"הכול בכל מקום בבת אחת": הדניאל'ס בממדי הטירוף

אין הכנה מספיק טובה שאפשר לספק לקהל הצופים, אשר עומד לצפות בסרט הייחודי הזה בקולנוע. "הכול בכל מקום בבת אחת" הוא שם, אשר מתאר באופן מדויק את מה שהולך בתוך קרביו של הסרט. הוא נותן לצופים לטעום מכל ז'אנר אפשרי והוא לא יכול להיות באמת מתויג תחת אף אחד מהז'אנרים, במסגרתם הוא עובר לביקור קצרצר, במידה מסוימת. בתור סרט, אשר דורך בשבילי קונספט המולטיורס, הוא בהחלט מכניס פנימה את הרעיון של בכל מקום וכמובן, לאחר שהבנתם שהוא "הכל" (וגם מנסה להיות אף אחד מכולם) ובכל מקום, אתם יכולים להבין שבהחלט כל אלו נכנסים בבת אחת, תחת מטריה אחת של סרט קולנוע מעורר השראה, מטורף ופורץ גבולות.


חבר אותי ל...מה שזה לא יהיה | באדיבות סרטי יונייטד קינג

הוא אמנם נשען בחוזקה על רעיון מסרטי קומיקס ולא מעט ביצועים שלו לוקחים גם המון השראה מסרטי ה-"מטריקס", אבל "הכל, בכל..." מצליח לייצר ייחודיות משלו, בעיקר בזכות צמד הבמאים: דן קוואן ודניאל שיינרט, אשר פשוט קרויים: הדניאל'ס. את צמד הבמאים הללו חלק מקהל הצופים עשוי להכיר בזכות סרטם הייחודי, בכיכובם של פול דנו ודניאל רדקליף - "איש האולר", הכל כך ייחודי ויוצא דופן, אשר מספר על מערכת יחסים בין גבר לגופה מפליצה, בה הוא משתמש לעיתים גם בתור סירת מנוע. נשמע מוזר? חכו לחוויה המטורללת שהכינו צמד הדניאלים הפעם, בכיכובה של מישל יאו ובכיכובם של עשרות יקומים, על הצלתם היא אחראית, מסתבר.

האחים רוסו, הידועים בתור מפיקי ובמאי סרטי "הנוקמים" וכאלו שמחפשים כל הזמן פרויקטים מעניינים וייחודיים, הם גם המפיקים בסרט הזה והפעם, בניגוד לבחירות פופולאריות או סתם שגויות שלהם, הם פוגעים בול עם מה שמרגיש כמו דרמה משפחתית, אבל הוא כל כך הרבה יותר מזה. צמד המפיקים גייסו את צמד הבמאים על מנת לייצר משהו ייחודי, חדשני ויוצא דופן ובסרטם המשותף השני בסך הכל, הדניאל'ס תובעים שפה קולנועית חדשה לגמרי, גם אם היא מבוססת במידה רבה מאוד על רעיונות ושפות קולנועיות קיימות, מהם הם שואבים השראה חסרת מעצורים ונעדרת גבולות. אין הגבלות על מספר הז'אנרים או על כמות הסוריאליזם, הביזאר והמחסור ברסן קולנועי, בהם דורכים צמד הדניאלים היצירתיים.


אני צריכה את התפוח הזה | באדיבות סרטי יונייטד קינג

הבסיס של הסרט הוא פשוט למדי והוא גם יתווה את דרך העפר, המכוסה בערימות של צבע, עיטורים וטרלול אינסופי, שבה דורך הסרט עצמו. אוולין היא מהגרת סינית, אשר השתקעה עם בעלה בארצות הברית ולהם בת אחת. הבת עזבה את הבית, יצאה מהארון וכעת מגיעה לביקור עם בת זוגה, לרגל ביקורו של הסבא השמרני מסין. אוולין ובעלה ווימונד (ג'ונתן קי קואן, אשר זכור לוותיקים יותר בתור הילד הסיני המתקתק מ"אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור" וכמובן מ"הגוניס") מנהלים מכבסה משפחתית, מתחת לבית; בו הם מתגוררים. לכל הסתעפות הקשורה לאוולין ישנם מטענים כבדים מנשוא, בנקודת הזמן שבה אנחנו פוגשים בה. העסק וכל אחד מבני המשפחה סוחבים יחסים על סף פיצוץ וכאשר הכל מגיע לשיא השיאים, שם העלילה מתחילה לרדת מהפסים ולעלות על...משהו לא צפוי לחלוטין.

