סיכום קיץ 2014

לסרטי קיץ יש רק חוק אחד - להיות טיפשים, מבדרים וכיפים. לא צריך עלילה מתוחכמת או דמויות עמוקות, לא צריך כבדות ולא צריך אפרוריות. מהבחינה הזו, קיץ 2014 הוא פשוט הקיץ המושלם. אבל אני, כמו הרבה מאוד אנשים, כבר די נמאסתי על הנוסחה המצויה לסרטי קיץ ושאפתי למצוא משהו אחר, משהו שבאמת יזכה את הכרטיסים שאני משלם עליהם ואת משקפי התלת מימד המכוערים והמזיקים שאני נאלץ ללבוש פעם אחרי פעם. אם כך, השנה היו לנו גם סרטי קיץ אינטליגנטים, מותחים ומורכבים למרות שיצאו בעונה החמה, ולמרות שאם לא היו אומרים לי לא הייתי יודע שמדובר בסרטי קיץ. למרות שהקיץ הזה היה לי אישית קיץ נורא קשה ועמוס, הספקתי לראות את מיטב הסרטים והצלחתי להגיע לרשימה מספקת. הבעיה היחידה היא שלא היה מספיק סרטים גרועים, והיו יותר מידי סרטים טובים. יש בעיה קטנה בנושא זה. אני, בתור אדם שבודק לפני שהוא הולך אל הקולנוע ולא משלם סתם, נמנע מללכת לסרטים גרועים ונמנע גם מצפייה בהם לאחר מכן. לכן, יהיה לי קשה להגיד שמצאתי הרבה סרטים גרועים השנה. כדי שהרשימה תהיה הוגנת (כיוון שמלכתחילה קבעתי שיהיו ברשימה עשרה סרטים) החלטתי שיהיו רק שלושה סרטים גרועים ושבעה סרטים טובים, גם אם חלק מהגרועים לא כ"כ גרועים. מקווה שזה מספיק הוגן.

הסרטים הגרועים של קיץ 2014:

במקום השלישי, "הטיהור 2: לשרוד את הלילה"

הלכנו אל הסרט הזה למרות שהייתה מלחמה, ולמען האמת, באיזה שהוא שלב לאחר האזעקות שהוציאו אותנו מן האולם והחזירו אותנו, הגענו לשלב בו סתם צחקנו על הדמויות וכל האולם ישב כמו חבורה גדולה ומחא כפיים. זה היה כיף, זה היה מצחיק, אבל כל זה בתור חוויה. הסרט עצמו - מטופש, חסר עלילה, עם דמויות שלא קיימות וגם האלו שכן מבצעות החלטות טיפשיות, והכי גרוע הוא שהיה פוטנציאל לסצנות אלימות או מיניות מצוינות והסרט פשוט מתעלם מהפוטנציאל הזה בתירוץ שהוא רוצה להיות סרט אקשן במקום אימה. התוצאה - אחד הסרטים הכי טיפשיים שיצאו אי פעם, גם אם יש בו מעט קטעים קורעים מצחוק שלא בכוונה.

במקום השני, "מיליון דרכים להתפגר"

אז הגענו לחלק שבו הסרטים הראויים לרשימה הגיעו אליה. "מיליון דרכים להתפגר" כשמו הוא - סרט שאפשר דרך הצפייה בו להתפגר ולאבד מעט תאים מן המוח האנושי שלא מסוגל לעכל כזו כמות של וולגריות וגועל על המסך. יש בסרט הזה כל מה שמאפיין את הקומדיות הדוחות של המאה ה21 - בדיחות על מין, על הפרשות שונות (שזה כולל את הכל מהכל, בכל תחום ומכל אזור), בדיחות אלימות (אנשים נהרגים ומתים בדרכים אלימות ללא סיבה בתירוץ שזה מצחיק) והכי גרוע, אין שום סיפור אמתי שמאחד את כל הבדיחות האלו למשהו סביל. הסרט כולו הוא בעצם מופע להילול שמו הגדול של סת' רוגן, האדם החתיך, כובש הבנות היפות והקומיקאי המושלם שבמקרה ובסרט הזה הנערה היפה נדלקת עליו והוא כמובן הגיבור שמציל את כל העלילה, אך אני מאמין שההכנסות של "טד" יכלו להתבזבז על הפקת סרט הרבה יותר טוב והרבה פחות אגוצנטרי. במילים אחרות - חזור אל "פאמילי גאי".

