טיילור מתדרדרידן

ביקורות
האיש שעד לפני שלוש שנים היה בחזקת עילוי בתחום הכתיבה הקולנועית וסיפק לא מעט שוברי קופות ואף היה מועמד לאוסקר בתחום הכתיבה מצליח בהינף שני סרטים לבצע איפוס מאכזב ולרגע נראה כאחד האדם

טיילור מתדרדרידן
טיילור מתדרדרידן

טיילור שרידן לא נמצא הרבה זמן בבורסת השמות הגדולים של היוצרים בקולנוע ההוליוודי. השחקן-תסריטאי-במ י בן ה-51 רק החל את הפריצה הגדולה שלו לפני כשש שנים, כאשר היה אחראי ללהיט "סיקאריו". עד 2015, השנה בה התפרסם בתור התסריטאי המוצלח של דרמת האקשן המטלטלת ההיא, שרידן היה ידוע בעיקר בתור שחקן בינוני למדי של סדרות וסרטים זניחים מאוד. ב-2016 כבר הרוויח מועמדות ראשונה לאוסקר עם התסריט של "באש ובמים" (שם גם שיחק בתפקיד קטן) המצוין ובשנתיים שאחר כך גם ביים וכתב את התסריט של "רוחות קרות" הנפלא וגם עבור סרט ההמשך של סיקאריו, שהיה לא רע בעצמו.

שרידן עוד הספיק להופיע בתפקיד קטנטן ב-"12 לוחמים", שהיה לא רע, אבל שם בשנת 2018 קפאה קריירת המשחק, הכתיבה והבימוי שלו לשנתיים-שלוש, באופן פעיל. ניכר כי כאשר הוא לוקח הפוגות ארוכות בין סרט לסרט, הוא מאבד קצת מהחדות שלו ויעידו שני הניסיונות שמשתחררים להם בשנת 2021, כאשר את אחד מהם הוא גם מביים (שזהו סרטו השני בסך הכל בתור במאי). שנת 2021 הולכת ומסתמנת בתור המשך די ישיר ונוראי לקודמתה, אשר פתחה עשור שמצריך שינוי כיוון רציני, לאחר פתיחה שכזו וניכר כי גם שרידן יסכים עם הסקת המסקנות העולמית הזו ויפה שנה אחת קודם.


חזור אלינו, בן אדם! | צילום: IMDB

עד במנוסה - נתקע בחלטורה של הניינטיז

טיילור שרידן כבר הוכיח את עצמו בתור כותב, שהוא מן סוג של עילוי עבור סרטי אקשן, שיש בהם עומקים, זמן וצורך להרהר על נופים, סביבה ואקלים פוליטי-מדיני. הפעם הוא פשוט אסף קצת רעיונות מסרטים של שנות התשעים, אסף דבוקה נהדרת של שחקני על הוליוודיים ואפילו החליט לביים אותם וכל זאת מבלי להשתתף אל מול המצלמה. שרידן לקח רעיון לעוס למדי ולא ניסה אפילו לחדש או לחדד שום אלמנט בסרטו, כאשר הוא בעיקר מסתמך על איכות הקאסט וגם הנוסחה שתמיד עבדה, לאורך השנים, בכל הנוגע לסקרנות והעניין שעלילת הסרט מביאה עמה.

אנג'לינה ג'ולי מגלמת את האנה, לוחמת אש, אשר נושאת עמה טראומה הקשורה לעבודה ומאז לא חזרה לנורמה יחסית. מהצד שני מגלם פין ליטל הצעיר את קונור, אשר נקלע לסיטואציה שלא פילל לה בשום שלב של חייו, כאשר שני מתנקשים (איידן גילן וניקולס הולט) רודפים אחריו, על מנת להשמיד מידע שהם חושבים שנמצא ברשותו. באיזור שאליו תתנקז העלילה, עיירה כפרית מנומנת למדי, מסתובב שריף (ג'ון ברנת'ל), שמחפש לעצמו קצת אקשן ובעיקר משתדל לחזור לרעיתו ההריונית, בבית. מובן שכולם מכירים את כולם ואת השריטות העמוקות של כולם, אבל האורחים שיגיעו מבחוץ כבר יקבלו את הקו העלילתי שיחבר בין כולם וגם, כן, תהיה קצת אש.


תקרא את השפתיים שלי | צילום: IMDB

אין שום תחכום או מטאפורות עמוקות שמנסה שרידן להנחית על צופיו, הוא כן מנסה להציג את הדמות הראשית בתור כזו המתמודדת עם שדים מעברה וכמובן את הדמות שעליה היא מגוננת בתור כזו שמנסה לחיות עוד יום בשביל לחשוף סיפור מרעיש עולמות, אבל מעבר לכך - יוק. נשמע קצת מוזר שהיה צריך לגייס את שרידן לכתיבת התסריט והבימוי של הסרט, אבל כנראה שההפקה הצליחה לגייס כל כך הרבה כוכבים בסדר גודל שפרץ את גבולותיו המוגבלים מאוד של הסרט הזה, ככה שלא הייתה ברירה לשרידן אלא לעשות את המקסימום עם המינימום שארגן לעצמו.

