפשר ועשוי היטב.
  לפני 3 חודשים
טיטאן (2021)
רציתי לכתוב שאין לי מושג מה דה פאק ראיתי כאן עכשיו, אבל האמת...אחרי עיכול מסוים, הבנתי. מדובר בסרט שהגיע לזעזע ולתפוס את כל המבקרים הפלצנים עם שאיפת האדים של הנפיחות של עצמם. נראה כאילו ז׳וליה דוקורנו מסתלבטת על כולנו כאן. היא פמפמה לכל העולם ולפסטיבל קאן שיש לה כאן איך לזעזע ובהחלט היא יודעת את העבודה, בסרט אימת גוף, שמקדש כל רגע ורגע בשביל לטמטם לצופים את השכל. יש כאן כל כך הרבה רגעים שנועדו מראש לזעזע את הקהל, שזה כבר נראה מאולץ, מאולץ מדי.

אם תשימו את כל הדרעק הזה מסביב, כנראה שתגיעו ללב ליבו של הסרט שהוא ממש בסדר ומספר בסך הכל על בחורה סדוקה שלא אהבו אותה מספיק בחיים. בערך דומה לזה שגילמה קייט בקינסייל ב"מחשמלת" המיותר שלה, רק שכאן (וגם קאן) זה עובד קצת יותר טוב. יש כאן מסע לגילוי עצמי ולהתבגרות. ז׳וליה דוקורנו מתעקשת להעביר את הדמות שלה מעין ויה דולורוזה, על מנת שהיא תקבל את עצמה המחודשת וזה כולל את הרשימה הבלתי אפשרית: תאונה, מין עם מכונית, היריון ומעין שינוי מיני ומי שמחפש היגיון מינימלי, שיילך לחפש משהו אחר.

בליבתו של הסרט יש סיפור אהבה כמעט משולש, שבעיקר נובע מהמחסור של הדמות המרכזית באהבה. היא לא יודעת איך לאהוב ולא ידעה איך זה להיות נאהבת וזה שרט אותה ואולי גם את הבמאית שלה, שבסופו של דבר מתרגמת את כל הפעולה הפשוטה להצגה הזו לכדי יצירה שחורטת על כל צופה וצופה עמוק, כאשר הביצוע היה יכול להיות פשוט יותר.

אגת'ה רוסל, הכוכבת הראשית נראית מעמיקה, אבל בגדול כמעט ולא משנה את הבעת פניה - מעין ריאן גוסלניג נשית. אם אתם אוהבים את הז'אנר של האיש, תאהבו אותה גם כן. ז׳וליה דוקורנו מציגה סרט חי כל כך, עם צבעים חמים ועמוקים, עם גיבורים שהם בעיקר פגומים עד לכאב ועם המון המון טירוף תסריטאי שמאז "צמיג" ו"עור צבי" של קוונטין דופייה לא נראה לאחרונה.

אני לא יודע אם הוא היה ראוי לזכות בפרס דקל הזהב, אני לא יודע אם הוא היה ראוי לריור המבקרים או להקאות ואיבוד הכרה בבתי הקולנוע, עת הופעת הבכורה שלו, אבל הוא סרט מוזר, מלא דימיון וכישרון ונועד לזעזע בכדי לזעזע ולמשוך תשומת לב ומסתבר שדוקורנו ידעה בדיוק מה היא עושה, כיוון שתשומת הלב נמשכה. הוא עשוי נפלא ורואים שיש כישרון, אבל האומנות הגדולה לא פחות של דוקורנו היא אומנות הפיתוי ומשיכת המיקוד של מי שצריך. הצליח לה.

6.5 עם נטייה לעגל לשבע. לא יצירת אומנות חד פעמית או אחד מסרטי השנה, אבל מאחורי כל המטאפורות והסימבוליזם האומנותי-גורי-גראפי, מסתתר יופי של סרט והמון כישרון בימוי.

