"שומרי הגלאקסיה": בדיוני וצבעוני

איך העזו לעשות את הסרט הזה. זו השאלה הראשונה שעולה לכל אדם שמכיר את דרכי ההצלחה המסחרית של הוליווד ששמע על יציאת הסרט החדש של מארבל, שומרי הגלאקסיה. איך העזו לעשות סרט שכולל 4 גיבורי על שרק גיקי קומיקס מושבעים מכירים. איך העזו ללהק לבמאי הסרט אדם שביים בחייו בסה"כ 2 סרטים שאחד מהם אימתון זול והשני סרט קומיקס מאוד לא מוצלח. איך העזו ללהק לתפקידים הראשיים שחקנים כ"כ מוערכים וגם איך העזו לשפוך על הפקת הסרט 170 מליון דולר, לא פחות ולא יותר. זה בהחלט אחד מהמהלכים הכי אמיצים של מארבל, שברור לכולנו שהם מטילים הימור ענק האם סרט זה יוכל בכלל להצליח. התוצאה היחסית הצליחה להפתיע. כנראה שככה זה כשמצליחים באמת לנצל את כל המרכיבים הנתונים לטובה, ומצליחים להוציא סרט קומיקס שמבוסס על דברים שאף אחד מעולם לא שמע עליהם ובכל זאת לצאת מוצלח מסוגו.

סיפורו וסגנונו של הסרט מזכירים כמעט בכל פרטיו סרטים נוסטלגיים כמו מלחמת הכוכבים או מסע בין כוכבים עליהם גדלנו. מסצינת פתיחה כואבת המתארת סיפורו של נער הנפרד מאמו חולת הסרטן (ולמרבה ההפתעה מדובר באחת הסצינות הכי מיותרות בסרט) ומשם ממשיך לכך שנחטף על ידי חללית לעולם בדיוני אחר של חייזרים ויצורים אחרים, הופך לאט לגנב המכונה "סטאר לורד" הגונב כל מיני חפצים השייכים ליצורים אחרים בכוכב. כשיום אחד מנסה לגנוב אבן קדושה אשר משפיעה על היקום, מסתבך גם הוא עם צמד יצורים מוזר של דביבון חייזרי ועץ פלאים היכול לדבר (אך באופן מאוד מוגבל למשפט אחד - "I'm Groot" ) עם גאמורה ירוקת העור וגם עם רונאן, נבל על המעוניין כנראה לשלוט בעולם כהרגלינו בסרטים אלו. מכאן והלאה הסיפור מתגלגל כאשר החבורה מתאחדת נגד הנבל רונאן יחד עם דארקס (יצור שרירי המעוניין לנקום את מות אשתו ובנו) ובדרך ילחמו בכל הדרכים על מנת להשיג את נקמתם.



בראש ובראשונה עומד כריס פראט, השחקן השמנמן המוכר מהמערכון Parks and Recreation, שהצליח לעבור שינוי גופני מרשים ולהפוך לשחקן מרשים נורא מבחינה חזותית, וגם מבחינת המשחק מצליח להפתיע בתזמון וההומור שמבצע באופן מושלם, וראוי גם עבורו שיגלם גיבור בסרט הומוריסטי שכזה שלא מצריך רצינות יותר מידי אך גם לא מצריך שטותיות מוחלטת. אליו מצטרפת בתפקידים האנושיים בסיפור זואי סלדנה (היצורה הכחולה מ"אווטר") שמשחקת הפעם תפקיד שהוא מועט יחסית לדמויות אחרות המקבלות יותר תשומת לב, אך עדיין מקבל מסך רב וקשר רומנטי מחייב עם גיבור הסרט הניצב מולה. בראדלי קופר או ווין דיזל בדיבוב הדביבון החמוד והעץ מצויינים ומצחיקים, ומסתבר שגם אמירת משפט כמו "I'm Groot" במשך סרט שלם יכולה להיחשב כדיבוב ואפילו דיבוב מצויין.

בעיית הסרט נובעת גם מבעיית העשייה שלו, שאין לנו מושג לגבי אף גיבור המופיע בסרט וכבר אחרי מספר דקות החבורה מתאחדים למשימה גדולה ומרהיבה ועמוסת אקשן תוך התעלמות מהעובדה שאנחנו עוד לא ממש מכירים אותם לגמרי. ההשוואה הבלתי נמנעת ל"נוקמים" חייבת לבוא מכיוון מסויים, ולכן ראוי לומר שכיוון שהנוקמים עדיין הכיל תסריט יותר רהוט וקוהרנטי וגם הומור יותר שנון הוא מנצח את שומרי הגלאקסיה, וכל זה תוך כדי הימנעות מעצם העובדה שבשומרי הגלאקסיה אנו לא מכירים אף גיבור, אם הם נחשבים גיבורים בכלל. הסרט מצליח באופן מפתיע לגשר על הפער של היכרות הדמויות ולגרום להן לבלוט בזכות האפיונים החזקים שלהם לאורך כל הסרט, אם כי עדיין העצמה והקתרזיס של היכרות עם הגיבורים שמתאחדים יחדיו לא קיימת כאן, ובנוסף גם העלילה נורא פשוטה מבחינת הסיפור עצמו ולא מותירה מקום להפתעות או מחשבה. הצד החיובי ביותר בסרט הוא ההומור, בעוד שהסרט עטוף במודעות עצמית ומלא בשירי מוזיקה משנות ה80 ובדיחות שנונות המוכנסות בכל הזדמנות הניתנת, ומצליחות להוציא גיחוכים וחיוכים רבים מהצופים אם כי בעיני לא מעבר, לעומת הנוקמים בו מספר פעמים התפקעתי מצחוק. גם סצינות האקשן המזכירות באופן מפליא את מלחמת הכוכבים ודומיו עשויות במקצוענות ומרשימות מאוד לעין, אם כי התלת מימד כרגיל היה מציק, מביך, רע, לא נעים ובעיקר פוגם בחוויה. תאמינו או לא, אני מאמין שבלעדיו הייתי נהנה מהסרט הרבה הרבה יותר.



"שומרי הגלאקסיה" אומנם אינו סרט הקיץ הטוב ביותר שיצא אי פעם כפי שנתן הרושם מן הביקורות בעולם וברשת, אך הוא עדיין אחד מהסרטים המפתיעים ביותר בסדרת סרטי מארבל. הוא יכל להיות טיפשי ומצחיק ויכל גם להיות רציני ומרשים, אך הוא הצליח לשלב בין הכל ולהיות בידור הוליוודי מקצועי המכיל בתוכו הומור, אקשן, עלילה ורגש שכולם מובאים בצורה הכי טובה שהיה ניתן, וכל זה נאמר בהערצה. בעיני יהיה קשה להגיד שהוא הטוב ביותר בין סרטי מארבל (כמובן שקפטן אמריקה השני היה המוצלח בניהם אם לא מכלילים את "הנוקמים" הנפלא) ואני גם לא חושב שהוא הסרט הכי טוב של הקיץ (שהוא בינתיים "כוכב הקופים: השחר" שהצליח להיות בוגר ומרתק) אך בשורה התחתונה מדובר בסרט קיץ מרענן ומבדר שמספק את הסחורה לחובבי הז'אנר, גם אם הם לא מכירים אף דמות המשתתפת בסרט.