וויימונד, בעלה של אוולין, הוא איש פשוט, טוב לב ורכרוכי, המתקשה להתמודד עם מצבי הרוח של אשתו, בתה מורדת לאחר שנים של דיכוי מצדה של אוולין ואביה של אוולין - גונג גונג (ג'יימס הונג בן ה-93, שזכור מכל כך הרבה סרטים איקוניים) הוא המקור לחלק מדפוס ובעיות ההתנהגות של אוולין כלפי סביבתה. כולם משפיעים על כולם וכולם מושפעים מכולם (וזו נקודה משמעותית בסרט ובמה שהוא הופך להיות) ובמצב הטעון הזה נכנסת אוולין ביחד עם אביה ובעלה לפקידת המס (המגולמת על ידי ג'יימי לי קרטיס בתפקיד נפלא ולא אופייני לה). ברגעים הכי קשים, אותם היא חווה במשרד פקיד השומה, היא מגלה לפתע שבעלה מוחלף על ידי כפיל מיקום אחר, אשר מגיע להתריע על קריסת המולטיוורס ומבקש את עזרתה, בהצלת כל היקומים, המושפעים ממעשיה וממעשי הכפילה שלה, ביקום שלו - יקום אלפא.


אני מגיש לה את...טופס מס ההכנסה | באדיבות סרטי יונייטד קינג

מהרגע של הפיצול ליקומים נוספים, מנסים הדניאל'ס להסביר קצת את ההיגיון שבשיגעון, אבל גם משאירים לעצמם הרבה הרבה מרחב תמרון תסריטאי, בכדי לא להסביר כלום. ישנם יקומים אחרים וצריך לעשות מעשים ביזאריים בעולם הנוכחי על מנת לקבל יכולות וכוחות ממקבילים ביקומים אחרים וזה הבסיס לטרלול התסריטאי שישלוט בסרט עד לדקות האחרונות שלו. לא תמיד הכל מתיישב (ויש קטע של התיישבות פיזית כאובה) בכל הנוגע להיגיון עלילתי, אבל אותו זורקים צמד הדניאלים אל מחוץ לחלון בשלב מוקדם ומסבירים שלעיתים גם לא תמיד תצטרכו להבין את הדקויות - פשוט תבינו את העיקרון ותזרמו איתו, במודעות מלאה ובכניעה מוחלטת לתכתיבים של צמד הבמאים הכל כך ייחודי הזה.

אתם עומדים לצחוק, להתרשם מסצנות אקשן מופרעות לחלוטין ובעיקר להיות בשוק מהוויזואליות וההיגיון העלילתי, אשר כמעט לא קיים בסרט הזה. כיאה לצמד במאים שנתנו לגופה מלבינה להיות סירת מנוע מפליצה, החוקים טובעים במים והבלאגן חוגג, אבל הבסיס והעוגן העלילתיים נותרים חזקים ומציגים את ארבעת הדמויות המרכזיות של הסרט הזה בניסיונות הבנה אחד את השני ומהם; משליך הסרט על כל שער היקומים והעולמות. כפי שדיווחנו בהתחלה; לא תצליחו לתייג את הסרט הזה תחת אף ז'אנר שפוי ומוכר, באופן בלעדי ולא תצליחו לתאר בדיוק את ההתרחשות שלו, כי זה גם מה שהבמאים רוצים, אבל אתם תגדלו איתו ועם הדמויות שלו במשך השעתיים ורבע של זמן הריצה שלו.


