הגרינץ' (ג'ים קארי) הוא יצור ירוק, פרוותי ומרוחק שמתגורר בבדידות במערה על פסגת הר מעל לעיירה ווויל. מאז ילדותו, שבה סבל מלעג ובריונות, הוא שונא את חג המולד ואת השמחה שממלאת את חיי תושבי העיירה. הגרינץ', מלווה בכלבו הנאמן, מחליט לנקום בווויל על ידי גניבת חג המולד – הוא מתכנן לגנוב את כל הקישוטים, המתנות והאווירה החגיגית מהבתים של תושבי ווויל, בתקווה להשבית את החג ולשבור את רוחם. בעודו מתכונן לפעול, הוא פוגש ילדה קטנה בשם סינדי לואו (טיילור מומסן) שמתחילה להטיל ספק במניעיו ובאישיותו. סינדי לואו מבינה שהגרינץ' לא רק יצור מרושע, אלא גם יצור פגוע שמאחורי הזעם שלו מסתתר כאב וגעגועים. היא מנסה לקרב אליו את תושבי העיירה ומביאה להבנה שהחג אינו תלוי בחפצים ובמתנות, אלא ברוח האמיתית של האחדות והאהבה. באמצעות המפגש עם סינדי לואו, הגרינץ' נחשף מחדש לאפשרות של סליחה ושינוי. הוא מבין שהכעס והבידוד רק הרחיקו אותו מהאנשים ושהחג הוא הזדמנות להתחבר ולבנות מחדש את הקשרים החברתיים. בסופו של דבר, הגרינץ' משנה את דרכו, מחזיר את המתנות ומצטרף לחגיגות, כשהוא לומד לקבל את עצמו ואת האחרים. הסרט מתאר מסע מרגש של התמודדות עם כאב העבר, גילוי מחדש של תקווה ויכולת לשנות את העתיד באמצעות חמלה והבנה. הגרינץ' הופך לסמל של התחדשות ותקווה, כשהוא לומד שלמרות הפגמים והכאב, אפשר למצוא אהבה וקבלה. תושבי ווויל מקבלים אותו בחום, והוא מוצא את מקומו כחלק מהקהילה. סינדי לואו ממשיכה להיות חברתו הקרובה, ומלמדת את כולם שהחג הוא על חיבור אמיתי בין אנשים, לא על חומריות. הסרט משלב הומור, רגשות ומסר חינוכי עמוק, ומדגים כיצד שינוי פנימי יכול להשפיע על הסביבה כולה. כך, הגרינץ' הופך מסמל של שנאה לבדידות, לסמל של אהבה ותקווה בחג המולד.
