ג'ון (ביל ניי) הוא עובד ציבור בלונדון בשנות החמישים, חייו נעים בשגרה אפורה בתוך מכניזם ביורוקרטי אדיש ומנוכר. במשך שנים רבות הוא משמש כגלגל קטן במערכת שאינה מאפשרת לו להרגיש משמעות אמיתית בעבודתו או בחייו. כשמתגלה אצלו מחלה קשה שמאיימת על חייו, ג'ון נאלץ להתמודד עם תחושת חוסר התוחלת והבדידות שמלוות אותו. החדשות הקשות מעוררות בו צורך עמוק למצוא משמעות חדשה ולחפש את השמחה שבקיום, לפני שהזמן ייגמר. במהלך תקופה זו הוא פוגש את מרגרט (אימי לוו ווד), עובדת חדשה שמגיעה למשרד, ומפתחת ביניהם מערכת יחסים מיוחדת ומחזקת. הקשר ביניהם מציג לו זווית חדשה על החיים ועל האפשרות למצוא אושר גם בתוך סביבה קרה ומנוכרת. ג'ון מתחיל לבחון מחדש את מהות החיים, מנסה להבין כיצד אפשר למצוא שמחה ותקווה בתוך המציאות היומיומית והקשה של עבודתו הציבורית.
הסיפור מתרחש בלונדון של שנות החמישים, ומציג במדויק את הקונפליקט בין הרצון למצוא משמעות אישית לבין המציאות המנוכרת של הבירוקרטיה. ג'ון, דמות ראשית שמגלם ביל ניי, מגלם את המאבק האנושי למצוא חיים מלאים יותר, גם כאשר כל הסימנים מצביעים על סיום קרוב. הסרט הוא עיבוד מודרני לסרט הקלאסי "Ikiru" משנת 1952, ומעלה שאלות נוקבות על החיים, המוות והמשמעות שבקיום, כשהוא מציג את מאבקו של אדם פשוט להחזיר לעצמו את תחושת החיים האמיתית והעמוקה. ככל שג'ון מתקרב לסיום חייו, הוא מחליט להשקיע את זמנו בפרויקט קטן שיכול להשפיע על הקהילה שלו, ובכך להותיר חותם חיובי. הוא מבין שהשמחה והמשמעות אינן בהישגים גדולים אלא ברגעים קטנים של נתינה וקשר אנושי. הסרט מדגיש את החשיבות של מודעות עצמית, של קבלה ושל מציאת יופי בחיים הפשוטים, ומזמין את הצופים לחשוב על הדרך שבה הם חיים את ימיהם. דרך דמותו של ג'ון, הסרט מעורר השראה לחיות בכנות, בתשוקה ובתקווה, גם מול אתגרים קשים ובלתי נמנעים.
