סרט במתנה!צפייה ישירהסרטים בקולנועבקרוב בקולנועבתי קולנועטריילרים חדשיםחדשותמצא לי סרטביקורות
סרטים
בתי קולנוע
צפייה ישירה
חדשות
טריילרים
סדרות
קהילות
התוכן שלי
נוספים
התחבר
מגיע השבוע לקולנוע
אהבה בשחקים: מאווריק
קדימה, קדימה
יום האם
רדופה

מגיע בקרוב לקולנוע
ליגת סופר-פטס
הבורגרים של בוב - הסרט
התחרות הרשמית
שלום ולא להתראות
סופרנובה
עולם היורה: עולם חדש
טווח אפס
האדם הגרוע בעולם
לעבור לגור עם הבת שלי
חומוס פול טריילר
שנות-אור
שיעורים בפרסית
משני צידי החוק
בלאק-פון
בוטיק פריז
אלביס
לומדת לעוף
הכל עבר בשלום
הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח
תור: אהבה ורעם
אף פעם לא מאוחר
פשע הוליוודי
רכבת הקליע
שירת סרטני הנהר
מוקרן כרגע בקולנוע
אחוזת דאונטון: עידן חדש
אייפל
בת המלך
גברת האריס נוסעת לפריז
מערבולת
שעת נקמה
כלב מי שמנגן 2
אמה, הזאב והאריה הגדול
אפריקה
הורסת בלי חשבון
החיים המחשמלים של לואי וויין
משחקת באש
שדה פרג
איפה אנה פרנק
דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף
האיש שלא היה
קולות רקע
קיארה
גלגל המזלות
השורד
משחק המלכים
נקמה ללא מעצורים
סאמרלנד
שרלוט
הכול בכל מקום בבת אחת
מלך הצפון
משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק
איינבו ושומרי הג'ונגל
האמיצות
חיות הפלא: הסודות של דמבלדור
חדש בקולנוע
עיון בביקורותתוצאות 41 - 60 מתוך 1,000
נוסף לאחרונה
מילת חיפוש
דירוג
שנת יציאה:
  עד  
הקול האנושי (2020)
מה יכול להיות רע בשילוב של שני ענקים? מהצד הראשון אלמדובר, ששנייה לפני שראיתי את הסרט הזה, גם ראיתי את "אימהות מקבילות" שלו ומהצד השני טילדה...טרלולילדה. חולה עליה ועליו. שני ענקים בתחומם, באקסצנטריות שלהם ובביצוע השואף לשלמות בכל פעם מחדש והפעם אלמודובר אפילו הגדיל (או יותר נכון הקטין) בכל הנוגע לזמן ויצר סרט קצר, מיני-סרט, שבו מככבת סווינטון לבדה.

היא הולכת בתחילת הסרט לקנות גרזן. היא תמשיך עם פרסומת קצרה למכונת קפה של נספרסו ולאחר מכן תעבור לפרסומת קטנה לאוזניות אלחוטיות ומשם תשייט בשיחה בלתי פוסקת ובלתי נגמרת עם אהוב שנטש אותה. היא תעשה זאת בייאוש, כזה שהוא כמעט ארס פואטי, של סרט בתוך סרט או הצגה בתוך סרט קצר ואלמודובר אכן מייצר אווירה שכזו, במהלך כל הסרט.

רצה הגורל וגם באותו הערב ראיתי את פרק הפרידה (הראשונה או השנייה או לא משנה איזו) בין רוס לרייצ'ל בחברים - זה שהם היו בהפסקה במהלכה. הם בסלון, השאר בחדר השינה של מוניקה ורוס נלחם על חייו ועל הזוגיות שלו עם רייצ'ל וזה נראה שהם רוצים לתקן, אבל אי אפשר.

החבר'ה בצד לא יכולים להתערב. רק להקשיב בעצב ואפילו בלי לפרוץ החוצה עם משפט מצחיק או עצה מועילה. ככה אנחנו, הצופים, בסרט הזה...זבוב על הקיר ואפילו שומעים רק צד אחד. את הצד הפסיכי של סווינטון. את הצד נוטל הכדורים, מתאפר, מתלבש בשלל בגדים ובעיקר האובדני, שכל ניתוק קטן בשיחה עשוי לגרום לה לסיים את חייה מידיה שלה.

זה סרט צבעוני, מעוצב היטב וכזה שלעיתים נותן לנו לצאת רגע מהחדר ולראות במבט מלמעלה שמדובר לא בבית, כי אם בבמה מאובזרת היטב או באולפן צילומים. ושם גם אלמודובר מנסה לייצר עקמומיות בנוגע למיקום של הגיבורה שלו. היא שחקנית וזה ידוע על פי חלק מהשיחה ומרבית מהזמן היא מייצרת תחושה שהיא מתאמנת על טקסט. לעולם לא נדע.

