בריטניה, קיץ 1984. מרגרט תאצ'ר נמצאת בשלטון, ומחאת ארגוני הכורים נמצאת בשיאה עם פתיחת שביתה כללית. חבורה של צעירים-הומואים ולסביות פעילים חברתית, מחליטים להצטרף למאבק הכורים ולגייס עבורם כסף. אלא שהאיגוד הלאומי של עובדי המכרות, המורכב ברובו מאנשים שמרנים, מובך מידי מכדי לקבל את התרומה והתמיכה שלהם. חבורת הפעילים מחליטים לא להתרגש מהסירוב, ומתוך הכרה בחשיבות המאבק, ומחשבה שהתמיכה תעזור להם בעתיד, הם מחליטים להגיע בעצמם לכפר אקראי של כורים בווילס, ולהעביר להם את התרומות ישירות. כך מתחיל אחד המאבקים המפתיעים והמשעשעים ביותר בהיסטוריה, על שתי קבוצות שונות לגמרי שיצרו השפעה חברתית אדירה שתיזכר לדורות.
B0B0הסיפור המרכזי מציג את הדחויים של פעם, לפני לא מעט מהפכות מיניות, הלה"טבים, שמשנים את סיומת שמם על מנת לאחד מאבק עם כורי הפחם השובתים, אבל האיחוד הזה בין האנשים המשוחררים, כביכול, מבחינה מינית והעדפתם המינית, אל מול כורי הפחם המכווצים וחשוכי הדעות הוא מפגש שקשה לעיכול לצד של העולם הישן יותר.
בסופו של יום נראה שהרעיון, על כל הזוהר על מול האפרוריות די מוכר וממוצה, למרות שהנושא אותנטי ומבוסס, אבל אולי בשביל להעלות אותו בדרגה היה אפשר לעבור למוד דרמטי ורציני יותר, אבל אי אפשר כנראה לעשות סרט, שמתמקד בחבריי הקהילה ההומו-לסבית ללא צבע ומוזיקה נפלאה, אז מי אנחנו שנלין ?
הסרט עומד בכבוד בכל מטרה אפשרית שהציב לעצמו, בין אם מבחינה חזותית הוא נראה כל כך שייך לשנה אחרת, לשנה המקורית שלו ובקטע טוב ממש ובין אם הוא מצליח דרך בימוי מאוזן ומשחק אמין לסמן וי בכל סממן קולנועי שדרוש מסרט דרמה, שלא נופל למלודרמה וגם חומק מהקיטש המובהק.
הוא מרגש, מצחיק וסוחט עוד שלל רגשות וכל זאת עם התחושה, הכל כך מוכרת שכבר היינו בסרט הזה פעם, או שאולי לא ?