איגור דרגאנוב (סטיבן לאנג) חוזר למקום בו משפחתו נרצחה באכזריות במהלך המלחמה, כדי לסגור מעגל ולהנציח את זכרם. במקום להישאר שבור, הוא מחליט לפרק את הבית שבו התרחש האסון ולשנע אותו איתו, מתוך כוונה לבנות אותו מחדש במקום בטוח, רחוק מהכאב והסכנות שהיו בעבר. המהלך הזה הוא לא רק פיזי, אלא גם סמל לנחישות שלו לשמור על זכר משפחתו ולהמשיך הלאה, למרות האובדן הכבד. אך לא כולם מוכנים לתת לו לסיים את דרכו בשלום. מפקד הצבא האדום, ששירת באותה תקופה ומעורב ברצח המשפחה, חוזר כדי להשלים את המשימה שהתחיל, ולא מתכוון להרפות. בעקבות זאת פורצת מרדף חסר פשרות ברחבי נופים פראיים, כאשר כל צד נאבק על חייו ועל הצדק שלו. המאבק הופך לקרב מוות שבו לא נשאר מקום לחמלה או לוויתור. איגור, המגולם על ידי סטיבן לאנג, מתמודד עם אויבים קשוחים ושכירי חרב, ומנסה להגן על מה שנותר לו – הזיכרון, הכבוד והתקווה לעתיד. המסע שלו הוא גם מסע של נקמה וגם של הישרדות, כשהוא מנסה לשבור את מעגל האלימות ולמצוא סוף לסבל שהחל לפני שנים. לאורך כל הדרך, הנופים הקשים והמתח המתמיד מחזקים את הדרמה האישית והאוניברסלית של סיפורו, שבו כל צעד הוא קריטי וההישרדות תלויה בהחלטות אמיצות. הסרט מציג גם את הדמויות המשניות, ביניהן אטאמי קורפי (ג'ורמה טומילה), שמספק תמיכה בלתי צפויה לאיגור בדרכו. הקרב בין איגור למפקד הקג"ב (ריצ'רד ברייק) מדגיש את המאבק בין הצדק והנקמה לבין הכוח האכזרי של המשטר. בנוסף, השחקנים האחרים, כמו אינר הארלדסון וארקי לאור, מוסיפים עומק למאבק הפיזי והנפשי. הבימוי של ג'יילמרי הלנדר מצליח לשלב פעולה אינטנסיבית עם רגעים של שקט ורגש, מה שמעניק לסיפור מימד אנושי חזק. סיסו: הדרך לנקמה הוא לא רק סרט פעולה, אלא גם דרמה על התמודדות עם טראומה, נאמנות משפחתית והקרבה עצמית, כשהוא משאיר את הצופים עם תחושת מתח מתמדת ותקווה לשחרור.