שוב גיבורה נשית במרכז סרט של הבמאי הספרדי, שוב צבעים עזים ועשירים ושוב בימוי וצילום מוקפדים עד מאוד. מבוסס על מחזה ובאמת ששווה את הזמן של הצפייה, בייחוד לחובבי האיש והאישה, אשר אמונים על המיני סרט הנהדר הזה, שהוא בעיקר תצוגת תכלית של אותם שניים וכזו שנעים לראות ולהנות ממנה.
  לפני 3 חודשים
עיר החטאים (1991)
כל פעם יוצא לי לשמוע את כריס רוק, באחד ממופעי הסטנדאפ הקאלטיים והישנים שלו, מדבר על New Jack City ואני כמעט בטוח שראיתי את החרא הזה מתי שהוא, אבל הפעם, אחרי הרבה שנים ואחרי הרבה (מאוד) סרטים, החלטתי לתת לו צ'אנס שוב, בשביל להבין על מה מדובר. אייס טי, רוק וגם ווסלי סנייפס הבלתי נלאה, כולם יושבים שם בקאסט והאמת שיש רגעים שהעלילה נראית סבירה. אבל הרבה מאוד רגעים גם של חוסר אמינות בסיסית, ברמה הנמוכה ביותר.

חורים עלילתיים שנראים כאילו העכברים מהסרט כרסמו בתסריט, רמת אמינות לא קיימת במשחק של חלק מהשחקנים. אפקטים בזויים למדי, אבל לזה אני לא אייחס חשיבות, נוכח התקופה. לא בכדי הסרט הזה מרפרף ללא הרף אל "פני צלקת" האגדי של פאצ'ינו. הוא רוצה להיות כמוהו, של השחורים, אבל חסרים לו כל כך הרבה אלמנטים וביניהם איכות כללית וכאמור, רמת אמינות בסיסית וכזו שנוגעת לטיב הביצוע של השחקנים.

יש המון רגעים מביכים ואין הרבה רגעים שבהם חשתי מתח מסוים. יש לסרט מסר שהוא רוצה להעביר והוא ברור וחד, אבל מסתכם בהיותו סרט בינוני למדי ודי נשכח, חוץ מהעובדה שרוק היה שם באחד התפקידים הראשונים שלו. לסנייפס יש את בלייד ולאייס טי אולי נשארו הצמות, בצבע אפרפר יותר.

5.5 והייתי נדיב עם ההיסטוריה שיש לסרט הזה.
  לפני 3 חודשים
עידן הקרח: הרפתקאותיו של באק הפראי (2022)
ראיתי בשביל הילדים. לפחות את ההתחלה. קלטתי בזווית העין את הציון הלא מחמיא ואחרי רבע צפייה או חצי, לא יודע מתי איבדתי הכרה, הבנתי למה. ספין אוף עלוב למדי, שאפילו לא נראה טוב, בכל הנוגע לאנימציה שלו וסתם סרט שאפילו כבר חורג מהקו העלילתי הרגיל של סרטי עידן הקרח ומשתמש בדמויות הראשיות שלו בהתחלה, בשביל לפתות את הצופים המבוגרים, בגדול לדעתי, כי הצעירים אוהבים כל מה שתניח בפניהם - כמעט. את זה הם אהבו על אף הבינוניות ומטה שיש לסרט הזה להציע. מיותר לחלוטין ומקווה שלא יגיע לארץ, לבתי הקולנוע, לבזבז את הזמן והכסף של כל הנוגעים בדבר.
  לפני 3 חודשים
בריאן בנקס (2018)
למרות תחושת הדז'ה וו מדובר בסרט טוב. אדם שנגרם לו עוול על ידי מערכת משפט מקולקלת וששילם מחיר יקר, אך לא ויתר במאבקו למען הוכחת חפותו. סיפורו של בריאן בנקס, גבר בן 26 שנמצא בתקופת מבחן לאחר שחרורו מהכלא. בגיל 16 הואשם באונס בגין תלונת שווא ונידון ל 6 שנות מאסר, בין היתר גם בגלל עורכת דין רשלנית שייצגה אותו. חלומו הגדול להיות שחקן פוטבול נגנז.מעבר לכך הוא מוגבל בתנועה ומתקשה למצוא עבודה.הסיכוי האחרון שנותר לו לקבל בחזרה את חייו, הוא להסתייע בארגון שנאבק למען זיכוי חפים מפשע שהורשעו. אבל, הרוח והחוסן הנפשי שהוא מגלה, הן תוצר של השראה שקיבל ממורה רוחני שהכיר כשישב בכלא ואימו האוהבת. משחק טוב, במיוחד של השחקן הראשי. אי אפשר להישאר אדיש למסר המרכזי, שהוא החוליים שקיימים במערכת המשפט והם רבים. ציון 7.5.
  לפני 3 חודשים
ויואריום (2019)
ברור שיש בו ביקורת נוקבת, אך לא ממש ברור על מה ולמרות שאייזנברג ופוטס מצליחים להחזיק את הסרט ברמה גבוהה עם משחק איכותי ולמרות שההתחלה של הסרט מבטיחה, באיזשהו שלב נראה שהכל מתפספס, הסיפור, הפואנטה שלו, המשחק וגם השעתיים שבזבזנו בשביל לראות משהו עם פואנטה לא כל כך ברורה.
בתור סרט הוא מעניין אבל הוא משאיר חור יותר מידי גדול בשביל שנהנה ממנו או שניתן לו ציון גבוה.

