"שבאבניקים 2": נוער ה(מ)גבעות

אחרי שנפתחה בצורה הסוערת ביותר שניתן לדמיין עבור סדרה בעונתה השנייה בארץ ולאחר כמעט ארבע שנים מהעונה הראשונה, החלה העונה השנייה להראות את תסמיניה ולתת את אותותיה עם פתיחה חזקה ורעיון בוסרי ונהדר של גיבוריה, כמו גם של הבמאי שלה. אלירן מלכה אשר הנחית על צופיו את ארבעת תלמידי הישיבה הסוררים (כלומר, שלושה וגדליה אחד) לפני שלוש ומשהו שנים, חוזר עם אותם ארבעה לעונה שנייה של התבגרות והתגברות. מה שהיה בוסרי, לא מלוטש ומקסים מאוד בעונה הראשונה, חוזר קצת יותר תעשייתי, עם יותר מסרים על אחדות ופילוג ויותר בוגר. יש לזה את החן והחשיבות, אבל העונה הזו השילה מעצמה הרבה מהקסם של זו הראשונה.

הפרקים הראשונים, אשר הובילו את הארבעה אלו לזרועות אלו בחזרה (כי בתכלס רובם כבר היו שם, חוץ מגדליה האאוטסיידר כמובן) ניחנו בקסם של העונה הראשונה ומתחו עוד קצת את הגבולות של אלו שמפלרטטים עם חילוניות, דוגמת לייזר ובעיקר אבינועם. מאיר וגדליה נותרו קצת יותר מאובנים, אבל כל אחד המשיך במתווה של הדמות שלו ועם אותה הדמות הם רצו להם קדימה. בעונה הזו כולם רצו קדימה, אולי אפילו יותר מדי מהר וחלקם אפילו רצו על המטרה, דורכים ומותירים אותה מאחוריהם, רק כדי לחזור לנקודת פתיחה כמעט זהה לזו בה סיימו את העונה הראשונה.


אנחנו רוצים הייטק. מה צריך בשביל ההייטק הזה? | מתוך שבאבניקים באדיבות HOT

היו לנו לא מעט פלירטוטים עם רעיון החילוניות, שכללו לא מעט הסכמי שלום לא כתובים עם העולם הזה ועם היריבות הבלתי פוסקת מצד חלק מהחילונים וכיצד המעגל העצוב הזה של שנאת החינם לא מצליח ואולי לא יצליח להישבר בקרוב, במיוחד במדינה שבה תקשורת וסטריאוטיפים מזינים אלו את אלו. אלירן מלכה כמעט נתן תחושה שהוא עומד לשבור את המעגל, אבל הוא פשוט המשיך לחוג סביבו ובתוכו, מבלי לנסות ולשבור את עומק הדעה הקדומה, מבלי לנסות לחפור אותה החוצה ולנתח. היריבויות ארוכות השנים לא נשברו, הן המשיכו וכנראה ימשיכו להזין אלו את אלו.

האשכנזים והמזרחים עדיין לא מסתדרים. החילונים והדתיים עושים דווקא אלו לאלו. השידוכים לא תופסים איתם אהבה, אלא בונים זוגיות מבוססת על אמונה וגרושות בעולם החרדי הן מוקצות ועדיף שלא להתקרב אליהן. מכשפות זקנות! כל אלו ועוד בעונה שהחלה להבליט דמויות נוספות מעבר לאלו המרכזיות, כאלו שפעם היו בקושי בשוליים, קיבלו תפקיד מרכזי והוכיחו שבשביל להצית מדורה, כל מה שצריך הוא תסריט עם קצת חורים עלילתיים, הרבה כוונות זדון ותראו איזה יופי הכל יבער לכם, במשך כמה פרקים ברצף אפילו.


שכחתי את הדוד דולק. עוד פעם. שיט! | מתוך שבאבניקים באדיבות HOT

השליש הראשון היה נהדר, הבנייה הצליחה וכל הפיונים זזו על פי ההנחיות שניתנו להם. באמצע העונה משהו החל להשתבש ואיפה שהוא, כאשר חשבנו שהגענו כבר לסוף, התברר שרק עברנו בטיפה את האמצע. מלכה, כמו מאמן של לוחם מוכשר, מסרב לזרוק את המגבת ולהוריד איתה את המסך על העונה השנייה והוא פשוט החליט למשוך, למרוח ולעבות את העלילה כמה שיותר, אפילו כאשר הרגשנו שכבר הרעיון מיצה את עצמו. על אף כל אלו, אי אפשר לומר שהעונה לא עברה בכיף, בשמחה וששון, עם הרבה זיקוקים לשמיים ועם טלוויזיה אחת לרצפה...מהחלון.

העונה הזו ניפצה לגיבוריה הרבה סוגים של מציאות בפנים. הם לא רק עפו מהישיבה בגלל היותם נערים פוחזים וכאלו שלא מתיישרים עם רעיון הישיבה, הפעם הם ניסו להיות אלו שבונים לעצמם את הישיבה, אלו שמוצאים לעצמם את האישה ואלו שמנסים לקרב לבבות בין חילוניים ובין חרדים וגילו, למרבה הצער והשבר, שלא הכל תלוי בהם ובכוונות הטובות שלהם. הבועות התפוצצו בזו אחר זו והמציאות של סוף העונה הראשונה, במסגרתה הם עומדים בפתחה של דרך חדשה, נגלתה אליהם גם בתום העונה הנוכחית, אותה הם מסיימים בנקודת הסיום של זו שנגמרה כמעט ארבע שנים לפניה.


איפה המסלסל של השיער? | מתוך שבאבניקים באדיבות HOT

ניכר כי אלירן מלכה רצה להעמיס ערימה של מסרים וערימה זהה של פיתולים עלילתיים ובשביל זה הוא מתח את העונה הנוכחית על כמה פרקים יותר מקודמתה, אבל בדיוק כמו שהוא פוצץ את הבלון מעל ראשם של כוכביו, הוא נעמד מתחת לאותו הבלון ונתן למילוי שלו להישפך לו על הראש. יותר מדי כיוונים עלילתיים, יותר מדי הגזמה הומוריסטית וכמעט גרוטסקית (הלו גדליה, שוב), שמורידה את הבלאנס מהרצינות באופן חד מדי והרבה יותר מדי לבטים בנוגע לאיזו סדרה "שבאבניקים" רוצה באמת להיות? מלכה לא החליט ואיתו גם אנחנו יוצאים קצת גדושים ומבולבלים, אבל עם זאת, אי אפשר לומר שהוא לא הסב לנו עונג רב במהלך הדרך.