לנרמל, לנרמל....
  לפני 3 חודשים
ויואריום (2019)
ברור שיש בו ביקורת נוקבת, אך לא ממש ברור על מה ולמרות שאייזנברג ופוטס מצליחים להחזיק את הסרט ברמה גבוהה עם משחק איכותי ולמרות שההתחלה של הסרט מבטיחה, באיזשהו שלב נראה שהכל מתפספס, הסיפור, הפואנטה שלו, המשחק וגם השעתיים שבזבזנו בשביל לראות משהו עם פואנטה לא כל כך ברורה.
בתור סרט הוא מעניין אבל הוא משאיר חור יותר מידי גדול בשביל שנהנה ממנו או שניתן לו ציון גבוה.

5.5/10
  לפני 3 חודשים
בית הסיוטים (2020)
סרט אימה עם רעיון טוב וביצוע טוב לפרקים, בסך הכל מצליח להחזיק את הצופה בעניין ברוב חלקי הסרט ומצד שני לא מרגיש כמו סרט שנזכור אותו עוד שנה מהצפייה, בסך הכל עוד אחד לאוסף סרטי האימה.

6/10
  לפני 3 חודשים
האיש הריק (2020)
פחות סרט אימה, הרבה יותר מותחן ומיסתורין, אבל סרט שמצליח לרתק ולהדביק את הצופה לכיסא ללא יותר מידי פזילות לכיוון הטלפון הנייד וזה אומר הרבה בתקופה הזאת.
הטוויסט בעלילה לטעמי די צפוי, אבל למרות זאת זה לא פוגם הרבה בסרט.
7/10.
  לפני 3 חודשים
האיש הריק (2020)
וואו...איזה מיינדפאק מטורף. זה סרט שמתגלגל מהמלצות של מבקרים וקהל חובבי סרטי אימה, כי אחרת אין מצב שהייתי שומע עליו או צופה בו. לא כולם אהבו, לא כולם התחברו ואפשר להבין באמת את כל הדעות. אני חושב שהוא הולך לקבל מעמד של סרט קאלט, בערך כמו מה שהוא מציג בתוכן שלו.

קשה לתאר אותו, כפי שקשה לגיבור הראשי לקבל את הקונספט של האנשים המוזרים שאחריהם הוא מנסה להתחקות. הסיפור מסביב לסרט הוא לא פחות מעניין מהסרט עצמו ועל זה כמעט מדברים בכל אחת ואחת מהביקורות ששמעתי או קראתי עליו.

דיוויד פריור, הבמאי של הסרט ואדם שעבד צמוד עם דיוויד פינצ'ר האגד, קיבל הזדמנות חד פעמית כמעט, להגשים את החזון שלו בסרט אימה מבוסס קומיקס מלפני עשור או קצת יותר. הוא לקח את ההזדמנות בשתי ידיים והתחיל לעבוד על סרט אימה באורך שעובר את השעתיים.

אבל אז הגיעו דיסני וקנו את פוקס, שנתנו את הצ'אנס לפריור. ואז הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים עוד קצת (כמה שהיא שינתה את המאזן בעולם הקולנוע, הבלאדי קורונה הזו) ובסופו של דבר הסרט יצא להפצות מצומצמות והיישר את שירותי הסטרימינג, כאשר אף אחד כבר לא מאמין בחזון ורק רוצים לשחרר את הסרט, עתיר התקציב באופן מפתיע הזה.

מעבר לכך שמדובר בסיפור מסגרת די רגיל ולינארי, אם אפשר לומר ככה על סרט אימה, מסוגו של "הצלצול" שמצלצל לי מוכר, הצלילה פנימה והמעטפת לסיפור עצמו מעבירים עור ברווז. יש משהו שמאוד שובה בבימוי של פריור. הוא שואב לסרט, הוא משקיע במעברים, הוא משקיע בוויזואליות וביצירת האווירה, כמו שלא נראה זמן רב בסרטי אימה.

נכון, הוא קצת מפוזר בכל מיני מקומות וקצת חסר יחודיות במקומות אחרים והסיפור, המוטיבציות והסאבטקסטים הכלליים לא תמיד מתיישבים היטב או מובנים עד הסוף, אבל מדובר באחד מסרטי האימה המיוחדים והמטרידים שנראו בשנים האחרונות מבלי להיכנס לספויילרים וגם מבלי שהבמאי ילביש ג'אמפ סקיירז זולים בכל מיני מקומות...