ובמקום הראשון, "רובוטריקים 4"



אין שום סיבה לשנוא את רובוטריקים 4, יש בו את כל מה שיש בסרטים הקודמים - פיצוצים, מכות, בנות יפות עם מכנסונים קצרים ודוגמנים בתפקידים ראשיים. הבעיה היחידה היא שאחרי שהסרט הזה נגמר, פתאום התחיל לו "רובוטריקים 5", ואז לקראת הסוף גם צירפו לו את "רובוטריקים 6", ובכרטיס אחד קיבלתי שלושה סרטים שונים שאוחדו לסרט אחד. כמובן, שקיבצו אותם בצורה שבה הוציאו את העלילה מכל אחד מהם והכניסו רק את האפקטים, ומה שהיה אמור להיות בידור לניקוי הראש הפך למרתון חסר רחמים של פיצוצים, רעש וכאבי ראש. זה התחיל בדרמה משפחתית שמסתבכת עם וולברג ובתו, המשיך עם מותחן פוליטי של שימוש הממשל ברובוטריקים לצורך נשק ונגמר ב...דינוזאורים? פארק היורה בגרסת מייקל ביי? הגיון - אין, עלילה - אין, עניין - אין, ודבר אחד בטוח - סבל כ"כ גדול בבתי הקולנוע לא חוויתי מאז ומעולם.

הסרטים הטובים של הקיץ:

במקום השביעי, "קצה המחר"



טום קרוז חוזר לשחק את אותה הדמות המשעממת שנלחמת בחייזרים או אויבים או רשעים מסוגים שונים, אך הנוסחה ההוליוודית של הטוב והרע משתנה, וטום קרוז מושפל ונהרג פעם אחרי פעם. הסיפור הוא פשוט - אותו הקונספט של הסרט הקלאסי "לקום אתמול בבוקר" שכלל קונספט של חזרה בזמן של אותו היום פעם אחר פעם להשלמת הזדמנויות, חוזר כאן באותו הסגנון רק שהפעם קרוז צריך להרוג חייזרים, ונעזר באמילי בלאנט שתעזור לו לכסח כפי שצריך. אומנם את העיצוב הויזואלי ואת האפקטים לא אהבתי, אך הדמויות, ההומור, הקלילות וההנאה סיפקו לי את כל מה שצריך מסרט קיץ קלאסי - כיף.

במקום השישי, "מליפיסנט"

אנג'לינה ג'ולי משחקת את דמותה המרושעת של מליפיסנט, אך כיוון שמדובר באנג'לינה ג'ולי וכיוון שמדובר בסרט שסובב סביב מליפיסנט חייבים לשנות את פרטי הסיפור המקורי שהתוצר הסופי יהיה יותר סימפתי לילדים ולנערים, ואכן כך. עיבוד מקסים ויפהפה לאותו הסיפור הישן, עם שחקנים ושחקניות יפים ויפות, עם עצמות לחיים מדהימות, עם אלה פאנינג הנהדרת בתפקיד היפהפיה והמון חן.

במקם החמישי, "רחוב ג'אמפ 22"

אותן הבדיחות, אותן הדמויות, אותו הסיפור, הכל בדיוק כמו באלפי סרטים שראינו בעבר, ועדיין הסרט הזה מרגיש מרענן, מקורי, ובעיקר קורע מצחוק. ג'ונה היל ממשיך לשחק את הנער הלא מוצלח חברתית לצד צ'אנינג טאטום כובש הלבבות ומושך המעריצות, והשילוב בין השניים קורע, מעניין ואפילו מרגש לרגעים. אמנם יהיה לי קשה להגיד שהוא מוצלח כמו הראשון שבאמת היה הפתעה נהדרת, אך אין ספק שנהניתי מכל רגע.

במקום הרביעי, "גודזילה"



אז הגענו לשלב שבו כבר לא מבינים את בחירותי? אז אני לא מבין את בחירתכם. כל מעריצי המפלצות היפניות חיכו שנים לעיבוד המוכרז על "גודזילה", שהבטיח מפלצת ענקית, הריסת בתים ואקשן שלא ראינו כמותו, וכולם התאכזבו מהתוצר הסופי. בעיני, זה די מוזר שכולם התאכזבו כי יש בסרט הזה את כל מה שמצפים מסרט על גודזילה, יש בו מפלצות ענקיות, סצנות אקשן עם אפקטים מדהימים, סצנות של הריסות בתים ובניינים קורסים, ואפילו סצנה אחת שיוצרי פסיפיק רים בוכים ימים ולילות שלא חשבו עליה בסרטם. אני אפילו לא אדבר על רגע הסיום בו הגודזילה משנה לגמרי את תפקידה הקלאסי ונהפכת לדמות ששווה הערצה באמת. פשוט הקתרזיס המושלם לחובבי גודזילות ומפלצות באשר הם.