5.5/10
  לפני 3 חודשים
בית הסיוטים (2020)
סרט אימה עם רעיון טוב וביצוע טוב לפרקים, בסך הכל מצליח להחזיק את הצופה בעניין ברוב חלקי הסרט ומצד שני לא מרגיש כמו סרט שנזכור אותו עוד שנה מהצפייה, בסך הכל עוד אחד לאוסף סרטי האימה.

6/10
  לפני 3 חודשים
פרדי מרקורי - המערכה האחרונה (2021)
זה הרגיש לי כמו ההשלמה לסרט ההוא, שזיכה את רמי מאלק באוסקר. מה שקרה אחרי שהסרט הסתיים בכתוביות על מותו של מרקיורי. רק שהפעם מדובר בדוקו ולא סתם דוקו על מרקיורי, כי אם כזה שגם מביא זווית של מספר חולי איידס באותה התקופה או שותפים של חולים, אשר נפטרו. השעה הראשונה הייתה קצת מבולגנת עם קטעי ארכיון של פרדי מהולים בזכרונות של בריאן מיי ורוג'ר טיילור ומספר חולי איידס או כאלו שטיפלו בחולי איידס ואחותו של פרדי, שמבליחה לכמה רגעים רגועים, הרוב כמעט בלי רגשנות יתר, אלא סיפור כנה ואמיתי.

הרעיון הכללי של הסרט הוא גם הנגשה של המשתתפים בו, בנוגע לאיידס, למרות שהיום, עשרות שנים לאחר שהוכרז בתור מגיפה קטלנית, חולי איידס הם ברי טיפול ושיקום. אבל מי שגדל בניינטיז והאייטיז זוכר היטב שזה היה ביג דיל. הזווית שמביאים המרואינים היא כזו שמדברת על איך התמודדו פעם עם המילים: הומוסקסואליות ואיידס ואפשר לומר בביטחון מלא, שזה ממש מרגיש ישן, לא מאחורינו לחלוטין, אבל שונה בוודאות.

המערכה השנייה כבר מספרת את הסיפור של מה שהתרחש אחרי מותו של פרדי וכיצד אהוביו רצו להציג לקהל הרחב ביותר שניתן את הסיפור של המחלה וסיפורו של פרדי מרקיורי בתור הומוסקסואל וחולה איידס. הם עשו זאת בעזרת הופעה המנציחה את חייו דרך השירים המפורסמים ביותר של קווין ודרך ערימה עצומה של זמרים מפורסמים ולהקות מקנה מידה ענק, שהגיעו לחלוק כבוד למפעל החיים הזה של פרדי מרקיורי וקווין וגם הגיעו בשביל לתת את התובנות שלהם בנוגע לאיידס וכמה חשוב להישמר ולהיזהר ולא משנה אם אתה גיי או סטרייט.

סרט דוקו מעניין ומרגש למדי, בעיקר בחלקו השני, שחשוב שהיה יוצא אולי לפני שלושים שנים, אבל נחיצותו והעניין בו גם רלוונטיים לעכשיו. אני אהבתי מאוד ובתור חובב קווין, נהניתי והסתקרנתי לראות עוד קצת עובדות ופרטים, על אף שמרביתם לא היו מפתיעים או יוצאי דופן.
  לפני 3 חודשים
היתומה (2009)
הכל שאלה של רמת ציפיות ויחסיות. הסרט הזה הוא קצת מעל הממוצע בז'אנר הזה וזה מספיק. הציר המרכזי בעלילה הוא בנאלי אבל "הבשר" שמכניסים פנימה הוא די עסיסי. הסיפור מתפתח יפה וכמעט ללא רגעי סרק ומריחות למרות שמדובר על סרט שאורכו קרוב לשעתיים. לסיכום: לא מבריק ולא יצירת מופת אך בהחלט טוב.
  לפני 4 חודשים
כתבי היד של סרגוסה (1965)
הצ'אלנג' הזה הביא למקסום חד פעמי של הרפתקאה וחוויה, זה תמרץ אותי למקסם את גלגלי השיניים במוח, מ-100 ל-300 בשניה, זה לא קרה לי, כי חשתי שיש צד טיפה "פחות עליז" בכל זה, (3 שעות), ועם כל זה, ידעתי שקיים משהו מקביל (בנגיעות)שורות אחרונות לסיכום יסבירו על יותר מבמאי ענק אחד שיש אזכורים והתכתבויות מרתקות עם הסרט הזה כאות להערכה ואהבה.

נראה כמעין טרובדור / במאי, המקור של סיפור המסגרת בעיקרו מבוסס על רומן צרפתי, במאי פולני, וויצ'יץ' האס, ("The Hourglass Sanatorium"), צולם בספרד, עלילה עמוסת התנגשויות פתע בצורה הזויה של חשיפת קנוניה שטנית ומחתרתית וקשרי-ביניים וההתכתבויות בין הדמויות בספרד של המאה ה-18 על הרי הסיירה מורנה.