הוא גורם לחשוב, להירתע, להגיב...פשוט להגיב לסרט כפי שדמויות בסרט מגיבות לדמויות אחרות. ברקיעות. בצעדים. באימה....אהבתי מאוד ומדובר באחד מסרטי האימה הטובים שראיתי ונשאבתי אליהם בשנים האחרונות ומודה...הייתה ירידה בספירה של אלו. ירידה דרסטית, אבל כאשר אני שומע או מקבל המלצה, אני מעבר הלאה....

חובבי האימה שביניכם כנראה כבר מכירים או הכירו ואם לא...הגיע הזמן.
  לפני 4 חודשים
הטיול (2021)
סרט אימה קומי לא רע בכלל, בדרך כלל השילוב של הקומדיה והאימה יוצרים סרטים בינוניים מינוס ומטה, הסרט הזה מצליח לעניין, להפחיד קצת ובעיקר להיות מהנה.
7/10
  לפני 5 חודשים
אתמול בלילה בסוהו (2021)
הסרט המשעמם של ה-5 שנים אחרונות לפחות.

אני כל כך מאוכזב מאחר והבמאי של הסרט עומד מאחורי טרילוגית הקורנטו האדירה.

לצערי הסרט לא מצליח להתרומם בכלל, מקסימום מתחיל צימוק ונגמר צנון חח.

הדבר הכי מעניין בסרט הזה הוא המוזיקה טובה של שנות ה-60 וקצת ריקודים, אין שם לא אימה ולא מתח.
  לפני 6 חודשים
אתמול בלילה בסוהו (2021)
רעיון מוכר וידוע של טשטוש זהויות וקומפלקס עלילתי, בעיניי זה סרט חצי טוב וחצי מאכזב עם פגם ביצועי, מה שנגרם מההפקות הללו.

הלוקיישן הלונדוני, העשייה ממש טובה גם כן, סינמטוגרפיה שמרימה לו עוד אבל, כמו שנאמר לפניי, אני רואה יותר דקות יתר שהיה חייב לחתוך בעריכה וגם המשחק של חלק מהקאסט ולכן, כל אחד והטעם שלו.

לגבי המוזיקה, גם יש צד יפה אבל חבל שישנם התערבויות בהפקה שלפעמים נכנסת פוליטיקה וזה לדעתי גלש גם לצילומים כאן. חוץ מזה, שווה לראות.

ציון סופי: 5 וחצי מתוך 10.
  לפני 6 חודשים
אתמול בלילה בסוהו (2021)
סרט מיוחד מאוד, לוקח מספר ז'אנרים ומצליח לשלב אותם בצורה יפה ומעניינת, בסרט יש לא מעט שחקנים טובים, ליתר דיוק בעיקר שחקניות טובות (תומאסין מקנזי, אניה טיילור ג'וי ודיאנה ריג) ובקיצור מלבד איזה 15 דקות שאפשר לקצר בסרט הוא בהחלט מומלץ, הוא קצת מיוחד וכנראה לא יקלע לטעם של כולם, אבל הוא מהנה ושונה ממה שאנחנו רגילים לראות בדרך כלל שזה עוד פלוס לסרט ולבמאי הנהדר אדגר רייט.

7.5/10
  לפני 6 חודשים
The Dare (2019)
סרט שמתחיל עם פוטנציאל נחמד לכיוון מחוזות "המסור" אבל ככל שעובר הזמן, כמו בשעון חול, הגרגירים יורדים וכך גם הציון.
את הטוויסט עוד אפשר לקבל בסלחנות (למרות שהוא די טיפשי), אבל מה שקורה לאחר מכן מרגיש כמו בזבוז זמן לא מוצלח של התסריטאים/במאי.
ז'אנר האימה לא מלא בסרטים ממש טובים, אבל כן מלא בסרטים יותר איכותיים מזה.
  לפני 7 חודשים
לא לנשום 2 (2021)
לא באמת ציפיתי שסרט ההמשך ללהיט של לפני חמש שנים ישתווה לו ברמתו ואכן הסרט הנוכחי לא עומד ראש בראש עם קודמו, אבל עומד בזכות עצמו, איכשהו, בתור סרט אימה אלים ומדמם שלא כותב שום דבר חדש בז'אנר. הפעם הטורף הופך לנטרף ושוב חוזר לטרוף, כפי שמצופה ממנו.