במקום השלישי, "שכנים"

קומדיה וולגרית וגסה נורא מביתו של סת' רוגן, שמצליחה אפילו להיות עצובה ומרגשת לרגעים בודדים בזכות הנושא המקורי שסובב אותה. סיפורם של שתי בתים, אחד של צעירים ואחד של מבוגרים, שבאחד יש מסיבות והנאות ובשני תינוקות וצרחות, וכל אחד שואף להגיע לחיו של בית השכן האחר, כי תמיד הדשא של השכן נראה ירוק יותר. זאק אפרון בתפקיד הנוצרי החטוב שרק רוצה להגיע למסגרת שיודע שלעולם לא יוכל, וסת' רוגן היהודי השמנמן שהצליח להגשים את החלום האמריקאי אך רק רוצה לחזור אל חיי הנעורים שבעברו. בהחלט, קומדיה שהיא גם מצחיקה וגם כנה, פשוט ניצחון מסחרר.

במקום השני, "כוכב הקופים: השחר"

זה די לא הוגן לשים סרט שכזה במקום השני של הסרטים האהובים עלי בין סרטי הקיץ, כיוון שלפי ההגדרה הקלאסית לא מדובר בכלל בסרט קיץ. אבל לי זה ממש לא משנה. "כוכב הקופים: השחר" הוא סרט פחות טוב מקודמו. אין הפתעות רבות ואין קטעים לא צפויים, והעולם שבו מתרחש הסרט הנוכחי שונה וקודר לחלוטין מהעולם שהיה בסרט הקודם, אך זה לא משנה את העובדה שמדובר בסרט אינטליגנטי, מותח ומרשים מסוגו שמצליח לרגש ולהפנט למרות שמדובר סך הכל בקופים שנעשו באפקטים דיגיטליים. עצם העובדה שהסרט הצליח להכניס פוליטיקה של ימין ושמאל, סיפור עלייתו ונפילתו, קטעי רגש מוצלחים ואפקטים מדהימים רק מזכים אותו לתואר אחד הסרטים הטובים של הקיץ, ולולא המקום הראשון היה יכול בקלות להיות סרט הקיץ הטוב של השנה. אבל הוא לא.





"אקס מן: העתיד שהיה"

דווקא זה? דווקא זה מכל הסרטים הטובים שיצאו הקיץ מצליח להיות המקום הראשון? והתשובה שלי היא, בקלות. אני גדלתי על סדרת הסרטים של אקס מן. יש לה ערך נוסטלגי וסנטימנטלי אדיר עבורי, וזה לא רק בגלל הגיבורים שבה שהערצתי, אלא בגלל הנושאים, החשיבות והערכיות שיש מתחת לכל כוחות העל והבגדים הצבעוניים. אקס מן הוא סרט על מלחמה ועל שלום, על קבלת השונה וקבלת האחר, על הסתגלות בין העולם הנורמלי ועל הרצון לשנות, על הרצון להתעמת עם מי שבגד בך ועם הרצון לסלוח לו, וכל אלו הופכים את שאר החוויה גם לערכית ולמרגשת הרבה יותר ממה שיכלה להיות במקורה. "אקס מן: העתיד שהיה" הוא סרט שמשלב בין הסרטים החדשים בסדרה לסרטים הישנים, הוא סרט שהחזיר אותי לעבר והזכיר לי שעדיין יש דבר כזה סרטי קומיקס מהנים ואיכותיים, הזכיר לי שיש גם סרטי קומיקס שמסוגלים באמת לרגש, ובין היתר הצליח גם לבדר אותי בעקבות האקשן המרהיב, הדמויות השנונות והמגניבות והסיפור האינטליגנטי שהחזיק אותי מרותק. כשסרט קיץ מצליח באמת לרגש אותי, אין ספק שמדובר בבחירה הנכונה.

אז אלו הבחירות שלי השנה, לפחות אלו שהצליחו להיכנס. היו גם עוד סרטי קיץ שוברי קופות שראיתי, "ספיידרמן המופלא 2", "בלתי נשכחים 3" ו"תקועים בחופשה" אך אלו לא היו מספיק גרועים כדי להיכנס אל רשימת הגרועים ולא מספיק טובים בשביל הטובים, הם היו איך אפשר לומר, די בינוניים. שנה הבאה מצפים לנו עוד המון עיבודי קומיקס מרהיבים והמשכים רבים, אך יש עוד זמן רב. בינתיים, שיהיה לנו חורף נפלא.