הכל סובב סביב "אלפונס ואן וורדן" בדרכו למדריד, ?ממגוון רחב ומפואר של ז'אנרים ביניהם גם Folk Horror, היסטורי, מציאות קסומה, הרפתקאה וסוריאליזם המבטא את הקסם העמוק של חברות, דיסקרטיות, טבעיות ו-"מזרחיות" "או "צועניות" כדוגמא לתרבויות, תחנת עצירה ראשונה ב-"Desert Inn", היכן שהכל התחל וכך גם התפנית ורמות העומקים הבולטות יותר, בעיקר כבוד, התחפשות, מטמורפוזה וקנוניה, חוזרים ומשנים צורה לכל אורכו בגלל המבנה המשתלב העשיר והמגוון שלו.

הסרט "צעק" לי מכאן ואולי עד הירח ובחזרה כשאפשר לשמוע דרישה לצפייה נוספת, זכה להערצה על ידי גרייטפול דד ודמויות רבות משנות ה-60', הגיטריסט ג'רי גרסיה שמימן הדפסה מלאה, כמו גם מרטין סקורסזה, פרנסיס פורד קופולה, לארס פון טרייר ולואיס בונואל (צפה בו 3 פעמים), כמו כן, זה הסרט האהוב עליהם ביותר. ניל גיימן התייחס לספר ולסרט, תוך כדי, לפחות בשלוש יצירות שונות.

מתוך 2100 פלוס סרטים שאני מכיר טוב, אולי לשלושה מהם, אם בכלל יש "תחרות" עם העשייה של כל זה, אני לא יודע איזה חלק עדיף מהשניים, מרוב השפע והחיוניות, אני אוהב שזה מבטיח וגם מקיים ועוד השאיר פרמיות בצד...הבימוי, הצבעוניות גם בעריכה ושל הדמויות, יחסית לשחור-לבן, הלוקיישן המגוון להפליא בשני החלקים נתן לי מעין אקסטרה בוסט לצפייה נוספת.

מלבד החלק הראשון העוצר נשימה באנדלוסיה, קסטיליה-לה מנצ'ה בספרד המדהימה וצילומי נוף פלאי, בהחלט פלא, אם כי לא טכנולוגי כי זה יותר כביר עם הפס קול המפואר, מה שבטוח זה הולך ומשתפר בהפסקה הראשונה לא יכולתי לחכות עוד שהחלק ה-2 יתחיל והפלא, נמשך עד הסיום והופך על אף פרט זניח לטעמי וכל כך שולי (שפה פולנית), לאחד הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים, ללא ויכוח בעיניי.

כל אפוס או סרט המחולק לכמה חלקים, הרבה יותר ממאותגר כש-"כתבי היד של סראגוסה" פוגש במראית העין, בכל רגע נתון, מכל זווית אפשרית, איך שלא יסובבו את זה וכמה שנים עוד יחלפו, על מפת הקולנוע, הסרט הזה חקוק שם, משאיר חותם על יצירת פאר.

ציון סופי: ½9 מתוך 10.
סרט ענק, ענק...
  לפני 4 חודשים
נצחיים (2021)
לא כל כך ברור לי מה בדיוק ראיתי עכשיו, אבל ברור בהחלט שזה לא היה טוב. בקושי בינוני. מארוול בונים את השלב הבא ביקום האינסופי של הקומיקס שלהם וזה נראה שהם מתדרדרים לימים הפחות טובים של אולפני DC המתחרים, שבינתיים דווקא מתעלים ומתחילים לספק תכנים טובים יותר. אסופה של גיבורים נצחיים כביכול, שאף אחד לא כל כך מכיר, אלא אם ינקתם קומיקס משדי אמכם. אין אף אחד מהשחקנים המרובים שעושה כאן עבודה שהיא מעבר לסבירה ואין כאן דמות אחת ראויה לציון, שמעניינת בצורה או אופן כלשהו.

סיפור הרקע של הנצחיים הוא דל ודווקא כל זמן הריצה של הסרט, שהוא ארוך מדי, לא מצליח ללכוד אף אחת מהדמויות באופן אישי או כזה שייצור עניין בעבור אף אחת מהן. הדמות הראשית של סרסי, היא דלוחה, במקרה הטוב וגם השחקנית שמגלמת אותה היא עצית ופלקטית. גמה צ'ן היא הגיבורה הכי סתמית והכי משעממת שראיתי לאחרונה, בטח ובטח בסרטי מארוול וכן...השניים האחרונים שלהם, בכיכובם של שחקנים ממוצא סיני (למרות שצ'ן היא לונדונית במקור) הם לא מספקים, אם לומר את האמת המרה.

בשום שלב שהוא לא התחברתי לסרט, לתוכן שלו או לאף אחד מהגיבורים. אנג'לינה ג'ולי הייתה אמורה להיות קרן האור הנוצצת ואיזו אכזבה במשחק ובכלל. החזון של קלואי ז'או הוא מרשים, בכל הנוגע לוויזואליות, אבל שם זה מתחיל ונגמר. הבמאית, זוכת האוסקר ועתירת הדמיון וסרטי הדרמה האנושית, לא מצליחה ללכוד רבע של דרמה בסרט רחב יריעה, שמדבר על כלום ושום דבר. הכל כל כך כללי, כל כך גנרי וכל כך מאכזב, שאם לא היה מדובר בקומיקס מארוולי שאפתני, כנראה שהיה מדובר באחד הסרטים הפחות טובים של השנה.