יש כאן ניסיון לסיפור גאולה וכפרה של האנטגוניסט של הסרט הראשון, כי בינינו...הוא היה הדמות המעניינת מהסרט הראשון והוא אכן מתהדר לו בילדה, אשר הוא נקרא לדאוג לה ולדאוג לכל צרכיה. הוא מאמן אותה לקראת הגרוע מכל, שלאיש אין מושג מהו ונראה כמו כל אב חרדתי מדי, שרוצה לדאוג לרווחת בתו.

יש כאן טוויסט שהוא מעבר לעלילתי, כי אם טוויסט של הפיכת דמותו של האנטגוניסט לפרוטגוניסט והמהפך מתבצע באופן מספיק טוב, בשביל למשוך סרט שלם, שבמסגרתו יש בחורים רעים יותר ממנו, אשר רוצים ברעתו וגרוע מכל, ברעתה של בת טיפוחיו. קשה להאמין שתעודדו את האיש הנוראי והמפלצתי מהסרט הראשון, אבל זה יקרה במהלך מרבית שלבי הסרט הנוכחי.

רודו סייאגס, שכתב את התסריט לסרט הראשון יחד עם פדה אלברז (הבמאי של הסרט הראשון), לוקח את המושכות הפעם לידיו ונעזר בכישורי הכתיבה של עמיתו לסרט הנוכחי ובכך הם מחליפים תפקידים ודי יוצאים מרוצים מכל העניין. הסרט עובד, גם אם לא באופן חלק כמו זה שלפניו ואפילו ייתכן שתצא מכל הסיפור הזה טרילוגיה.

בסך הכל הוא עומד היטב בכל הקריטריונים של מותחן אימה, גם אם פחות טוב, כאמור, מזה הראשון. משאיר במתח במרבית חלקיו, משתמש באלימות גראפית מוקצנת ולא מורח בזמן ריצה לא הגיוני - סך הכל מדובר בשעה וחצי של פעילות ושלום על ישראל.

אולי לא שווה קולנוע כמו זה שלפניו, אבל בהחלט שווה צפייה ואת הזמן שלכם. זרם לי טוב....מקווה שגם יזרום לכם.
  לפני 7 חודשים
על החגים ועל המוות (2019)
אף אחד שראה את הטריילר או הציונים או הקאסט או משהו...לא באמת ציפה ליצירת מופת או משהו שקרוב לזה.

הסרט הזה יצא מפס הייצור וקיבל אוטומטית חותמת "בינוני" וחבל שכך, הרעיון שלו די טוב עד שלב מסוים שאני לא אפרט כדי לא לעשות ספויילרים, אבל אם היו אנשי צוות (במאים/תסריטאים) קצת יותר טובים ומקוריים הם היו יכולים להביא את הסרט הזה למשהו הרבה יותר טוב במקום להסתפק בעוד סרט אימה בינוני שכל חובב אימה ראה עשרות כאלה בעבר.

5.5/10, הציון שלו בImdb קצת יותר קטל עם 3.4, אני לא חושב שזה היה עד כדי כך רע, אבל זה בטח לא היה טוב.
  לפני 7 חודשים
ונום 2 (2021)
העלילה בינונית ודי שחוקה, המשחק של השחקנים סביר וזה כולל את טום הארדי שאין לו באמת מרווח משחק פה, רק וודי הארלסון קצת מתלבט במשחק טוב.
אבל, למרות הבינוניות והקלישאות והחורים הענקיים בעלילה - ונום 2 הוא סרט נחמד לצפייה.

אני משער שיהיה סרט שלישי, אולי יפתחו בו את כל הנושא של הכוחות העל טבעיים שלא קשורים לונום.