החלום שלי היה לשים קטשופ וחרדל על האצבעות | באדיבות סרטי יונייטד קינג

מעבר לזה שהוא עוסק בדרמה משפחתית מצומצמת למדי (משפחה עם שני הורים, סבא ובת), אשר מבוצעת בכימיה ובתיאום פשוט מושלמים בין כל רביעיית השחקנים, הוא גם עוסק בבחירות שלא התקיימו וכיצד הן כן מוצגות בתור כאלו המתקיימות ביקומים אחרים ומשפיעות על האנשים שבחרו או לא בחרו בהן. זה עוגן עלילתי דרמטי משמעותי, אבל הוא מוצג באופן כל כך מלא חיים וטירוף, שאי אפשר פשוט שלא להתמסר למסר ובעיקר לביצוע, יוצא הדופן הזה, שמנחיתים הדניאל'ס על הצופים ההמומים שנכנסו לאולם הקולנוע, מבלי כל כך לדעת למה הם אמורים לצפות. ובכל שלב אחר, זולת הקווים המנחים של העלילה, אתם יכולים לצפות...ובכן, להכל. בלי מחסומים, בלי מעצורים וללא שום חוקים או קווים מנחים, בכל הנוגע לכל סוג של הביצועים: וויזואליים, עלילתיים, הגיוניים ומה לא?

מדובר באחד הסרטים המקוריים ביותר שיצאו בשנים האחרונות ולא סתם הביקורות משתפכות ויוצאות מגדרן וגם קהל הצופים מאוהב. אמנם זה לא סרט לכל אחד ומי שאהב את סרטם המשותף הקודם, ככל הנראה יאהב את זה אף יותר, אבל מי שמצליח להתחבר לעוגנים המרכזיים של הסרט, ייצא מאוהב ומאושר מאולם הקולנוע ולא יפסיק לדבר על הסרט הזה. האמת, גם מי שלא אהב לא יוכל להפסיק לדבר עליו. בכך טמון הניצחון הגדול של צמד הבמאים הכשרוני הזה, כאשר הם מגישים לעולם יצירה, אשר היא מופלאה בבסיסה, אבל גם בחלקים הפחות ברורים או הפחות הגיוניים, לא מפסיקה להיות מרתקת ופשוט לא תוכלו להסיר את עיניכם ממנה, לשנייה אחת.


סך הכל ניסיתי להסיר עין אחת מהעלילה - נדבקה למצח | באדיבות סרטי יונייטד קינג

משפט על הסרט:
יצירה מופתית וכמעט חסרת תקדים, אשר יוצקת כל כך הרבה לתוכה - גם הומאז'ים לסרטים גדולים ממנה וגם ערימה בלתי נגמרת של ז'אנרים, בהם היא משתמשת, על מנת לשכלל את עצמה.


משפט על הבמאים:
ההתחלה שלהם הייתה יוצאת דופן ולא מקובלת בעליל, הצופים והמבקרים סימנו את זוג הבמאים בעלי השם הפרטי הזהה וכעת הם פשוט ממשיכים, בלי כוכבים גדולים ובלי שמות נוצצים. הדניאל'ס הם צמד בימאים מהפנט ועם ערימות של כישרון, אשר נותר רק לקוות שלא ייקחו את הזמן עד אשר יציגו את יכולותיהם בפעם הבאה.


משפט על השחקנים:
מישל יאו פשוט מדהימה ותפורה על הסרט. הכימיה שלה ביחד עם ג'ונתן קי קואן, ג'יימס הונג וסטפני הסו (המגלמת את בתה) פשוט נפלאה והם לא מאכזבים גם באופן אישי, עם משחק נפלא. ג'יימי לי קרטיס באחד מהתפקידים המטורפים ביותר בקריירה העשירה שלה. תוכלו למצוא את ג'ני סלייט בתפקיד קטן ושאר השחקנים החד פעמיים, גם הם עושים עבודה תואמת למצופה בסרט הנפלא הזה.


משפט על אורך הסרט:
שעתיים ורבע בטוטאל. בדרך כלל נהוג להלין על שעתיים פלוס, לא במקרה הזה. נהדר וחבל שנגמר.