"תקוות גדולות": מקווים לטוב

קודם כל בקטע האישי, הווידוי שלי הוא שמעולם לא קראתי או ראיתי את אחת מהגרסאות שנוצרו עבור הסיפור הקלאסי של צ'ארלס דיקנס. הגרסה האחרונה והמעודכנת ביותר (הנוכחית) ראתה אור לאחרונה ונפלה לידיי, בעקבות זאת החלטתי שזו הזדמנות טובה לדעת על מה מדובר ומהי אותה קלאסיקה ספרותית שפספסתי בשנותיי הצעירות יותר. הסיפור הידוע מציג לקהל הצופים את פיפ, יתום בריטי חסר השכלה שגר אצל אחותו ובעלה הנפח, כאשר יום אחד בהיר הוא פוגש באסיר נמלט ועוזר לו במתן מזון, אותו הוא גונב מהמזווה של אחותו המרשעת.

אותה אחות רוצה בהזדמנות כלכלית עבורה ומוסרת את פיפ לעיתים קרובות לגבירה זקנה וקריפית שרוצה בחברתם של ילדים צעירים, גברת האווישם (אותה מגלמת הלנה בונהאם קרטר הנפלאה), שם הוא פוגש באסטלה, שלימים תהיה מושא אהבתו מאותו גיל והלאה.
הסיפור מתגלגל לבגרותו של פיפ, אשר מקבל הזדמנות חד פעמית להתחנך בלונדון כג'נטלמן ולהוציא משהו אחר מחייו בתור שוליית נפח וכך משתנים חייו של פיפ מקצה אחד אל קצה שונה של המעמדות ושל החשיבה והחשיבות הפנימית, כאשר התנהגותו מותאמת לחייו החדשים וכן הלאה.



הסיפור הוא סיפור נפלא לכשעצמו וכנראה שיש גרסאות ישנות יותר מוצלחות שמספרות אותו בצורה טהורה וסוחפת יותר (כך נטען לא פעם אודות גרסתו של דיוויד לין משנת 1946, דבר שעוד יצטרך לעמוד למבחן עבורי מאחר וטרם ראיתי גרסה זו), אבל הסרט עושה עבודה לא רעה בהעברת הסיפור מבחינת הסיפור עבור קהל הצופים, אבל חוטא בפספוס אופיין של דמויות מסוימות והרחבת סיפורי חיים מעניינים ומערכות יחסים מרתקות, דבר שאפשרי כנראה רק בספר ולפי דמיונו האישי של כל קורא. הסיפור של פיפ מציב אותו במספר מערכות יחסים שמשפיעות על חייו, כאשר בהיותו יתום מהורים הוא מקבל הזדמנויות לשני אבות שרוצים לאמצו לחיקם ונאלץ לבחור לא פעם בינם לבין אורח החיים החדש שאימץ לעצמו.
אורח חיים היוצר קונפליקט נפשי עמוק עבורו בין חייו של ג'נטלמן לבין דמויות אב שמייצגות עבורו את חייו הישנים ואת חינוכו הקודם והפשוט.

דמויות האב בסרט הן הדמויות הלבביות והחמימות שמחבקות את פיפ ומייצגות עבורו את טוב הלב בו הוא ניחן, אבל כאמור בחייו החדשים הוא מתקשה למצוא שילוב נכון עם אותן הדמויות, כאשר אופיין מתנגש עם הסנוביזם הכרוך באליטיסטיות וחינוך ג'נטלמני. גם דמויות האם מופיעות בסרט עבור פיפ, אך הן דוחפות אותו אל עבר אותם חיים חדשים וחינוך טוב יותר של ג'נטלמן, הן המציגות לו את האלטרנטיבה לחייו הפשוטים ופועלות ללא שימוש ברגש, אלא שימוש רציונאלי במשחקי המעמדות וההתקדמות המזהירה כלפי מעלה, דרך ניסיון דריכה על אחרים בדרך לפסגה.



קאסט לא רע בכלל שמציג שת"פ וותיק מ"הארי פוטר" רייף פיינס (לשעבר וולדמורט) בתור מאגוויץ' (עם זקן ובלי), הלנה בונהאם קרטר (המכשפה בלטריקס לסטריינג') בתור גברת האוושם, רובי קולטריין (האגריד, למי שיתקשה,בוודאות לזהות) הוא ג'אגרס. כמו כן מופיעים גם ג'ייסון פלמינג ("לוק סטוק..."), יואן ברמר ("טריינספוטינג ") ודיוויד וואליאמס (הגבוה מ"הממלכה הקטנה") והכוכבים הראשיים ג'רמי אירווין ("סוס מלחמה") והולידיי גריינג'ר שאולי נראית קלאסית לגילום דמות תקופתית, אך לא הפליאה בביצוע מיוחד או ביופי מהמם.

מלבד זאת, נראה כי עיצוב התסרוקות משתייך יותר לתקופה מודרנית, בת ימינו, בצד הגברי וחוטא לנאמנות הסיפור הקלאסי, אבל מלבד זאת התלבושות נהדרות וקווי המתאר לעירוניות אל מול הכפריות עשויים נהדר. הדבר מוביל לנקודה הכול כך זהה בסביבה החיצונית, המטונפת והבוצית, בלונדון ובכפר, אך השונה במתרחש בתוך כל בית ובית בין שני המיקומים, כאשר הכפריות והפשטות מתמודדת מול ג'נטלמניות, יוהרה וכבוד עצמי מופרז.

התסריט והסיפור עושים את הסרט והביצוע שלו צריך להיבחן מול קודמיו על מנת לקבל קנה מידה לטיבו, אבל בסך הכול הכללי הוא לא רע כל כך ואולי אפשר היה למצוא שחקנים מובילים טובים יותר מאשר השניים שמובילים את הסרט בתפקידים הראשיים על מנת לספר את הסיפור בצורה מרגשת וסוחפת הרבה יותר.