רנטון (יואן מקגרגור) הוא צעיר סקוטי שנמצא במרכז חבורת מכורים לסמים, והסיפור מתרחש בעיקר מנקודת מבטו האישית. הסרט עוקב אחר חייו המתפוררים, כשהוא נאבק בין ההנאות והסבל של ההתמכרות. רנטון לא בוחר בדרך הבריאה, אלא שוקע שוב ושוב בעולם הסמים, חווה את השיאים והנפילות של החיים האלה. הוא מנסה להיגמל ולהתחיל מחדש, אך המאבק קשה במיוחד כשהוא מנסה לשלב בין ראיונות עבודה לבין השימוש בספיד. בין כל זה מתפתחות מערכות יחסים שטחיות לצד קשר משמעותי אחד שמעניק לו רגעי יציבות יחסית.
החיים של רנטון וחבריו מלאים ברגעים של הומור שחור, אלימות, ומצבים אבסורדיים כמו חיפוש סמים שאבדו בשירותים, מה שממחיש את המציאות ההזויה שבה הם חיים. אחד הרגעים הזכורים ביותר הוא סצנת הקפיצה למים, שמסמלת את הבריחה מהמציאות הקשה. הסרט מציג גם את התרבות הסקוטית של שנות ה-90, עם הפסקול האייקוני הכולל שירים של איגי פופ ולו ריד, ומסביבם מתרחשים משחקי כדורגל ומסיבות רוקנרול שמדגישים את הניגוד בין התשוקות והייאוש. רנטון וחבריו, שכל אחד מהם מגלם פן שונה של ההתמכרות והחיים בשולי החברה, מנסים לשרוד בתוך עולם שבו הבחירה בין חיים למוות היא לא תמיד ברורה. הסרט מציג בצורה נוקבת וכנה את הקשיים וההשלכות של ההתמכרות, כשהמאבק הפנימי של רנטון הוא הלב הפועם של העלילה. הוא מנסה למצוא משמעות בתוך הכאוס, במאבק מתמשך בין הרצון להשתחרר לבין הכוח המשיכה של הסמים והחברים שסביבו.
