הסרט מתרחש בהוליווד של שנת 1927 ומספר את סיפורו של ג'ורג' ולנטין (ז'אן דוז'רדן), כוכב קולנוע אילם מפורסם שחש את הסכנה הגדולה שמאיימת על הקריירה שלו – המעבר לסרטים מדברים. בזמן שג'ורג' נאבק לשמור על מעמדו בעולם שהולך ומשתנה, עולה על הבמה פפי מילר (ברניס בז'ו), רקדנית צעירה ומלאת אנרגיה שמצליחה לקבל את ההזדמנות הגדולה שלה. פפי מתקדמת במהירות אל עולם המשחק המדבר, ומצליחה להפוך לכוכבת עולה בזכות יכולותיה החדשות והמודרניות.
ג'ורג', שמתקשה להסתגל לשינוי הטכנולוגי ולדרישות החדשות, מנסה להישאר רלוונטי על ידי חזרה לריקוד, תחום שבו הוא מוצא נחמה, אך מתמודד עם קשיים רבים. במקביל, פפי ממשיכה לטפס בסולם ההצלחה, ומייצגת את הדור החדש של הכוכבים ההוליוודיים, שמבינים שהעתיד שייך לסרטים המדברים. הסיפור עוקב אחר המאבק הפנימי והחיצוני של ג'ורג' מול השינוי המהפכני בתעשייה, לצד ההתרוממות של פפי, שמסמלת את התקווה והחדשנות. היחסים ביניהם מתפתחים במקביל לקריירות המשתנות, ויוצרים דינמיקה מורכבת של תחרות, חברות ואהבה. הסרט מציג במבט נוסטלגי אך גם ביקורתי את תקופת המעבר ההיסטורית של הקולנוע, שבה כוכבים אילמים הופכים למתמודדים עם מציאות חדשה ומאתגרת, והצעירים פורצים דרך לעידן חדש. הסרט "הארטיסט" מדגיש גם את הקשיים האישיים והנפשיים של ג'ורג' ולנטין, שמתמודד עם אובדן הזהות והפרסום שלו. מעבר לכך, הסרט מציג את ההבדלים בין הדורות ואת השפעת הטכנולוגיה על האמנות והתרבות. דמותה של פפי מילר מגלמת את התקווה והאפשרות לחדשנות, בעוד שג'ורג' מייצג את העבר והמסורת. במרכז העלילה עומדת גם מערכת היחסים המורכבת בין השניים, הכוללת רגשות של הערכה, קנאה, אהבה ותמיכה הדדית. בנוסף, הסרט משלב אלמנטים של קומדיה רומנטית עם דרמה, ומציג מחווה לסרטי האילם הקלאסיים באמצעות צילום שחור-לבן, מוזיקה חיה והבעות פנים דרמטיות. כל אלה יוצרים חוויה קולנועית ייחודית שמכבדת את ההיסטוריה של הקולנוע ומספרת סיפור אוניברסלי על שינוי, הישרדות והגשמה עצמית. הסרט זכה לשבחים רבים וזכה בפרסים חשובים, ביניהם פרס האוסקר לסרט הטוב ביותר.