העלילה, הגיבורים וההתפתחויות של השניים רחוקים מלהיות מספקים בכל צורה שהיא. שוב גיבורי על שמנסים להציל את האנושות והמהות האנושית מכיליון, שיביא להתחדשות וזה הקו הראשי הכל כך מעיק, משעמם וסתמי. קשה לומר שהיה רגע אחד מרשים בסרט. אף אחד מהגיבורים בסרט לא מצליח להרים את הרמה של עצמו או את זו של הסרט ואף אחד מהרגעים המרשימים, חזותית, לא מצליח לייצר עניין מינימאלי במה שהולך על המסך במשך שעתיים וחצי.

מארוול מייצרים תכנים בשביל לפוצץ לנו את המוח עם יקום רחב יריעה ובפועל הם פשוט אונסים את הז'אנר של משהו שהיה בו קסם גדול. איירון מן וחבורתו הלכו והשאירו את הבמה לשחקנים לא כשירים מספיק, על מנת למלא את המקום שלהם ואין אף מחליף, אשר ראוי לדבר עליו עד כה. לא בסדרות ולא באף אחד מהסרטים שיצאו מבית היוצר, מאז שטוני סטארק הקליל באצבעותיו והחזיר את חצי מאוכלוסיית העולם.

סרט מיותר, סתמי ומשעמם, אשר ראוי לצפות בו בשני חלקים לפחות, בכדי לא ליפול לשעמום המחץ. באסה. אין אפילו דמות אחת או שחקן אחד, אשר ראויים לקבל יותר ממשפט אחד ואין כאן שום מחמאה. לא הגדולים בקאסט ולא אלו ברמה שאחרי כן, כולל הבמאית, לא שווים את הזמן הארוך שז'או מתחה את הצופים שלה.

5.5 וזה רק בגלל שמדובר במארוול והתקווה שהם יצרו משהו ראוי יותר, באיזה שהוא שלב בהמשך. תחזירו לנו את הגלימות ותפסיקו עם כל סיבובי הדוקטור סרטיינג'.
  לפני 4 חודשים
הנוקמים חשאי:האלמנה השחורה והמעניש (2014)
הסרט היה ממש טוב
  לפני 4 חודשים
לאייר קייק (2004)
בסך הכל סרט טוב, נראה כמו סרט של גאי ריצ'י (למרות שזה לא שלו), אבל רק נראה וכנראה אפשר לשים לב שזה קרוב ליצירות המקוריות אבל עדיין לא שם.
ועם זאת עדיין סרט מהנה ביותר, עם שחקנים מצוינים כמו קרייג, הארדי, מילר וגאמבון.
7/10
  לפני 4 חודשים
האיש הריק (2020)
פחות סרט אימה, הרבה יותר מותחן ומיסתורין, אבל סרט שמצליח לרתק ולהדביק את הצופה לכיסא ללא יותר מידי פזילות לכיוון הטלפון הנייד וזה אומר הרבה בתקופה הזאת.
הטוויסט בעלילה לטעמי די צפוי, אבל למרות זאת זה לא פוגם הרבה בסרט.
7/10.
  לפני 4 חודשים
הדו-קרב האחרון (2021)
לא מבין את הביקורות האוהדות והציון הטוב לסרט הזה, על פניו יש בו הכל, סיפור מעניין, שחקנים מצוינים, במאי מצוין ושילוב נוסף של דייפלאק (דיימון את אפלק) אבל..וזה אבל גדול..הוא נמרח, נסחב ויש לו לפחות שעה מיותרת...מלבד זה שגם מפספסים כל מיני קרבות שאפשר היה קצת להשקיע בהם יותר.
מצאתי את עצמי ברוב הזמן משתעמם, במיוחד בהתחלה.

6/10.
  לפני 4 חודשים
הכרוניקה הצרפתית של הליברטי, קנזס איבנינג סאן (2021)
זה היה בחנוכה ומהרגע להרגע הודיעו שיש הקרנת טרום בכורה באולם האינטימי והקטן של "פורום פילם". הייתה לי הדלקת נרות של נר כלשהו עם המשפחה של אשתי ונאלצתי לסרב בנימוס...בצער רב, אבל בנימוס רב עוד יותר. ידעתי שאני אתחרט על זה, אבל חשבתי לעצמי...נו שויין. והרגע הגיע בסופו של דבר, בטלוויזיה ומצאתי את עצמי בעשר דקות אינטנסיביות מאוד, אפילו מדי, שאחריהן עברתי למוד חצי שכיבה ובסופו של דבר גם הגעתי להירדמות מלאה, מתעורר...מעביר אחורה, חוזר בחזרה שוב ומסיים חצי סרט, שהסתיים בסופו של דבר כ-24 שעות לאחר שהתחלתי לצפות בו בתחילה.

התפייטתי, כי זה גם מה שאנדרסון עושה עם עצמו, עם המילה הכתובה ועם הסרט המצולם. הוא במאי חביב עליי מאוד, שיודע מה הוא עושה, בכל רגע נתון ולא תמיד אכפת לו מהמילה: "קהל רחב"...יש לו את עדת המחוללים, שהולכים אחריו לכל מקום ויותר מכך, יש לו גם את הצוות הקבוע שמונה לא מעט שחקנים, שברגע שהוא מקבץ אותם, כמו רב שודד לפני המכה הגדולה, הם מגיעים. אם אתם לא נמנים על חובבי אנדרסון או לא תמיד זורמים או מבינים את הסרטים שלו, אין לכם מה לחפש כאן, כי זה באמת אחד הביזאריים והמוקצנים שלו Ever...

