ז'קלין (סינט'יה אריוו) נמלטת מארצה ההרוסה בעקבות המלחמה ומגיעה לאי יווני שקט, בתקווה למצוא שם מפלט מהכאוס שהותיר מאחור. על האי היא פוגשת מדריך תיירים חסר שורשים, גבר מסתורי שמסתובב בין תיירים אך בעצמו מרגיש אבוד ומנותק מהעולם שסביבו. השניים, כל אחד עם מטענו האישי והפצוע, מתחילים להכיר ולהתקרב זה אל זו, מוצאים זה בזו נקודת אחיזה ותקווה חדשה לחיים. הקשר שמתפתח ביניהם הוא לא רק מפגש מקרי, אלא מפגש של נפשות שמחפשות משמעות ושייכות במקום שבו הכל נראה שבור ומפוזר. ז'קלין, שנאבקת להתמודד עם זכרונות הכאב והאובדן, מוצאת במדריך התיירים שותף למסע של החלמה והתחלה חדשה. יחד הם מגלים את היופי שבפשטות, את הכוח שבקשר אנושי ואת האפשרות לבנות עתיד מתוך הריסות העבר.
האי היווני, עם נופיו הפסטורליים והאווירה השלווה, משמש רקע למאבק הפנימי שלהם ולתהליך ההתחדשות. הסרט מתמקד ברגעים קטנים של אינטימיות, בשיחות שקטות ובמבט אל האופק, שם טמונה ההבטחה לעתיד טוב יותר. ז'קלין והמדריך התיירים לומדים להישען זה על זה, ומגלים שביחד הם יכולים למצוא משמעות חדשה לחייהם, גם כשהעולם סביבם מתפורר. הסיפור מביא לידי ביטוי את הכוח של האנושיות והתקווה, ומדגים כיצד אפילו במצבים הקשים ביותר אפשר למצוא דרך קדימה דרך קשרים אמיתיים ואהבה. הסרט מדגיש את החשיבות של חמלה והבנה בין אנשים שמגיעים מרקעים שונים, ומציג כיצד המפגש בין ז'קלין למדריך התיירים מאפשר להם לפרוץ את הגבולות האישיים ולהתחבר מחדש לעולם. חוויותיהם משקפות את המציאות של רבים שנאלצים לעזוב את ביתם ולחפש מקום חדש, תוך כדי התמודדות עם טראומות העבר. באמצעות הצילום העדין והפסקול המרגש, הסרט מצליח להעביר את תחושת הבדידות והתקווה בו זמנית. בסופו של דבר, "סחיפה" הוא סיפור אנושי על כוח הריפוי של אהבה וקשר, ועל האומץ להמשיך קדימה גם כאשר העתיד נראה לא ברור ומאתגר.