לא תמצאו כאן הפתעות מרעישות או קווים עלילתיים מרתקים. יש כמה דמויות, את רובן לא נכיר לעומק ולא באמת יהיה אכפת לנו באם יישרפו או לא. אנג'י מתאימה את רמתה לבינונית של הסרט ומדשדשת ביחד עם שרידן, שעומד מאחורי היצירה הזו וגם צמד ה-Bad Guys מתקשים לבצע עבודה אמינה ומהימנה, כאשר הם נראים יותר כמו קישוט יוקרתי, מאשר כמו זוג אנטיגוניסטים מוצלחים וכידוע, בכל סרט קומיקס אפשר ובכל סרט עם פרוטוגוניסט חלשלוש למדי, איכותו של הסרט נקבעת על פי טיבו של הנבל שלו וכאן איכותם של הנבלים ממוססת עימה את כל הסרט והופכת אותו לבידור קליל, פשוט ופשטני מדי בעבור כל מה שהורגלנו עד עתה מהבמאי-תסריטאי המוכשר.


הצבי הזה בורח כמו מטורף | צילום: IMDB





"ללא חרטה" - איך שלא תקראו את זה, תתחרטו שראיתם אותו

הסרט הזה הוא הוכחה נוספת, גם אם פשוטה יותר, ששמות גדולים כבר מזמן לא צריכים להיות אלו אשר מושכים אותנו אל המסך הקטן. על אף שבבירור קשה להתעלם מסרט שבו מככבים מייקל בי. ג'ורדן, גאי פירס וג'יימי בל, הם מוכיחים בפעם המי יודע כמה, שגם כוכבים גדולים, אשר אוהבים למתג את עצמם עם שוברי קופות או סרטי איכות, חוטאים בחטא העתיק בעולם, שבסך הכל עונה על הצורך הכספי בקבלת משכורת, כדי לגמור את החודש (כל אחד והתקציבים שלו, כן?) קצת לפני שהם רוצים לייצר יצירות חד פעמיות, חשובות ומפעימות. צמד השחקנים רוצה להביא משכורת הביתה וכל האמצעים כשרים בדרך לשם.

הסיפור הכי ישן שאפשר היה לכתוב ולביים, היישר מרפרטואר המותחנים, בעלי המזימות הבין לאומיות של טום קלנסי. העיבוד של שרידן לספרו של קלנסי, שבכלל במקור התייחס לתקופה שונה בתכלית (הסבנטיז, סוחרי סמים ומלחמת וויאטנם) הוא ניסיון עצוב ומעורר צער, בעיקר כאשר הוא חובר לצוות מבטיח למדי, הכולל את מ.ב.ג' (שגם הפיק), פירס ובל ומעל כולם מנצח הבמאי הרומאי - סטפנו סולימה. סולימה כבר הוכיח את יכולותיו בעבר, כאשר ביים את "כל השוטרים הם נבלות" המוצלח, "סובורה" הסרט, פרקים בסדרה האיטלקית גומורה ועשה בכורה הוליוודית לא רעה בכלל עם "סיקאריו: הנקמה"; דווקא הפעם הוא נופל לבור הכי פחות מתוחכם מכולם.


אתה אמיתי שזה התסריט שצריך לעבוד איתו? | צילום: IMDB

הבור הזה מבוסס סיפור שחי בעולם של "ג'ק ראיין" ומתכתב איתו ברמה הספרותית, של קלנסי, שגם מבחינה קולנועית וטלוויזיונית לא נחל הצלחות בשום שלב וזה היה כל כך צפוי לחזות במופע העצוב הזה מתחרש מול העיניים כאשר הסיפור הכי גנרי שבוים, צולם והוצג בקולנוע מתעורר לו לחיים (בפעם המי יודע כמה). הפיתוי הגדול של שרידן וסולימה היה למשוך את הצופים בעזרת הקאסט האיכותי, אבל כאשר מ.ב.ג' מחזיק אקדח ושמו של טום קלנסי מתנוסס מעל, בכרזת הסרט, אפשר להבין שאמזון רק זורקים עוד חכה עם פיתיונות עסיסיים, שלא באמת עוזרים לסרט לסחוב את עצמו באופן עצמאי ומוצלח.

הסיפור הישן ביותר בהיסטוריה, כאמור, מתעורר לחיים, כאשר ג'ון קלי חוזר ממשימה, שבמסגרתה מעורבות סובייטית. קצת אחרי כן, אשתו נרצחת והוא רואה את פני אחרון הרוצחים ורוצה לצאת למסע הרג, רק על מנת לגלות כל מיני קונספירציות ברמה ממשלתית, שמאיימות על קיומו. העלילה, אשר במסגרתה המלחמה הקרה הרדומה מאוד, ניעורה לחיים, לא מספקת אפילו שביב של הפתעה עלילתית וגם הנבל של הסרט מתגלה לצופה התמים ביותר כבר אחרי הדקה הראשונה שהוא פולט את המשפט הראשון. אין כאן שום דבר שמרגיש אותנטי, מפתיע או מעניין בשום רמה שהיא, פשוט סרט אקשן חובבני, לעוס ובעל אנשים מוכשרים שאחראיים להוצאתו המיותרת למדי.


זאת הפעם האחרונה שאתה מסדר לי כזה זבל | צילום: IMDB



“ללא חרטה” זמין לצפייה באמזון פריים וידאו
סיכום המבקר
10/
6.0
תגובות
כתוב תגובה ותהיה הראשון להגיב על טיילור מתדרדרידן
סרטים בקולנוע