הסרט "תפסיק להיות הגיוני" מתעד את הופעות הלהקה Talking Heads במהלך ארבעה לילות בדצמבר 1983, בבימויו של ג'ונתן דמי. דויד בריאן (David Byrne) פותח את הערב בהופעה סולו, כשהוא לבוש ב"החליפה הגדולה" האייקונית, ומציג את שיריו עם אנרגיה ויצירתיות יוצאות דופן. בהמשך מצטרפים ג'רי האריסון (Jerry Harrison), טינה וימוות' (Tina Weymouth) וכריס פרנץ (Chris Frantz) ללהקה, יחד עם מוזיקאים נוספים וזמרות ליווי כמו לין מברי (Lynn Mabry) ואדנה הולט (Ednah Holt), שיוצרים חוויה מוזיקלית עשירה ומגוונת. במהלך ההופעה, חברי הלהקה מחליפים כלים ומלבושים, מה שמוסיף דינמיות ויזואלית וממחיש את רוח החדשנות והיצירתיות של הלהקה. הרקע על הבמה מציג מילים ותמונות שמשתלבות עם המוזיקה, ומאפשרות לצופים להתחבר לעומק הטקסטים ולמסרים של השירים. הסרט כולל 18 שירים, כשהמילים מובנות וברורות, והדיאלוג בין השירים כמעט ואינו קיים, מה שמדגיש את המוזיקה וההופעה עצמה. "תפסיק להיות הגיוני" הוא לא רק תיעוד של הופעה חיה, אלא גם חוויה ויזואלית ומוזיקלית שמצליחה להעביר את האנרגיה והכישרון של Talking Heads, ואת האופן שבו הם שוברי מוסכמות ופורצי דרך בעולם המוזיקה. הסרט מציג את דויד בריאן ככוכב מרכזי, אך גם מדגיש את התרומה החשובה של שאר חברי הלהקה והאמנים המלווים, ויוצר תמונה שלמה של מופע שמצליח לחדש ולהלהיב. הסרט זכה לשבחי מבקרים רבים בשל הגישה היצירתית והחדשנית שלו לתיעוד הופעה חיה, והשפיע רבות על סרטי קונצרטים שנעשו אחריו. הבימוי של ג'ונתן דמי משלבן בין צילום דינמי לעריכה מדויקת, מה שמאפשר לצופה להרגיש כאילו הוא נמצא ממש על הבמה. בנוסף, השימוש בתאורה ובאלמנטים ויזואליים מחזק את האווירה הייחודית של הלהקה ומדגיש את המסרים החברתיים והאישיים שבשירים. הסרט הפך לקלאסיקה בתחום מוזיקת הרוק והפופ, ומשמש השראה לאמנים ולבמאים עד היום.
