מרי (דאיסי קוצ'ר) היא ילדה בת שמונה המתגוררת בפרברים של מלבורן, שמרגישה מבודדת וחסרת שייכות לסביבתה. במקביל, מקס (אריק באנה) הוא גבר בן ארבעים וארבע, הסובל מהשמנת יתר קיצונית וחי לבד בניו יורק, גם הוא זוכה ליחס של דחייה חברתית. השניים יוצרים קשר מיוחד באמצעות חילופי מכתבים, ובכך יוצרים מערכת יחסים ייחודית שמחברת בין שני עולמות רחוקים מאוד – ילדיות תמימה מצד אחד, ובגרות עם קשיים נפשיים ופיזיים מצד שני. למרות המרחק הגאוגרפי והפערים בין גילם, מרי ומקס מוצאים זה אצל זו נקודת אחיזה בעולם שבו הם מרגישים לבד ומנודים.
המכתבים מתפתחים לשיחה עמוקה על נושאים כמו בדידות, פחדים, אהבה, ותובנות על החיים, כשהם משתפים זה את זה בחוויותיהם האישיות ובקשייהם. מרי, שמנסה להתמודד עם תחושת הניכור בבית ובבית הספר, מוצאת במקס דמות מבוגרת שמבינה ומקבלת אותה ללא שיפוט. גם מקס, שמתמודד עם בעיות בריאותיות ונפשיות מורכבות, מוצא במרי מקור לתקווה ולשמחה. הקשר ביניהם מראה כיצד חברות אמיתית יכולה להתקיים גם בין אנשים שנראים שונים מאוד, וכיצד תקשורת כנה יכולה לשבור מחסומים חברתיים ורגשיים.
הסיפור מציג את המאבק של מרי ומקס לקבלת עצמם ואת האתגרים שהם נאלצים להתמודד איתם בעולם שלא תמיד מקבל את השונה. הקשר ביניהם הופך למקור כוח ותמיכה, והם לומדים יחד איך לשרוד ולהתמודד עם תחושת הבדידות והניכור. לאורך הסרט, מתגלה עד כמה חשוב למצוא מישהו שמקשיב ומבין, גם אם הוא רחוק פיזית או שונה במראה ובחיים. הסיפור של מרי ומקס הוא סיפור על חברות יוצאת דופן, על קבלה עצמית ועל הכוח של תקשורת אמתית שמצליחה לחבר בין לבבות בודדים.
