הסרט התיעודי "היום בו הליצן בכה" מביא אור חדש לסיפורו של הסרט האבוד והמטלטל שג'רי לואיס ביים בשנת 1972. הסרט המקורי, שזכה לפרסום רב אך נעלם באופן מסתורי, נחשב לאחד הסרטים האבודים הגדולים ביותר בהיסטוריה הקולנועית, שכן מאז צילומו הוא לא הוקרן לציבור במשך למעלה מחמישים שנה. התיעוד חושף חומרי הפקה נדירים ומקיפים, שמאפשרים הצצה לעולם ולמאחורי הקלעים של יצירה שנשכחה כמעט לחלוטין. במסגרת הסרט מדברים דמויות מרכזיות בתעשייה, ביניהן מל ברוקס בעצמו (מל ברוקס), מרטין סקורסזה, שרה סילברמן, והרבה אחרים, שמספרים על מורשתו של ג'רי לואיס ועל המשמעות של הסרט האבוד בקריירה שלו ובתרבות הקולנועית בכלל. הם מנתחים את ההשפעה של הסרט, את הקונפליקטים שהובילו להיעלמותו ואת הקשיים שעמדו בפני לואיס במהלך ההפקה. הסרט מתעד גם את האופן שבו הסרט המקורי, שהיה אמור להיות פריצת דרך, הפך לסמל של יצירה שנדחקה לשוליים.
המסמך מציג תמונה מורכבת של האמן והאיש מאחורי הקלעים, ומעלה שאלות על האמנות, ההשפעה והכוח של הקולנוע ככלי ביטוי. "היום בו הליצן בכה" אינו רק תיעוד של סרט אבוד, אלא גם מסע אל עומקיו של עולם הבידור, אל המאבקים האישיים והיצירתיים שמאחורי הקלעים, ולמורשתו של ג'רי לואיס שהשפיעה על דורות של קומיקאים ובמאים. הסרט מראה כיצד יצירה אחת יכולה להיעלם מהזיכרון הציבורי ולהישאר חידה מסתורית, בעוד שהסיפורים שמאחוריה ממשיכים להדהד ולהשפיע.