6.5/10
  לפני 7 חודשים
קנדימן (2021)
הלכתי לראות את קנדימן בקולנוע …
לא חובב אימה מושבע אך לשישי בערב סרט אימה יכול להישמע מצויין…
אתחיל ראשית שחצי מהסרט כלל לא הבנתי, זהו אחד הסרטים היחידים בחיי שפשוט לא הבנתי מה קורה
הסוף איכזב, והכיוון לא טוב נקודה.
ג׳ורדן פיל לטעמי הוא במאי מצויין וחבל שהסרט היה גדוש מדי, עמוס מדי ולא קרוב ליצירות קודמות שלו שהיו לטעמי לא רעות בכלל
ציון 4.5 במדד
  לפני 8 חודשים
קנדימן (2021)
כרגיל, עוד סרט אימה עלוב מבית היוצר של ג'ורדן פיל.

אם לשם הקולנוע שלנו הולך, אין טעם בסרטים יותר. רצחו את ההנאה והאומנות של עשיית קולנוע.

וחבל, כי גורדן פיל יכול ליצור סרטים מעולים ושנונים כמו Keanu, אבל הוא בוחר לרעות בטריטוריות שמבזות את אומנות הקולנוע.
  לפני 8 חודשים
סרטים בקולנוע
אמה, הזאב והאריה הגדול, אפריקה, הורסת בלי חשבון, החיים המחשמלים של לואי וויין, משחקת באש, שדה פרג, איפה אנה פרנק, דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף, האיש שלא היה, קולות רקע, קיארה, גלגל המזלות, השורד, משחק המלכים, נקמה ללא מעצורים, סאמרלנד, שרלוט, הכול בכל מקום בבת אחת, מלך הצפון, משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק, איינבו ושומרי הג'ונגל, האמיצות, חיות הפלא: הסודות של דמבלדור, שלוש קומות, אבו עומאר, אבן המים הקסומה, אימהות מקבילות, איקס, אמבולנס, הבריחה מפרטוריה, הסיפור שלנו, לב של אש, סוניק 2 הסרט, שאיפה לחיים, הטוב עוד לפנינו, מורביוס, סיראנו, אל תחכי לי, בחורה נחמדה שכמוך, הועידה, הנהגת של מר יוסוקה, העיר האבודה, נשים מתות מהלכות, עם חברים כאלה..., מים עמוקים, 100% זאב, אלה בלה בינגו, ארבעה ימים טובים, ויהי בוקר, חוזה מסוכן
בקרוב בקולנוע
ראמבל, כלב מי שמנגן 2, שעת נקמה, מערבולת, רדופה, אייפל, בת המלך, גברת האריס נוסעת לפריז, אחוזת דאונטון: עידן חדש, אהבה בשחקים: מאווריק, קדימה, קדימה, יום האם, התחרות הרשמית, הבורגרים של בוב - הסרט, ליגת סופר-פטס, עולם היורה: עולם חדש, סופרנובה, טווח אפס, האדם הגרוע בעולם, משני צידי החוק, שיעורים בפרסית, שנות-אור, פינגווין בלום, בוטיק פריז, בלאק-פון, אלביס, הכל עבר בשלום, הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח, תור: אהבה ורעם, שירת סרטני הנהר, רכבת הקליע, Nope, אדם השחור, חיה, Salem's Lot, כרטיס לגן עדן, אל תדאגי יקירתי, החתול של שרק: משאלה אחת ודי, ספיידרמן: ממד העכביש 2, האלווין סוף, הפלאש, משחק הניצודים, אווטאר: דרכם של המים, אקוומן 2 הממלכה האבודה, מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם, ג'ון וויק: פרק 4, שומרי הגלקסיה: חלק 3, רובוטריקים: עליית החיות, משימה בלתי אפשרית 7

TOP 500
סטטיסטיקות
28,912 סרטים, 3,035 סדרות, 7,171 עונות, 121,449 פרקים, 400,833 אישים, 593,311 משתמשים, 267,332 הודעות, 29,039 ביקורות, 99,912 תמונות, 7,218 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2022