הוא מלהג משהו, באופן קולנועי, על עיתון עם עדת קוראים קטנה בארצות הברית, שבכלל מספר סיפורים צרפתיים וזו רק מנת הפתיחה לטרלול שלם, מבחינה תסריטאית, ויזואלית וגם בכל הנוגע למשחק של 100% מהשחקנים האלמותיים שמשחקים אצלו. הוא מחלק את הסרט לשלושה חלקים, כל אחד מהחלקים מובל על ידי כתב, עבור מערכת העיתון, במה שהפך להיות הכתבה האחרונה והמאוד ציורית שלו, עבור עורכו של העיתון, שהולך לעולמו עם תחילת הסרט - עובדה שנותנת את הגונג למרוץ מטורלל, כפי שאנדרסון אוהב ומשופע בסיפורים שיש בהם כל כך הרבה וגם קשה מאוד להבין או להתחבר אליהם עד הסוף, מבחינת סאבטקסט.

הוא מרהיב ויזואלית. משחק עם כל כך הרבה סוגים של צילום, צבעים, סוגים וגוונים של טכניקות והכל עם הסגנון המאוד מיוחד שלו, שאי אפשר להתעלם ממנו. טקסטואלית, הוא פשוט משפריץ הברקות חדות כתער ואפילו אין כאן מריחה, אבל באמת שהסרט הזה הוא לקהל יעד מאוד מוגבל, כפי שאנדרסון עצמו אוהב. אני, באופן אישי, אוהב קצת בשר עלילתי ולא רק אומנות, אבל האומנות של אנדרסון היא ייחודית ובאמת שלא רואים הרבה כמוה בקולנוע של היום, עם ערב רב של סגנונות, טכניקות וגודש חזותי, שפשוט קשה שלא להעריך, להתרשם ולהתאהב.

הקאסט שיש כאן כבר מזמן חצה את הקבועים והוא אוסף תחתיו ערימה מטורפת של שחקני שורה ראשונה, שנייה ושלישית, שאת כולם תכירו מכל מיני עבודות קודמות, איתו ובלעדיו, אבל אתו הם פשוט כל כך טובים, שונים ומבריקים. יש כאן מגה סטארים שקיבלו שורה, דקה או שתי דקות וכולם מרוצים. הוא מרשים, מדהים ויוצא מן הכלל ועדיין, באופן אישי, היה לי רק כיף ולא התעלפתי, מכל כך הרבה סיבות, כאשר צפיתי בסרט שלו (נרדמתי, כן...) ולכן אני יוצא ממנו ברגשות מעורבים.

7.5, בגדול...כי הוא ווס אנדרסון וכי הוא באמת מרשים, אחריות עליכם, אם תחליטו לבדוק את העניין...
  לפני 4 חודשים
האיש הריק (2020)
וואו...איזה מיינדפאק מטורף. זה סרט שמתגלגל מהמלצות של מבקרים וקהל חובבי סרטי אימה, כי אחרת אין מצב שהייתי שומע עליו או צופה בו. לא כולם אהבו, לא כולם התחברו ואפשר להבין באמת את כל הדעות. אני חושב שהוא הולך לקבל מעמד של סרט קאלט, בערך כמו מה שהוא מציג בתוכן שלו.

קשה לתאר אותו, כפי שקשה לגיבור הראשי לקבל את הקונספט של האנשים המוזרים שאחריהם הוא מנסה להתחקות. הסיפור מסביב לסרט הוא לא פחות מעניין מהסרט עצמו ועל זה כמעט מדברים בכל אחת ואחת מהביקורות ששמעתי או קראתי עליו.

דיוויד פריור, הבמאי של הסרט ואדם שעבד צמוד עם דיוויד פינצ'ר האגד, קיבל הזדמנות חד פעמית כמעט, להגשים את החזון שלו בסרט אימה מבוסס קומיקס מלפני עשור או קצת יותר. הוא לקח את ההזדמנות בשתי ידיים והתחיל לעבוד על סרט אימה באורך שעובר את השעתיים.

אבל אז הגיעו דיסני וקנו את פוקס, שנתנו את הצ'אנס לפריור. ואז הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים עוד קצת (כמה שהיא שינתה את המאזן בעולם הקולנוע, הבלאדי קורונה הזו) ובסופו של דבר הסרט יצא להפצות מצומצמות והיישר את שירותי הסטרימינג, כאשר אף אחד כבר לא מאמין בחזון ורק רוצים לשחרר את הסרט, עתיר התקציב באופן מפתיע הזה.

מעבר לכך שמדובר בסיפור מסגרת די רגיל ולינארי, אם אפשר לומר ככה על סרט אימה, מסוגו של "הצלצול" שמצלצל לי מוכר, הצלילה פנימה והמעטפת לסיפור עצמו מעבירים עור ברווז. יש משהו שמאוד שובה בבימוי של פריור. הוא שואב לסרט, הוא משקיע במעברים, הוא משקיע בוויזואליות וביצירת האווירה, כמו שלא נראה זמן רב בסרטי אימה.

