שלושה חברים - אדם (מארק רופאלו), מייק (טים רובינס) וניל (ג'וש גאד) כולם מגיעים מרקעים מאוד שונים. אדם הוא גבר צעיר, נואש לזכות בליבה של יפהפייה (גווינת' פאלטרו), מייקי הוא ספונסר למכורים, אבל הוא בעצמו זקוק שיזדקקו לו, וניל הוא רופא צעיר שהקריירה שלו סובלת בגלל שקריו החוזרים. למרות ההבדלים ביניהם, לשלושתם מכנה משותף: הם נמצאים בטיפול מתמשך לגמילה מהתמכרותם לפעילות ליחסים בין מבוגרים, כך שבפעם הראשונה בחייהם, הם יהיו יכולים להתחיל ליצור קשרים אמיתיים משמעותיים.
B0B0קאסט מוכשר מאוד לוקח את הסרט הזה קדימה ואי אפשר שלא לשים לב לנקודות המסוימות שהסרט מנסה להביא, הוותיקים, יחסית, מול הדור הצעיר וכמו כן, העובדות שהתמכרות למין היא לא רק של אנשים שחייבים לפרוק את הכול ביחסי מין מרובים עם כמה שיותר שותפים וכדומה.
התמכרות למין מגיעה גם בצורות של אוננות, התחככות באחרים ולאו דווקא בקיום יחסים חולני ובלתי ניתן לעצירה, מה שכן קיים הוא חוסר השליטה ומחסור ברף תחתון שאותו אסור לחצות.
הגיבורים המובאים מתנתקים מטלוויזיה, מחשבים ניידים, שתייה חריפה ואפילו נסיעה ברכבת התחתית, או בקיצור, כל דבר שעשוי לדרדר את התנהגותם לכדי אוננות או מין זמין.
כפיצוי נשלט לפיתויים שעוטפים את המכור, אפשר להבחין ב"טיקים" (רצוניים או שלא) והתנהגות אובססיבית, שמצריכה שליטה עצמית גבוהה.
הבמאי בחר להתייחס לשלושת הדורות בפירוק שטחי של תקופת ההווה; כלומר, טים רובינס מגלם מכור לשעבר, שנותן חסות לאדם בסביבות גיל הארבעים, בכיכובו של מארק רופאלו והשניים מייצגים דור קצת יותר מבוגר מהשניים האחרים, בכיכובם של פינק המפתיעה וג'וש גאד השמנמן והחביב, שמייצגים את דור ה-Y, הדור הצעיר וחסר דחיות וסיפוקים, לכאורה.
בסך הכול, סרט נהדר שמצליח ללכוד, על פני השטח מספר בעיות מורחב בצורה מעט מצומצמת, אבל עם קאסט, הומור עצמי ונושא רגיש שהופך פריך בחלק מחלקיו של הסרט, אפשר לומר שהוא עושה את העבודה בצורה טובה למדי.
מערכת היחסים הצעירה בין השניים די גונבת את ההצגה והיא המרתקת ביותר, מכיוון שהיא פורשת את הבעיות העכשוויות על פני השטח.
מערכת יחסים בין אב לבן, ששניהם מתוסכלים זה מזה איננה חידוש וההתמכרויות שהשניים חוו לא מצליחות להעלות עניין מסוים.