חליסה

שרה (נועה קולר) היא אחות במרכז רפואי בחליסה, שמאוד רוצה להיות אם אך נכשלה בטיפולי הפוריות שעברה. היא פוגשת את אניה, נערה בת 18 אם צעירה שמתגוררת עם סלאח בתנאים קשים ובלתי יציבים, וממתינה לקבלת ויזה שתאפשר לה לעזוב את ישראל. כשהיא מטפלת בתינוק של אניה במרכז, שרה מתמסרת לטיפול בהם ומפתחת קשר רגשי עמוק עם התינוק. אניה מבקשת משרה שתגדל את התינוק במקומה, וכאשר אניה עוזבת את התינוק בידי שרה, היא מתנגדת לקרוא למשטרה ומנסה להתמודד עם המצב לבדה. בהמשך, שרה מגלה שאניה וסלאח נעלמו, והיא מחליטה לברוח עם התינוק ולהסתתר בביתו של אנטוליי בליי, שמייעץ לה לפנות לשירותי הרווחה. במהלך השהות המשותפת, שרה ואנטוליי מתקרבים זה אל זו. כשאניה חוזרת לקחת את התינוק, שרה מציעה לה ולתינוקה מקום מגורים ומקלט. הסרט מתמקד במאבקיה של שרה בין הרצון להיות אם לבין המציאות המורכבת של אניה, ובקשרים האנושיים שנוצרים בין הדמויות בסביבה של חוסר ודאות ותקווה לעתיד טוב יותר. שרה ממשיכה להתמודד עם הקונפליקט הפנימי שלה בין הרצון לעזור לאניה ולהיות אם לתינוק לבין החששות מהשלכות המצב. היא פונה לשירותי הרווחה לקבלת סיוע מקצועי, ומקבלת תמיכה רגשית ומשפטית. במהלך הזמן, שרה מפתחת קשר חזק עם התינוק, שמעניק לה תחושת משמעות חדשה בחיים. אניה, שמגיעה למקום המוגן שהציעה לה שרה, מנסה להתייצב מחדש ולהתמודד עם האתגרים הכלכליים והחברתיים שמונעים ממנה לחזור לחיים תקינים. סלאח, בן זוגה של אניה, מתמודד גם הוא עם תחושת האשמה והאחריות כלפי המשפחה. הסרט מציג את המורכבות של מערכות יחסים בין אנשים במצבי מצוקה, ומדגיש את החשיבות של סולידריות, אמפתיה ותמיכה קהילתית. בסופו של דבר, שרה, אניה וסלאח מנסים לבנות עתיד טוב יותר עבור התינוק, תוך התמודדות עם המציאות הקשה ושמירה על התקווה והאמונה בשינוי.