נכון, הוא קצת מפוזר בכל מיני מקומות וקצת חסר יחודיות במקומות אחרים והסיפור, המוטיבציות והסאבטקסטים הכלליים לא תמיד מתיישבים היטב או מובנים עד הסוף, אבל מדובר באחד מסרטי האימה המיוחדים והמטרידים שנראו בשנים האחרונות מבלי להיכנס לספויילרים וגם מבלי שהבמאי ילביש ג'אמפ סקיירז זולים בכל מיני מקומות...

הוא גורם לחשוב, להירתע, להגיב...פשוט להגיב לסרט כפי שדמויות בסרט מגיבות לדמויות אחרות. ברקיעות. בצעדים. באימה....אהבתי מאוד ומדובר באחד מסרטי האימה הטובים שראיתי ונשאבתי אליהם בשנים האחרונות ומודה...הייתה ירידה בספירה של אלו. ירידה דרסטית, אבל כאשר אני שומע או מקבל המלצה, אני מעבר הלאה....

חובבי האימה שביניכם כנראה כבר מכירים או הכירו ואם לא...הגיע הזמן.
  לפני 4 חודשים
לאייר קייק (2004)
עמוס בדמויות ובפרטים ורץ מהר מידי. זו נקודת התורפה המרכזית. לצופים פחות סובלניים שיכולת הריכוז והקשב שלהם נמוכה, זה יהיה קשה מאוד. לוקח זמן להבין מי נגד מי. סוחר סמים שרוצה לפרוש מהעסק, נקלע לתסבוכת בה מעורבים גנגסטרים אכזריים ופושעים חסרי פחד וחייו נמצאים בסכנה. הלקח שהוא ילמד, זה שבעולם העברייני יש היררכיה ומי שנמצא בגג הפירמידה הוא זה שעושים עבורו את העבודה השחורה.השאלה היא אם המסקנה הזו תהיה בכלל רלוונטית עבורו בסוף. סרט לא רע אבל מורכב מידי
  לפני 4 חודשים
אנתרופואיד (2016)
רגשות מעורבים. מצד אחד, החלק האחרון עוצמתי ומתאר גבורה יוצאת דופן. מצד שני, ברוב הסרט יש תחושה שהיוצרים רצו רק לחזור הביתה בשלום. היצירה עצמה היא טובה, אבל אין כאן איזושהי התעלות או משהו שהוא יוצא דופן. החלק הראשון נמרח ואפילו מכניסים בו קצת קיטש של רומנטיקה, שלא תורמת יותר מידי לסיפור. גם לא מובן העניין, של לקחת שחקנים אנגלו סקסיים ולתת להם לדבר אנגלית במבטא זר. או שהדיאלוגים בשפת המקור ואם באנגלית, אין טעם לשבש את המבטא. סיפור שחשוב להכיר על צנחנים צ'כוסלובקים שתכננו פעולת התנקשות בריינהארד היידריך במהלך מלחמת העולם השנייה. ציון 7.5.
  לפני 4 חודשים
הבאג של רון (2021)
איזה תענוג של סרט. ממש לא ציפיתי לשום דבר ממנו, לא ידעתי, לא שמעתי ולא קראתי עליו כלום. התיישבתי עם הילדים לראות, לא כולם זרמו או נשארו עד הסוף, אבל אני לא הייתי מוכן לוותר על דקה אחת. פשוט אחד מסרטי הילדים המצחיקים והמהנים ביותר שראיתי לאחרונה. עם מסרים חתרניים, אשר מתעדנים לקראת סופו ומשכנעים מאוד.

קל לקחת את המסרים מהסרט הזה לשני הכיוונים, לכיוון של ההורים, שנזכרים בערגה בתקופה שהם היו ילדים והכל היה פשוט יותר וקרוב יותר וכמובן דרך זה להזדהות עם המסר של הסרט וגם קל לקחת את הצד של הילדים, שרואים את הטכנולוגיה מתפתחת בעוצמה לנגד עיניהם ועשויים דווקא לשדר מצוקה בגלל בדידות יחסית, בייחוד אל מול עולם דיגיטלי, שקורא להם לפתח חברויות, אבל לעשות את זה דרך מתווכים.

הסרט מספר על ברני, שהוא מבודד חברתית בגלל שאין לו. אין לו B בוט, שמתחבר לכל הרשתות החברתיות והופך אותו להיות אחד מהחבר'ה. ברגע שהוא מקבל לעצמו B בוט פגום שכזה, הוא מוצא את עצמו מנסה להתחבר גם עם הרובוט וגם ליצור קשר עם הסביבה. תוסיפו לתמהיל סבתא רוסיה-פולניה אלימה וחביבה, אב קלוץ וסביבה של ילדים מכל מיני סוגים מוכרים ותקבלו יופי של סרט ילדים, עם אנימציה מינימילסטית יחסית ועם המון תוכן והמון סאבטקסט.

