"כוח הטיטאנים - חיים בסרט": צחוקים על הסט

סדרת האנימציה של "הטיטאנים" עלתה לפני 15 שנים ברשת Cartoon Networks וסיפרה את סיפורם של חמישה גיבורי-על צעירים, שהתקבצו להם על מנת להגן על עירם מפני כוחות הרשע המקומיים. הסדרה התפרשה על פני חמש עונות ובכל עונה הוצג סיפור מסגרת שונה, עבור אותה העונה. בהשראת הסדרה קמה לה סדרה חדשה וקצת שונה, ברוח לא מעט סדרות הנמנות על הצוות של סדרות Cartoon Networks; סדרת ספין אוף קומית בשם "כוח הטיטאנים" והיא לקחה כיוון קומי ושונה מזה של סדרת המקור.

החיים ללא ישות בוגרת, בחייהם של חמישה בני נוער איננה פשוטה עבור רובין, סטארפייר, סייבורג, רייבן וביסט בוי והם מאתגרים את עצמם בכל פעם מחדש, על מנת להמציא את עצמם ואת יומם מחדש. איך כל זה קשור לסרט? קשור ורבע! הדמויות הללו מוכנסות לקולנוע בצורה הכי מודעת ומקושרת לעלילה שניתן לחשוב עליה. הטיפוסים הצעירים הללו מבינים שהם יכולים להציל את העיר והמצב ללא הרף, אבל אף אחד לא יספור אותם, כל עוד אין להם סרט הנושא את שמם בכותרתו וכל עוד באטמן וסופרמן גונבים את ההתהילה, הטיטאנים ימשיכו להיות מודרים ולא יוכלו לקבל נתח מהאומצה הקולנועית העסיסית.


(My Precious | באדיבות Tulip Entertainment)

אז הטיטאנים מגיעים והם רוצים לשבור כמה עצמות, לרדת על כמה שיותר כוכבי קומיקס ועל הדרך להיות "הדבר הבא" בעולם הקולנוע ובכלל. עבורם מרבית האמצעים מקדשים את המטרה, כי מה בני הנוער והילדים בימינו רוצים יותר מכל, נוכח תוכניות הריאליטי השוטפות את המסכים? כולם רוצים להיות סלבס, כולם רוצים שיעשו עליהם סרט ולמי אכפת מה יספרו בפנים על כוכב הסרט, העיקר שיש סרט, כי אין דבר כזה: "פרסום שלילי" ועל הכיוון הזה הולך מנהיג חבורת הטיטאנים - רובין.

רובין מבין שהוא צריך אויב נפש, שיגדיר אותו בתור גיבור על ששווה להתייחס אליו והוא מוצא את סלייד, הנבל בעל תעתועי המוח, שיכול למלא את התפקיד ולמרות שסלייד לא לוקח את רובין וחבורתו ברצינות, כמו כל גיבורי העל בתעשייה, החבורה תעשה את כל המאמצים כדי להילקח ברצינות ואם זה לא עובד להם בהצלת היום פעם אחר פעם, הם ינסו בדרכים קצת שונות ולא מקובלות ומכאן מתפתחת בעצם העלילה, שפשוט יורה לכל כיוון, בין אם רפרנסים בלתי נגמרים לגיבורי העל, על שלל סרטיהם ובין אם לכיוון בדיחות קקי-פלוצים.


(אה, דדפול. מה אתה עושה פה על הסט? | באדיבות Tulip Entertainment)

הסרט הזה עושה רושם חזק מאוד שהוא מתיימר להיות דדפול לצעירים ופשוט לא מפסיק לייצר בדיחות שיצחיקו מעריצים מכל שכבות הגיל. בין אם שני אבות שבאו עם ילדיהם והבינו את הקריצות והרמיזות שזרק ופיזר הסרט אודות גיבורי העל, עבות כדקות ובין אם הילדים שישבו והתפוצצו מצחוק מהבדיחות הקצת פחות מתוחכמות שהיו לסרט להציע (ועדיין הצחיקו גם את האבות). מוסר ההשכל יהיה ברור, לאחר שרובין יהיה מוכן להקריב את כל מה שהיה חשוב לו על מנת להופיע בתור הכוכב הראשי של הסרט.

מוסר ההשכל כולל גם את הויתורים שכוכב קולנוע צריך לוותר, בדרכו להיות כוכב קולנוע. הוא יוותר על חבריו, על האמת שלו וכמובן ייערך בפוטושופ מכל כיוון, על מנת להיראות כמו שבמאי הקולנוע רוצה שיראה אותו הציבור. יש פה מסרים עמוקים יותר מעבר לשנינות מודעת ועקיצות גיבורי על, אבל זה באמת מתחת לפני השטח ובעיקר להורים, שעשויים להבין מה עוד בחר הסרט לומר לילדים ולהם מעבר למובן מאליו וכמובן מעבר להומור שנע ונד בין רמה נמוכה מאוד לבין אותו סרקזם, הכולל שבירת קירות עם הצופים ועוד שלל שטאנצים שאינם חדשים לצופה הבוגר, עקב צפייה בשני סרטי "דדפול".


(מי הביא את הבן שלו לסט, מי? | באדיבות Tulip Entertainment)

משפט על הסרט:
ממזרי, מתכחם ובאמת בעיקר קורע מצחוק, מפלס דרכו בעזרת הומור גיקים לכל המשפחה, בעיקר לחובבי הקומיקס מגיל צעיר ועד גיל בוגר (או רוצה להאמין שהוא בוגר).

משפט על הבמאים:
אהרון הורבט ופיטר רידה מיכאל, שני אנימטורים ובמאים של מספר פרקים בסדרה המצוירת קיבלו את המושכות והמשיכו את העבודה האינפנטילית, בהרחבה.

משפט על השחקנים:
וויל ארנט מדבב את סלייד, קריסטין בל את ג'ייד ווילסון והופעות אורח של ג'ימי קימל (באטמן), מייקל בולטון ובני משפחת קייג'; ניק, האב, בתפקיד סופרמן ואילו קל-אל, הבן (כן, כן, זה אמיתי!) בתפקיד ברוס וויין הצעיר. אה, וכמובן הופעה קצרצרה של סטן לי, בתור...סטן לי.

משפט על אורח הסרט:
שעה וחצי. בידור קליל לילדים, שייקחו איתם את הצחוקים וימשיכו הלאה, לפטם גם את הבטן בג'אנק.