סידני פרסקט (נב קמפבל) מנסה לשקם את חייה לאחר הטראומה הקשה שעברה בסרט הראשון, אך רוצח מסתורי עם מסכה חוזר לפגוע שוב, ממשיך את מסע הרציחות האכזרי שהחל. הרוצח החדש אינו מבדיל בין חברים ותיקים לבין דמויות חדשות שנכנסו לחייה של סידני, ביניהם חבריה החדשים מהאוניברסיטה. גייל וות'רס (קורטני קוקס) חוזרת לעיר במטרה לכתוב רב מכר על האירועים, וממשיכה לעקוב אחרי התפתחות המקרה, בעוד רנדי, דואי ודרק – שורדים מהסרט הקודם – מוצאים את עצמם שוב במרכז הסערה, מנסים לשרוד ולהבין מי עומד מאחורי ההתקפות הקטלניות. הרציחות מתרחשות באכזריות אופיינית, כאשר הרוצח דוקר את מרבית הדמויות שמופיעות על המסך, והאווירה מתוחה ומלאת חשדנות. כל אחד מהמעורבים מתמודד עם הפחד והאי ודאות, כאשר כל צעד יכול להיות הצעד האחרון שלו. הסרט ממשיך את המסורת של הסצנות המותחות והאלימות, ומציג את המאבק של סידני לשרוד ולהתגבר על האיום המתמיד שמרחף מעליה. בין הדמויות החדשות שנכנסות למעגל האימה, ישנם גם חברים ותיקים שמנסים לעזור ולהגן, אך האיום מעמיק והסכנה מתקרבת אל כולם. במרכז העלילה עומדת השאלה כיצד ניתן להימלט ממעגל האלימות הזה, והאם סידני תצליח לשרוד את הגל השני של הרציחות שמאיים למחוק את כל מי שיקר לה. הסרט מציג גם רגעים של מתח פסיכולוגי עמוק, בהם הדמויות מתמודדות עם חשדנות הדדית ועם הפחד מפני הבאות. דמויות כמו גייל וות'רס ממשיכות לפתח את תפקידן כעיתונאית נחושה, בעוד סידני נאלצת להתמודד עם טראומות העבר ועם האיום המתמשך. בנוסף, הסרט ממשיך להציג את מוטיב המסכה כסמל לאי וודאות ולסכנה שמסתתרת מאחורי כל פינה. השילוב בין אלמנטים של מותחן, אימה ודרמה אישית יוצר חוויה קולנועית שמותירה את הצופים במתח מתמשך עד לסיום המפתיע. כמו כן, הסרט זוכה לשבח על המשחק של השחקנים, הצילום המדויק והפסקול המותח, שמעצימים את האווירה הקודרת והמסוכנת. בסופו של דבר, "צעקה 2" מצליח להמשיך את המסורת של סרטי האימה הקלאסיים, תוך שהוא משלב חדשנות ואלמנטים מוכרים שמושכים את הקהל.