בסרט ילדים קשה לצאת מהמסגרת ואכן הסרט הזה גולש לכיוונים הבטוחים של המסגרת לקראת סופו, אבל ההומור שלו נפלא - סלפסטיק מצויר. המסרים והביקורת שלו נוקבים מאוד וגם אם לא הכל ברמה של חידוש או יציאה מהקופסאות המקובלות, הוא פשוט אחד הסרטים המצוירים הכיפיים שיצא לי לראות לאחרונה ואני מחכה לצפייה חוזרת עם הילדים, שזו עובדה שקשה לומר כמעט על מרבית סרטי הילדים שראיתי איתם בשנים האחרונות.


תראו. עם או בלי הילדים...פשוט תראו... 7.5 עם נטייה למעלה...
  לפני 4 חודשים
מפלצת של מלון: הפוך על הפוך (2022)
האמת, שאחרי כל כך הרבה צפיות, כבדרך אגב עם הילדים, לא יכולתי שלא לחכות קצת לסרט הזה. הילדים חפרו, אני נעניתי ובסופו של דבר התיישבנו יחד לראות בטלוויזיה והאמת שלא היה רע כל כך, כמו שציפיתי.

הסרט הקודם היה די בלתי נסבל, גם בעברית וגם באנגלית. נמאס לי כבר מהדמויות והעלילה ואולי נמאס לי בכלליות כבר שהם רואים את זה בלי הפסקה. הייתי בטוח שזה היה הסוף ואיכשהו הסנדלרים הצליחו לסחוט עוד אחד מהמסחטה הבלתי נגמרת שלהם.

הפעם דר(ע)ק מתכונן לפרישה, בשעה טובה ומגלה כי כאשר הוא מעביר את המלון אל מייוויס, בתו, זה גם יגיע לידיו של החתן, ג'וני ולשם הוא עדיין לא מוכן שזה יגיע. יחסי האב והבן הללו נכנסים לפרק נוסף בחייהם והפעם, בשביל לרצות את דרק הבלתי ניתן לריצוי, ג'וני הופך למפלצת והאירועים גם משנים את דרק להפוך להיות בן אנוש. וגם את חבריו.

חייב לציין שצחקתי בקול כמה פעמים, בין אם מזה שהילדים צחקו ובין אם זה שסתם היה לי מצחיק. הסרט עובד. הלקחים נלמדים וכולם מסיימים את העסק מרוצים. גם בסרט, גם הילדים וגם ההורים. אין תלונות ונראה מה ירקח לנו הסנדלר בסרט הבא בתור, לא אם....כי מתי שיגיע....
  לפני 4 חודשים
סרטים בקולנוע
אחוזת דאונטון: עידן חדש, אייפל, בת המלך, גברת האריס נוסעת לפריז, מערבולת, שעת נקמה, כלב מי שמנגן 2, אמה, הזאב והאריה הגדול, אפריקה, הורסת בלי חשבון, החיים המחשמלים של לואי וויין, משחקת באש, שדה פרג, איפה אנה פרנק, דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף, האיש שלא היה, קולות רקע, קיארה, גלגל המזלות, השורד, משחק המלכים, נקמה ללא מעצורים, סאמרלנד, שרלוט, הכול בכל מקום בבת אחת, מלך הצפון, משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק, איינבו ושומרי הג'ונגל, האמיצות, חיות הפלא: הסודות של דמבלדור, שלוש קומות, אבו עומאר, אבן המים הקסומה, אימהות מקבילות, איקס, אמבולנס, הבריחה מפרטוריה, הסיפור שלנו, לב של אש, סוניק 2 הסרט, שאיפה לחיים, הטוב עוד לפנינו, מורביוס, סיראנו, אל תחכי לי, בחורה נחמדה שכמוך, הועידה, הנהגת של מר יוסוקה, העיר האבודה, נשים מתות מהלכות
בקרוב בקולנוע
אהבה בשחקים: מאווריק, קדימה, קדימה, יום האם, רדופה, ליגת סופר-פטס, הבורגרים של בוב - הסרט, התחרות הרשמית, שלום ולא להתראות, סופרנובה, עולם היורה: עולם חדש, טווח אפס, האדם הגרוע בעולם, לעבור לגור עם הבת שלי, חומוס פול טריילר, שנות-אור, שיעורים בפרסית, משני צידי החוק, בלאק-פון, בוטיק פריז, אלביס, לומדת לעוף, הכל עבר בשלום, הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח, תור: אהבה ורעם, אף פעם לא מאוחר, פשע הוליוודי, רכבת הקליע, שירת סרטני הנהר, Nope, אדם השחור, חיה, Salem's Lot, כרטיס לגן עדן, אל תדאגי יקירתי, החתול של שרק: משאלה אחת ודי, ספיידרמן: ממד העכביש 2, האלווין סוף, הפלאש, משחק הניצודים, אווטאר: דרכם של המים, אקוומן 2 הממלכה האבודה, מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם, ג'ון וויק: פרק 4, שומרי הגלקסיה: חלק 3, רובוטריקים: עליית החיות, משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות – חלק ראשון

TOP 500
סטטיסטיקות
28,920 סרטים, 3,035 סדרות, 7,171 עונות, 121,449 פרקים, 401,069 אישים, 593,744 משתמשים, 267,329 הודעות, 29,045 ביקורות, 100,046 תמונות, 7,231 וידאו
מידע כללי ועמודים נוספים
שפה
סרטים © 2022